צילומים: דוד מטודי

פרופסור (תת ניצב בדימוס) דני גימשי, בן להורים ניצולי שואה ושורדי מחנות ריכוז באירופה הנאצית, נולד ביבנה בשנת 1950. דני גדל ביבנה של שנות ה-50, למד בבית ספר ביאליק והמשיך לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה. שרת כקצין בחיל התותחנים ולחם במלחמת ההתשה בסיני.

דני שרת במשמר הגבול בתפקידי פיקוד מגוונים, בעזה, שכם, בית לחם וירושלים. עם מעברו למשטרת ישראל, שירת בתפקידי פיקוד ומטה בכירים, לרבות מפקד משטרת עזה, מפקד משטרת רמלה, מפקד משטרת ראשון לציון, קצין חקירות ומודיעין מרחבי, מפקד קורס פיקוד ומטה של המשטרה (פו"מ), מדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, קצין חינוך ראשי של המשטרה ומנכ"ל המועצה למניעת פשיעה בישראל (מצילה) במשרד לביטחון הפנים. דני היה גם שליח קהילתי ושליח עליה בגלזגו סקוטלנד מטעם הסוכנות היהודית. 

במקביל לשרותו במשטרה למד לימודים אקדמיים, הוא בעל תואר ראשון ושני בקרימינולגיה מהאוניברסיטה העברית, זכה במילגה היוקרטית מטעם קרן וקסנר ולמד

לתואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרוורד, כמו-כן למד קרימינולוגיה ולימודים אורבניים באוניברסיטת ניו יורק. דני סיים את לימודי הדוקטורט בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, וקיבל דרגת פרופסור לקרימינולוגיה מטעם המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

מעל ל-15 שנים דני מלמד וחוקר במוסדות אקדמיים חשובים: באוניברסיטה העברית, במכללה למנהל בראשל"צ, שם הקים את החטיבה לקרימינולגיה ואכיפת החוק, לימד באוניברסיטת לתל אביב, מכללת ספיר ולאחרונה מלמד במכללה האקדמית באשקלון.

דני כתב שישה ספרים אקדמיים, ביניהם: מנהיגות במשטרה, שיטור קהילתי, משטרה בדמוקרטיה, צדק בפלילים, קרימינולגיה ירוקה, וביטחון עירוני. לאחרונה חוקר את תופעת הפשיעה המאורגנת הגלובאלית בעולם, ועוסק בכתיבת ספר ייחודי בנושא זה.

דני נשוי לד"ר רחל גימשי, מומחית בתחום ניהול בתי חולים גריאטריים, שעבדה בצעירותה כאחות בקופ"ח הכללית ביבנה. לדני שלושה בנים בוגרים, ארבע נכדות ונכד, שכולם גרים ביבנה ובאזור.

צילום: דוד מטודידני שלום, עד עתה נשאת בתפקידים ארציים ולאומיים שונים כפי שציינו בפתיח לראיון. האם במקביל היית עם היד על הדופק בכל מה שנוגע למה שמתרחש בעיר מגוריך יבנה, וכיצד?

"במשך שנים ארוכות התעניינתי, למדתי ועקבתי אחרי המתרחש ביבנה, כאן גידלתי את בני וכעת את נכדותי ונכדי, וכמובן שיבנה הייתה תמיד בליבי. אך, תמיד הקפדתי לשמור על יחסים טובים עם כל קברניטי העיר ופעילי ציבור, תוך הימנעות מוחלטת ממעורבות פוליטית כל שהיא".

 לאחר שהשתחררת ממשטרת ישראל בדרגה בכירה של תת-ניצב ובתואר אקדמי של דוקטור, האם היו אליך פניות מצד מועמדים בבחירות המקומיות להשתלב ברשימותיהם?

"לקראת כל מערכת בחירות, היו אלי פניות לרוץ לרשות המקומית, אך הבהרתי שוב ושוב כי אני מחוץ לפוליטיקה ואין לי כל כוונה להפוך לפוליטיקאי פעיל. באחת ממערכות הבחירות בעבר, נעשה נסיון לשבץ אותי ברשימה למועצת העיריה ללא ידיעתי ונאלצתי להכחיש ולהורות להסיר שמי מהרשימה הזו".

כאשר העדפת להתמקד בהוראה ובמחקר באקדמיה ובכתיבת ספרים,לא הרגשת דחף או החמצה על אי-השתלבות פוליטית שלך על מנת להשפיע על הקורה בעיר?

"הקריירה המחקרית והחינוכית באוניברסיטאות ובמכללות העניקו לי מספיק אתגרים וסיפוקים, כך שלא הרגשתי שום תחושת החמצה. מעמדי כפרופסור באקדמיה, אפשר לי להשפיע ברמה הארצית, על נושאים חשובים, כגון ביטחון אישי, מאבק בפשיעה נגד הסביבה שיקום נרקומנים, ועל סוגיות רגישות ומורכבות בתחומי השיטור, עבודת המשטרה ועשיית צדק בפלילים".

צילום: דוד מטודי 

האם קיבלת פניות, או ביקשת להשתלב, גם במישור הפוליטי הארצי?

"היו פניות, אך לא כאן המקום לפרט".

כיבנאי ותיק המתגורר ברציפות בעיר משנות החמישים ועד היום,הכרת את כל ראשי המועצה והעיריה. מי מהם הביא לדעתך לתמורה משמעותית בעירנו?

"לכל אחד מראשי העיריה והמועצה הייתה השפעה מסויימת על יבנה – יותר או פחות – תרומה או גריעה. אולם, ללא ספק, למאיר שטרית הייתה השפעה מעצבת קריטית על דמותה של יבנה – אז והיום. בהובלת מאיר שטרית ו"חבורת הצעירים", הפכה יבנה של שנות ה-60, מעיירה מוזנחת ובלתי מפותחת, לעיר ואם בישראל מאיר שטרית עשה מהפכה אמיתית, הוביל שינוי עמוק בחינוך (חינוך יחידני), באופי המגורים, בבינוי ציבורי, בעסקים, באסטטיקה, בספורט (מכבי יבנה "הסינדרלה"), הוא הוביל אותה ממועצה מקומית למעמד של עיר, וטבע, במידה רבה, את אופייה של יבנה עד היום".

 לאחר פרישתו של מאיר לפני כ-30 שנה מראשות עיריית יבנה באו אחריו ברוס וגוב ארי. מה כל אחד מהם הוסיף ומה פחות?

"קטונתי מלחלק ציונים, אך יהודה ברוס הוא אדם חיובי וחביב, אולם תקופתו זכורה לי כמערבולת פוליטית ציבורית נמשכת, אם כי היה שותף להקמת שכונת נאות בגין("לב יבנה") הנאה. צבי גוב ארי, לעומת זאת, תרם רבות לשיפור פני העיר, לניקוי העיר מגורמים שליליים והיה שותף להקמת שכונת נאות רבין ("השכונה הירוקה") ורישות העיר בכיכרות ופסלים".

בתפקידים שונים במדינה יש הגבלות בתקופות כהונה ודווקא בשני התפקידים הפוליטיים הביצועיים ביותר – ראש ממשלה וראש עירייה, אין הגבלת תקופות כהונה. האם זה ראוי בעיניך?

"לדעתי, יש להגביל את כהונת ראש הממשלה וראש העיריה לשתי קדנציות בלבד, והדבר נכון גם לגבי משך כהונת ראש העיר הנוכחי ביבנה".

צילום: דוד מטודי

אנו יודעים שבעבר המועמדים לראשות העיריה היו צעירים בגילאי העשרים והשלושים, מקסימום בשנות הארבעים. האינך מודאג מכך שבמערכות הבחירות האחרונות ביבנה המועמדים הם בגילאי הששים והשבעים והשמונים?

"תפקיד ראש העיר הוא קשה, מורכב, רגיש ובעל השפעה רבה על איכות חיי התושב. לכן, יש יתרון לנסיון בתחום הציבורי, לידע, לרגישות, לחכמה ולמטען אותו מביא המועמד לראשות העירייה. לכן, גיל בוגר ומבוגר מהווים ייתרון ולא חיסרון. עם זאת,  צודק אתה בעניין מיעוט מועמדותם של צעירים ואני קורא להם להשתלב בציבוריות ובמנהיגות החברתית והפוליטית בעיר".

מהו החזון הראוי ,לדעתך, עבור יבנה בשנים הבאות, ואלו שינויים הייתה רוצה לראות בעיר?

"הייתי רוצה לראות את יבנה מתפתחת ל"עיר איכותית" ולאו דווקא כמותית. להפסיק לבנות מגדלים רבי קומות שרק פוגעים באיכות חיי התושבים.

יש להפוך את "תל יבנה" המוזנח ורווי השריפות, לפארק ארכיאולוגי שיתבסס על מורשת רבי יוחנן בן זכאי וחכמי יבנה. התל וסביבתו הוא הלב הפועם של יבנה עוד מהעת העתיקה, והגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה. הפארק הארכיאולוגי, ומסביבו כפר משוחזר מתקופת הסנהדרין, יכיל בתוכו פעילויות חינוכיות לילדים, אתר תיירות, שבילי תיירות, שוק מזרחי אקזוטי, מופעים אורקוליים ועוד.

הקמת קריית מדע שתתמקד בעיר בתעשיית היי-טק ובתחומי מדע יצירתיים  וחדשנים.

פתיחת חוף יבנה לרחצה. אין עיר בישראל, ואולי בעולם, שסגרו לה את חוף הים. במקביל, תיבנה שכונת מגורים ממערב לכביש המהיר.

הקמת מכללה אקדמית בה יתבצע מחקר והוראה בתחומים ייחודיים במדעים הומניסטיים, יהדות, מחשבים, טכנולוגיות מתקדמות, מדעי הטבע ופיתוח שיטות הוראה מתקדמות.

הקמת קריית גמלאים, בה יוכלו סבינו, הורינו, ואנו, הפורשים, הגמלאים והזקנים, לקיים אורח חיים בטוח, איכותי ומעניין. בקרייה זו יסופקו שירותים מיוחדים ומותאמים לאוכלוסיות השונות בגיל הזהב, לרבות שירותי בריאות, ביטחון, חברה, תרבות ותעסוקה.

הפיכת יבנה לעיר בינלאומית, בה ישולבו היבטים בינלאומיים בכל רמות העשייה והפעילות בעיר, לרבות  כריתת ברית פעילה עם קהילות יהודיות בחו"ל, לימוד מוגבר של השפה האנגלית בגני ילדים, חטיבות ביניים, תיכון, קורסים אקדמיים בשפה האנגלית, חילופי תלמידים וסטודנטים עם חברי הקהילות בחו"ל, חילופי ידע, סיוע לאוכלוסיות נזקקות בעולם, הקמת פרוייקטים משותפים ועוד".

בניגוד לעבר, הפעם החלטת להביע תמיכה פומבית במועמדותו של מתמודד בבחירות, של מאיר שטרית. מה קרה עכשו?

"להערכתי מאיר שטרית מסוגל יותר מכל המועמדים לראשות העיריה, ליישם ולבצע את השינוי העמוק הנדרש ביבנה ולממש את החזון האמור לעיל. אמנה רק מספר יכולות כאלו שיש למאיר, ולוקים בחסר אצל המועמדים אחרים:

מאיר עשה כבר את הדרך הקשה של הובלת שינוי עמוק ביבנה, מעיירה נחשלת לעיר ואם בישראל. יש לו את הניסיון והידע הנדרשים לכך.

מאיר הוא מנהיג ברמה הלאומית, שימש בעבר בשבעה תפקידי שר בממשלות ישראל וכחבר כנסת שנים ארוכות מאוד.

למאיר יש את הנסיון הגדול בעבודה עם משרדי ממשלה ועם ארגונים ציבוריים ברמה הארצית. הבנת אופן פעילות הארגונים ברמה הארצית, מאפשרת למנף משאבים שאינם קיימים ברמה המקומית.

