תמונות מהמשחק. צילום: חסדאי כהן
חוץ מ 250 האוהדים שהגיעו לאצטדיון המושבה המפואר, כנראה שאף אחד לא יאמין שמכבי יבנה הייתה מצויינת אבל זאת המציאות. מפגש הגביע ביום שלישי נגד מכבי פתח תקווה מליגת העל היה הוכחה לגבי הפוטנציאל שגלום בקבוצה של יוסי זוזוט. בכלל, המאמן עלה עם הרכב שנראה טוב מאוד לכל אורך המחצית הראשונה כשגם שני השינויים שערך בחצי השני גרמו ליבנה לצאת עוד יותר קדימה ולשלוט במשחק. נכון, המארחת הייתה תכליתית יותר ואפילו אומר שניצחה בצדק, כי קבוצה שיודעת לנצל את המצבים שלה, מגיע לה לנצח. יבנה, שהגיעה עם הרבה התלהבות, הגיעה לאינספור מצבים טובים ולפחות ל-4 מצבים מעולים מול השוער צחי גיגי שהיה חלש וביבנה זיהו זאת ובעטו לו בערך מכל טווח. נדב מוניס המשיך לקבל קרדיט בהרכב על חשבון גבי אדרי הפצוע בצד ימין של ההגנה, ג'ניה קפלן תפקד כמגן שמאלי (וגם כקפטן כמובן) מה שאפשר למאור פרץ לשחק קדימה יותר, מסקנה מהמשחק מול בית"ר ת"א. יוסי אופיר, תומר בן חיים ואוראל אדרי השלימו קישור שהיה חלש להחריד במשחק הזה ואנטוניו פבלוב וסרגיי טרטיאק היו בחוד ההתקפה. שלא יהיו אי הבנות, פתח תקווה עלתה עם הרכבה החזק ביותר שכלל את פדרו גלבאן ואת דיא סבע (איזה שחקן). כבר מן הפתיחה יבנה שלטה במשחק והגיע לרחבתו של גיגי מספר פעמים אך ללא הועיל. בכל פעם שפ"ת ניסתה לעשות משהו היה זה גיא סלם שמנע כל אפשרות לגול. ההזדמנות הטובה במשחק הגיע בדקה ה 35 כאשר מאור פרץ חדר לתוך הרחבה והעדיף להעביר עוד שחקן הגנה כשלידו היו שלושה שחקנים יבנאיים וההזדמנות הלכה לאיבוד. יבנה המשיכה לתקוף ולתקוף אבל כמאמר הקלישאה, מי שלא כובש, סופג. בדקה ה42 שיגר סבע פצצה מחוץ לרחבה, בעיטה מדהימה שפגעה בקורה והלכה פנימה, סלם לא יכול היה לעשות מאומה וזה 1-0 מאוד אכזרי עבור היבנאים שירדו למחצית באכזבה גדולה. החצי השני היה העתק מושלם של המחצית הראשונה. יבנה תקפה, הגיעה להזדמנויות מצוינות, החמיצה, ואז הגיעה הדקה ה-58. קפלן נפל בתוך הרחבה היבנאית והכדור נגע בידו. השופט ברגר לא התמהמה ושרק לפנדל. את הבעיטה לקח שוב סבע שהכניע את סלם ועשה 2-0. יבנה לא הרימה ידיים, זוזוט עשה שני חילופים התקפיים ביותר בידיעה שאין לו מה להפסיד (מאור פרץ וג'ניה יצאו, יניב אופיר ומירו נכנסו) ויבנה הפכה להיות עוד יותר התקפית. אממה, מירו לא הפסיק להחמיץ, לטרטיאק נגמר הכח, אנטוניו היה פרווה ורק אוראל לא ויתר וניסה לעשות משהו. בכלל, עבור אדרי זה היה משחקו הטוב ביותר העונה. הוא היה בכל מקום על המגרש, ניווט את חבריו והיה מצויין. יבנה יצאה עם כל הכלים שלה קדימה ובדקה ה82 באה על שכרה כאשר יוסי אופיר (היה חלש לכל אורך המשחק) בעט דרדלה מחוץ לרחבה, משום מה השוער גיגי לא שם לב והכדור נכנס פנימה וזה 2-1. גם אוהדי יבנה התעוררו ועודדו את השחקנים ונראה היה כי השוויון באוויר. בדקה ה85 הגיעה ההזדמנות של המשחק. מירו קיבל כדור על סף הרחבה, עשה סיבוב מושלם ועבר את המגן שהיה עליו ונותר לבדו מול השוער. במקום לשאול את גיגי מאיזה פינה בשער הוא  רוצה להוציא את הכדור, הוא פשוט עשה עוד שני צעדים ואיבד לחלוטין את ההזדמנות. שוב פעם זה עלה ליבנה ביוקר. המחליף אלרואי כהן (לא ראיתי את שיר אלמליח ביציע) שלח עומק נפלא לדיא סבע שמול סלם לא התבלבל וכבש את השלישי שלו ושל פתח תקווה במשחק. מפה ליבנה כבר לא היה איך לחזור למשחק ורגע לפני שריקת הסיום כבש לידור כהן את הרביעי עבור המלאבסים וסיים את המשחק בתוצאה 4-1 שכל כך לא אפיין את מהלכי המשחק. מצד אחד, ליוסי יש הרבה עבודה עם מירו בהתקפה. אסור לחלוץ להחמיץ ככה בשלומיאליות וזה כבר משחק שני שלו. גם מאור פרץ, יוסי אופיר ותומר בן חיים נתנו משחק חלש ויבנה חייבת אותם להמשך העונה כשהם בשיא. מדובר בשלושה שחקנים חשובים למערך היבנאי וכשהם טובים כל יבנה טובה. מצד שני, יבנה שיחקה כדורגל מצוין. התקפי ואטרקטיבי. אוראל אדרי בלט במיוחד עם יכולת פנטסטית. וכמה מסכן גיא סלם. עוד משחק אישי מצוין עבורו. סלם לקח כמה כדורים מדהימים כולל אחד של פדרו גלבאן שבעט טיל אדיר מתוך הרחבה וסלם התעופף כמו חתול ולקח אותו. מי היה מאמין שהמשחק הזה נגמר בסופו של דבר 4-1. בסוף יבנה נותרת רק עם המחמאות אבל תראה את המשך  הגביע מהבית. עכשיו לזוזוט נותר להילחם על הליגה. היכולת של התקופה האחרונה (חוץ מהמשחק מול לוד כמובן) נותנת הרבה מקום לאופטימיות. זוזוט מבין שאפשרי לשחק על כל הקופה וליבנה יש את הכלים לעשות זאת. בליגה הלאומית האפורה, יכולת כזאת אמורה להספיק לנקודות ועליו להתמיד בכך. ונקודה אחרונה. תקראו לי רומנטיקן אבל הדבר החשוב ביותר שהיה מבחינתי במשחק היה צבע החולצות. סוף סוף יבנה חזרה לצבע המקורי שלה עם הצהוב שכל כך מתאים לה ומסורתי עבורה. אוהדי יבנה מאוד אהבו זאת והעריכו את אנשי הקבוצה שהבינו את הטעות שלהם ועודדו לכל אורך המשחק "הצהוב עולה". בדקות הראשונות של המשחק דיברו בקהל על התלבושת ונראה כי הם מאוד מרוצים מהחזרה למקורות. זהו . נגמר החלום, נותרה הליגה. עכשיו יבנה עם פנים לעילוט, למפגש מול אחי נצרת. על פי היכולת בתקופה האחרונה, ניצחון חוץ יבנאי כבר לא יפתיע אף אחד.