"הבת שלי אמרה שהיא גאה בי"



תכירו את קבוצת הכדורשת של בנות עיריית יבנה, המשלבת כיף, ספורטיביות ותחרותיות שלא מביישת אף מועדון מקצועני * אפילו הבעלים והילדים של השחקניות מפרגנים

ארז זנו

משהו טוב עובר על הספורט הנשי ביבנה. לצד כדורסל הנשים שפורח בשנים האחרונות באופן מקצועי, פועלת בחצי השנה האחרונה קבוצת כדורשת נשים בה כל השחקניות הן עובדות עיריית יבנה. את הקבוצה ייסד ומאמן מאיר לוי, עובד וחבר ועד בעירייה. הקבוצה כבר הספיקה להתחרות בספורטיאדה באילת ומייצגת את העיר במשחקיה. עומדים מימין: מאיר לוי, יעל עטיה, אסנת בן-הרוש, עפרה ברגר, זהבה בן-חמו, איריס ששון, לימור ישראלי. יושבות מימין:  פנינה בן-שטרית, חנה לוי, פרח רביזדה, עליזה אביסדריס, כרמלה עשור

"אנחנו עוזבות את הבית, עוזבות את הילדים ובאות לשחק בשעות הערב. זה לא עניין של מה בכך, אבל זה מראה עד כמה אנחנו מאושרות וטוב לנו", אומרת אסנת בן הרוש, אחת השחקניות בקבוצה, "זה נכון שהתחלנו מכלום, אבל עכשיו השתדרגנו ואנחנו עובדות באימונים עם מאיר, ואני חושבת שעשינו התקדמות גדולה מאוד בזמן האחרון".

אתן גם תחרותיות כמו הגברים?

"תתפלא, אבל כן. אני חושבת שאם עוסקים בספורט אז צריכים להיות רציניים ולהתאמץ. המוטו שלי בחיים הוא שאם אתה עושה משהו, תעשה אותו על הצד הטוב ביותר. זה גם החינוך שאני ובעלי נותנים לילדים שלנו". אסנת בן הרוש. הבעל מפרגן

איך באמת הבעל הגיב כשסיפרת לו על הקבוצה ועל כך שתיאלצי להיעדר מהבית בשעות הערב בימים מסוימים?

"הוא דווקא פרגן לי מאוד והתעניין במה מדובר. אני תמיד מספרת לו איך עבר האימון, והוא משתדל לעזור לי".

המון פאן

עד כמה הקבוצה הזאת רצינית תעיד העובדה כי מן ההתחלה הצליחו הבנות לארגן ספונסר, מישהו שיתמוך בקבוצה מבחוץ. המישהו הזה הוא איציק יוספי מ"רימון הנדסה", שנענה לבקשת אשתו לימור, שחקנית וקפטנית הקבוצה, והוא מסייע בכל הדרוש.

יוספי, בת 43, עובדת בהיכל התרבות במחלקת מנויים. היא נשמעת מאוד נלהבת לדבר על הקבוצה. "אנחנו חלק מקבוצה שיש בה אווירה ספורטיבית אבל עם המון פאן", היא אומרת, "אני אמנם מדברת בשמי, אבל אני מבטיחה לך שעוד הרבה בנות יסכימו איתי. אנחנו פשוט אוהבות לבוא לאימונים ובטח שלמשחקים".

מלבד היותה שחקנית, יוספי מתפקדת גם כעוזרת הלוגיסטית של המאמן/מנהל לוי. "אנחנו מקבלות מחמאות מכל מי ששומע על הקבוצה", היא מדגישה, "גם כשהיינו בספורטיאדה החמיאו לנו. אפילו השופטת שם החמיאה לנו וזה עושה הרגשה טובה".

יוספי היא כמובן גם אמא במשרה מלאה. יש לה שלוש בנות (9, 18 וחצי, 23) שגם הן עברו שינוי בגישה. "בהתחלה שלחתי תמונה שלי לבת החיילת, ואתה לא מאמין כמה היא צחקה והסתלבטה עליי. עכשיו היא פתאום מדברת אחרת, היא מפרגנת, ובשבוע שעבר היא הגיעה אפילו למשחק ואמרה שהיא גאה בי. תגיד לי, מה צריך יותר מזה?". לימור יוספי. קפטנית

 לעבוד קשה

הבנות מתאמנות פעם עד פעמיים בשבוע באולם בית הספר "בן גוריון", כאמור לא עניין פשוט ומובן מאליו כשמדובר בנשות משפחה במשרה מלאה. מדים של אדידס כבר יש להן, כדורים גם יש וברכיות לברך. הליגה מתחילה אוטוטו, והבנות לא לוקחות סיכונים מיותרים.

"אנחנו באות לעבוד קשה על המגרש ולהביא תוצאות טובות. אנחנו מייצגות את עיריית יבנה וזה עוד נקודת אור", אומרת איריס ששון, בת 43. גם היא נשואה ויש לה שלושה ילדים (12, 18 23), אבל נדמה שהאימונים לא זרים לה. "אני שוחרת ספורט מושבעת ועוסקת בזה שנים רבות", היא אומרת, "כיף לי להתאמן באופן קבוצתי ואני ממש נהנית להגיע לכל מפגש. אני דוגלת בחיים בריאים, ולכן השילוב בין ספורט תחרותי לבין קבוצת הכדורשת הוא שילוב מצוין מבחינתי".