למאיר נסיון בינלאומי מעת ששימש כגזבר הסוכנות היהודית. נסיון זה יכול לשמש אותו בתהליך של הפיכת יבנה לעיר בינלאומית בעולם גלובאלי.

מאיר הוא בשר מבשרה של יבנה האותנטית, כך שיש לו הבנה, רגישות וצורך לפעול למען כל מרכיבי האוכלוסייה בעיר לרבות אוכלוסיות חלשות מיבנה הישנה, לבטא חמלה, נדיבות והתחשבות יחד עם נחרצות לשקם את השכונות הישנות של יבנה.

  למיטב ידיעתי, מאיר מחוייב להצמיח עיר איכותית, בה ייושמו וימצאו את ביטויים מרכיבי איכות ייחודיים בכל תחומי החיים בעיר. זאת, בניגוד משווע לגישה ששמה דגש על כמות, התרחבות, קליטה המונית של אוכלוסיות מחוץ ליבנה.

מאיר הוא שחקן צוות ולא סוליסט. שיתופיות ועבודת צוות, חיוניים להצלחת כל פרוייקט רציני, ומאיר כבר מגבש סביבו "נבחרת חלומות", שתסייע בעדו".

האם בכוונת מאיר שטרית לשלב אותך ברשימתו למועצת העיריה ?

"אני נמצא מחוץ למשחק הפוליטי, ואיני מעוניין להשתלב ברשימה למועצת העיריה".

האם אתה מעוניין אצל שטרית בתפקיד פוליטי או תפקיד ביצועי או תפקיד ציבורי או אחר ? הובטח לך משהו?

"לא ביקשתי דבר ולא הובטח לי דבר".

האם ראש העיריה הנוכחי הזמין אותך אי פעם למשרדו? האם לאור הרקורד הארצי והלאומי שלך הוא הציע לך תפקיד כלשהו בעיר או במוסדותיה ?

"לא היו דברים מעולם. לא הוזמנתי ולא הוצע לי".

האם לדעתך באם מאיר שטרית ייבחר, תוכל לתרום יותר ליבנה ותושביה מנסיונך העשיר בתחום הבטחון האישי הקהילתי ובתחום האקדמיה ואפילו בהקמת מכללה כפרופסור עם נסיון?

"אני אציע לו ליישם מודל אינטגרטיבי של "ביטחון עירוני", ולהקים מכללה אקדמית".

צילום: דוד מטודי 

ממה אתה חושש כיבנאי גאה ורגיש אם בסופו של דבר ראש העיריה הנוכחי ייבחר שוב לחמש שנים נוספות?

"אין אני חושש משום דבר, אך מודאג מכך שיבנה לא תתפתח לכיוון של עיר איכותית". 

ועם החשש הזה, או הדאגה הזו, תמשיך להתגורר בעיר יבנה השונה בצביונה החברתי והאורבאני ממה שרצית וצפית?

"שישים ותשע שנים אני גר ביבנה, ואמשיך לגור כאן עד שאאלץ לעבור לשיכון קטן בבן זכאי. אך, אני חושש שבני ונכדותי עלולים לא לרצות לגור בעיר לא איכותית".

מה המשפט שהיית רוצה לסיים בו את הראיון ?

"אני מאחל לתושבי יבנה שבשנים הקרובות, העיר תתפתח לעיר איכותית ייחודית, בה איכות ומצוינות, חזון ויצירתיות, חכמה, חמלה ונדיבות, יהוו את ליבת העשייה והקיום בכל תחומי החיים. כן מאחל לנו שיבנה תצמח לעיר ייחודית, שתהווה אור לערים אחרות בישראל, ואולי גם לערים אחרות בעולם. לשם השגת יעד שאפתני כזה, יש צורך במנהיגות אמיתית, שתתמודד בהצלחה עם קשיים, התנגדויות ומכשולים, הטבועים בכל תהליך של שינוי אמיתי. מקווה אני שתושבי יבנה ישכילו, בחכמתם ובנטיית ליבם, לבחור ראש עיריה שיהיה לא רק פוליטיקאי, אלא אדם וקברניט שיבטא מנהיגות אמיתית, שכל כך נחוצה לעיר".