.

בשבת  הקודמת  בלכתי  לבית הכנסת, חשבתי על כך שמידי שבת, אני רואה  אותם אנשים באותה שעה יושבים ומשוחחים בספסל שברחוב, או צועדים לתפילה לבית הכנסת. חודשים אנו צועדים באותו זמן באותו מסלול ונפגשים עם אותם אנשים. האם השגרה לא משעממת? כיצד שוברים שיגרה בלי לשבור את החיים? כיצד עושים את החיים מעניינים יותר בלי לפגוע במטרות  החיים?

כפי שבאכילה ישנם מאכלים ערבים ונעימים לחיך אך מזיקים לגוף וישנם מאכלים המועילים לגוף אך לא מושכים את החייך ואנו צריכים למצא הדרך על מנת ליהנות   מהמאכלים הבריאים השומרים על גופינו. כך גם בעולמינו הרוחני ישנה התרבות הטבעית והבריאה של עם ישראל  התרבות אותה אנחנו קונים באולמות בתי המדרש ובתי הכנסת וישנה התרבות שאנו מנסים עמה לשבור שיגרה  במרכזי התרבות והספורט,(כמובן שאיני מתכוון לאנשים השומרים על כושר גופם ומשמרים את הגוף הבריא כדברי הרמב"ם להיות "נפש בריאה בגוף בריא").

 על פניו התרבות היהודית-הליכה בדרכי התורה והמצוות-  דומה יותר למאכל הבריא אך מכניסה אותנו לשגרה ולכן פחות מגרה.  כיצד שוברים השגרה ומרגישים הנאה בהליכה בדרך התורה ? ע"י  שנבין את התרומה שאנו נותנים ומקבלים במעשים השגרתיים הללו בדוגמת הנאה ממאכל בריא גם אם אינו מושך במיוחד את העין   הנאה שנובעת מהבנה שזה טוב לנו באמת.

דוגמא מהחיים: אדם עמל לבנות את ביתו המפואר, מידי יום הוא קם בבוקר בשעה קבועה נוטל לבנים ובונה עימם את ביתו. עבודה שגרתית מעייפת ,המחשבה שהלבנים הללו יוצרים בסופו של דבר את הבית המפואר נותן לאדם את המרץ וההנאה מהמעשים השגרתיים. כבגשמיות-כך ברוחניות! התורה והמצוות הם הלבנים, אומנם, אנו מידי יום מקיימים אותם בצורה שגרתית, כאשר נחשוב  על הבניין הרוחני שאנו מקימים,  נקבל  את הכח להמשיך בשיגרה ואף להתמודד עם קשיים שבדרך.

לא פעם שאדם מנסה  לעניין אנשים לעשות דברים שהוא מאמין  שהם טובים עבורו תשובתם : "אין לנו  זמן". האם ראיתם פעם אדם שאין לו זמן ,שאין לו עשרים וארבע  שעות ביממה?  אין לו זמן פנוי , אך ראו איזה פלא, בשבוע האחרון רבים מהאנשים "שאין להם זמן" מצאו זמן רב לצפות במסך הטלוויזיה...

לאנשים יש 24 שעות והם ממלאים את הזמן לפי סדר העדיפות שנראה להם ולכן, כאשר הם מקבלים פניה על דבר שבעיניהם  נראה בסדר עדיפות נמוך מהדברים האחרים שממלאים את יומם הם עונים שאין להם פנאי, ברגע שמגיע אירוע כמו מונדיאל  (שלרבים  לא היה מעניין אם לא היו שוטפים את מוחם במשך חודשים,)  הוא מטפס בסדר עדיפות אל מקום גבוה. השבוע גיליתי כיצד  שכנים מרחוב המשוט  ראו את סעודת השבת המשותפת בסדר עדיפות גבוה יותר מהמונדיאל .כיצד עם ישראל נמצא במקום האמיתי שלו?

בפרשת השבוע, בלק, נראה ונלמד  פעם נוספת היכן נמצא כח ההישרדות האמיתי של עם ישראל, בפה!, כאשר שרי מדין ראו את התבוסה של סיחון שהיה חומת המגן שלהם ,הם החליטו לפנות לבלעם מאחר וגם כוחו היה בפיו שיקלל את עם ישראל .השמירה ההגנה וההצלה מגיעים מהשמירה על התורה והמצוות. הצבא וכלי המלחמה המתקדמים  הם רק הכלים לברכה הבאה מלמעלה.

השבוע בי"ב בתמוז חל יום הניצחון השנתי של הרבי הקודם של חסידות חב"ד רבי יוסף יצחק על השלטון הקומוניסטי הלא מנוצח . הרבי כמנהיג העם היהודי הואשם במרידה במלכות בעת שהקים רשת מחתרתית ענפה לשמר את הקשר בין עם ישראל לבוראו. הרבי  נידון למוות בירייה, אך בעזרת השם בנס גדול ניצח ושוחרר, ניצחון שפריו נראה היום בפעילות המסועפת של מוסדות הרבי בחבר העמים לשעבר והעולם כולו.

אמונתנו האיתנה פוגעת  ברצון אויבינו לפגוע בנו. הצבא ושולחיו צריכים  להאמין בצדקת הדרך, נלחם עם האש הרוחנית היוקדת בכל יהודי  ולא נצטרך להפעיל  את יחידות הקומנדו של לוחמי האש.

אנחנו נמצאים בשגרה אך נהנים בכל רגע מהתוצאות שהיא מעניקה לנו. בניית המקום הרוחני העתידי ושמירה על הביטחון העכשווי .

יהי רצון שכל יהודי ידע איזה עוצמה יש לו בעשייה היהודית וייהנה מכך בכל רגע.