מה אומרים בבית?

"מה זאת אומרת? הם רק מחכים שתתחיל הליגה והם יגיעו לעודד. הם מודעים לאהבה שלי לספורט ותומכים בי".

עוד אחת שהספורט לא זר לה היא חנה לוי, שמשחקת באולינג 12 שנה אבל נראה כי מבחינתה הפעם מדובר במשהו אחר. "בכדורשת אני נהנית יותר", מצהירה חנה בדרמטיות, "זה סוג ספורט אחר לחלוטין. הוא מתחיל לתפוס תאוצה ואפילו שוחק בספורטיאדה". חנה לוי. מעדיפה כדורשת על באולינג

איך האווירה בין הבנות?

"יש אווירה נעימה מאוד ואין שום מתחים. אני חייבת לציין את המאמן שלנו מאיר, שעושה למעננו כל כך הרבה ומגיעה לו מילה טובה על כך".

משמעת אדירה

רשות הדיבור האחרונה ניתנת כמובן למי שייסד את הקבוצה ונותן את כל כולו למענה, מאמן הקבוצה והמנהל שלה מאיר לוי, שלפני הכל מעוניין להגיד תודה. "גם ליו"ר הוועד ציון בן לולו וגם לאיציק יוספי שעוזרים בכל מה שצריך ובכל בקשה שלנו. חשוב לי להביע בפניהם את תודתי כי שום עזרה לא מובנת מאליה".

מאיר, מה מיוחד בקבוצת הכדורשת הזאת?

"תשמע, נקודת הפתיחה הייתה לא פשוטה ולא קלה. מדובר באימהות מעל גיל 30 שמגיעות אחרי יום עבודה ואחרי שהן עוזבות את הבעל והילדים. זה לא עניין של מה בכך".

איך האימונים שלכם?

"פשוט כיף אחד גדול. תענוג לראות כמה שהן משקיעות ונותנות מעצמן. יש להן משמעת אדירה והיא גורמת להן להיות יותר טובות כל פעם מחדש". איריס ששון. דוגלת בחיים בריאים

מה הפתיע אותך אצלן?

"בעיקר המחויבות, התחרותיות והספורטיביות של כל אחת ואחת מהן. לא ידעתי עד כמה הן רוצות את זה. הן פשוט מחפשות להיות יותר טובות ולהשתדרג ולנצח בכל משחק. זה לא רק פאן אלא גם הרבה תחרותיות. הרצינות שהן מראות באימונים מאוד הפתיעה אותי לטובה".

הדבר הראשון שאמרתי לי הוא שאתה גאה בהן. על מה?

"בעיקר על השינוי שהן עברו. בהתחלה היו כאלה שפחדו לתפוס כדור ועכשיו אתה צריך לבוא ולראות איך הן קופצות על הפרקט ונלחמות על כל כדור, נופלות ואפילו נפצעות. אי אפשר לתאר במילים את הגאווה שלי בהן".

מה זה כדורשת?

אין ספק: הכדורשת הוא היום אחד מענפי הספורט הכי אהובים בישראל, ונדמה שבכל יום קמה קבוצה חדשה. כיום פועלות בישראל ליגות ארציות, אזוריות, מקומיות ואפילו ליגת אמהות (מאמנט) וליגות למקומות עבודה. בקורסים המכשירים מאמנים ושופטים מדווחים על תורי המתנה ארוכים.

אז על מה המהומה? המדובר במשחק כדור קבוצתי ואשר זוכה לפופולאריות רבה בעיקר בקרב נשים. למשחק הכדורשת מאפיינים הדומים למשחק הכדורעף. ההבדל העיקרי הוא שבמקום להדוף את הכדור, בכדורשת תופסים את הכדור בידיים לפרק זמן קצר כאשר המטרה במשחק היא לגרום לכדור לפגוע במגרש היריבה, תוך העברתו מעבר לרשת. מאיר לוי. הן קופצות על הפרקט

משחק הכדורשת אהוב על נשים בזכות מאפייניו הידידותיים, המאפשרים לכל אישה בכל גיל ובכל כושר גופני באופן פשוט יחסית ללמוד את המשחק ולהצליח בו. בשביל לשחק נדרשות מיומנויות בסיסיות של תפיסה וזריקה. אופי המשחק קבוצתי והחלק החברתי והקבוצתי הוא מרכיב חשוב ובלתי נפרד מההנאה ממנו.


 
$(function(){setImageBanner('07ae2f69-1dd0-4490-acb1-db31ac8dd667','/dyncontent/2017/12/12/e9de5294-91aa-4b94-9177-d3c263a77bf6.gif',3011,'עצמי אירועים',525,78,false,32800,'Image','');})
$(function(){setImageBanner('1b7fe5cc-6e7c-4023-a890-b228bf7de1c3','/dyncontent/2017/12/12/20467d86-4612-49fd-a8e8-466494a1b637.gif',3015,'עצמי עסקים',525,78,false,32801,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה