מים סוערים
31.07.14 / 18:35
נועם הקטן רק רצה ללכת עם חברים לבריכה. הוא לא תאר לעצמו שתוך זמן קצר יעמוד במרכזה של סערה וחילופי דברים קשים בין אמו מירי למנהל הבריכה העירונית שלי, שסרב להכניס את הילד עד שיוצג בפניו אישור רפואי וזאת עקב מחלת הפסוריאזיס ממנה הוא סובל
"זו הייתה השפלה ענקית לילד שהוא עדיין לא השתחרר ממנה", מספרת תושבת יבנה, מירי ביטון. סיפורה, שהפך ויראלי וקיבל שיתופים רבים בפייסבוק, התרחש בראשית השבוע בבריכה העירונית.
ביטון ביקשה לבקר עם בנה, נועם, בן ה-5.5 בבריכה העירונית. כשהפקידה הבחינה במחלת הפסוריאזיס בה הוא לוקה, היא קראה למנהל המקום, שלי לוי, שסירב להכניסם ללא אישור רפואי כתוב. עוד היא טוענת, כי כשביקשה אותו לשוחח טלפונית עם רופאו של בנה, סירב וכך נותרו בחוץ.
"אנחנו מעל חודש מקבלים טיפולים בתל השומר וביום ראשון היה לנו חופש מטיפולים", מספרת ביטון, "נועם פגש מס' חברים שהציעו לו לבוא לבריכה. פנינו בהתלהבות להתכונן בבית כי הוא די מתבייש באיך שהוא נראה, ממש היו לי דמעות של אושר שהוא רוצה לבלות מחוץ לבית. כל הדרך הילד קפץ ושמח. הגענו לבריכה העירונית ושם ישבה הפקידה עם מס' גברים שלא הבינה את השמחה. הסברתי לה את המצב, היא הרימה את הראש וממש נבהלה אמרה: 'יואו, מה יש לו?' נועם טיפה נבהל והיא אח"כ אמרה שהיא לא מכניסה אותו לבריכה. הסברתי לה שזה לא מדבק והיא אמרה שתתקשר למנהל הבריכה, לשלי, ואלו היו מילותיה: 'שלי, יש פה ילד קטן עם כל מיני דברים על גופו', ככה היא תיארה את הבן שלי! לאחר מכן שלי הגיע, שאלתי אפילו לשלומו כי אנחנו מכירים. הוא שאל אם זה אבעבועות והסברתי שזה פסוריאזיס, מחלת עור שאינה מדבקת. הוא ביקש אישור רפואי ובמקביל כל מי שהיה שם התנפל עלי שאביא אישורים. נועם נבהל והתחיל לבכות, אמרתי לו שהוא משפיל את הילד. בזמן הזה חייגתי לרופא בכיר בתל השומר שידבר אתו, אבל הוא לא הסכים לדבר עם רופא, רק אישור".
לא הייתה לך הדרך לקבל אישור?
"אני חייגתי אבל הוא לא רצה לדבר עם הרופא טלפונית. עשו דרמה מטורפת ליד הילד שלא הפסיק לבכות והכל ליד חבריו. אישור דרך טלפון הוא דבר קביל! בסופו של דבר, שלי חזר לבריכה והשאיר את שנינו שם בוכים, אף אחד לא ניגש לתת לילד אפילו כוס מים או להרגיע אותנו. לקח לנועם שלוש שעות להירגע מהבכי ואני לא מגזימה. רציתי לקחת אותו לקניון כדי שייהנה קצת, אבל הוא פחד שיגרשו אותו גם משם. זה לא בסדר. חשוב לי שכולם ידעו שהמחלה מושפעת ממצבים נפשיים, ומיום שני בבוקר אחרי שבליל ראשון הוא לא ישן בכלל, מצבו החמיר ואנחנו ממש מחזיקים אצבעות שהילד לא יתאשפז בגלל כל זה".
מנהל הבריכה העירונית, שלי לוי: "מירי הגיע עם הבן שלה לבריכה. הילד היה מכוסה כולו פריחה, מהראש ועד הרגליים. הסבירה לה הפקידה שהיא חייבת אישור רפואי, ככה אנחנו מחויבים, כמו בגן ילדים. ככה התקנון דורש, אנחנו לא רופאים. היא ביקשה לדבר איתי ואני יצאתי אליה. היא התחילה להתלהם ליד הילד, אמרה שגם בפארק המים לפני חודש לא נתנו לה להיכנס. אני הסברתי לה והראיתי לה את התקנון שאומר שאסור לנו להכניס אנשים עם פצעים, הסברתי לה שזו תקנה של משרד הבריאות שאנחנו מחויבים אליה. זה יכול לסכן גם את בנה וגם ילדים אחרים. היא התלהמה נורא ואני הסברתי שאני לא יורד לרמות כאלו. הבטחתי לה שהיא תכנס עם אישור רפואי".
היא טוענת שביקשה לחייג אל רופא וסירבת לשוחח עמו טלפונית.
"לא היה ולא נברא. אני הולך עם האמת שלי ואני הסברתי לה הכל. אנחנו בתקופה קשה ומקבל כל מי שמגיע בשמחה, הסברתי לה הכי פשוט, אפילו לקחתי אותה החוצה שלא ליד הילד והיא לא הפסיקה לצעוק. ביקשתי רק אישור רפואי, זה הכל. אפילו אמרתי לה שתלך להביא אישור ותשאיר את הילד כאן שיישב בכיף ליד הבריכה בינתיים. הבקשה שלי הייתה לגיטימית".
