קבלן העליות

לפני תשע שנים ערכתי ראיון מעניין עם אדיב
שרעבי בלוקיישן הכי מוזר שהיה לי אי פעם. בתוך חדר יולדות. הייתי כתב צעיר ושאפתן ובחוסר
טקט משווע, החלטתי על קיום הראיון, גם אם אשתו ילדה את בנם הבכור יום לפני. שרעבי שיחק
אז במדי נס ציונה ועלה עימה לליגה הארצית ז"ל. מאז הספיק שרעבי רבות. בנוסף לבן
מאור (בן 9 כאמור) הביאו הזוג שרעבי אדיב ועידית גם את מאור  (6) ואת אריאל המתוקה בת השנה. במישור הספורטיבי
שרעבי ככל הנראה מחזיק בשיא שלא ברור אם ומתי יישבר. שרעבי הוא השחקן היחיד שעלה ליגה
גם עם מכבי יבנה וגם עם בית"ר יבנה. בהחלט הישג שיישאר חקוק בספרי ההיסטוריה של
העיר. כזכור שרעבי פרש כאשר מכבי עלתה ללאומית ולאחר שנה וחצי בה שיחק בנבחרת הוותיקים
והשלים עם הפרישה, קיבל טלפון לחזור לליגה ג' לשחק הפעם במדי בית"ר, בעיקר בשביל
הכיף. האחווה והרעות וכמובן היכולת המקצועית העלו את הקבוצה ליגה וכעת הוא ממשיך עם
רונן איטח ושאר החבורה גם בליגה ב' דרום ב'. כידוע הקבוצה היא יבנאית בלבד ולאחר ששיחק
במדי מכבי, התאהב אדיב בעיר, עד כדי כך שהעתיק לשכונה הירוקה את מקום מגוריו. שרעבי,
בעל תואר שני בכלכלה, עובד בבית חולים קפלן שצריך לפרנס אשה ושלושה ילדים, משחק בהתנדבות,
מה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות הכלכלית. בינתיים עסוק הקשר האחורי הוותיק בפתיחת
העונה של קבוצתו שכרגע עומדת על 50 אחוזי הצלחה ועם רצון גדול מאוד לשמור על הציביון
ועל הפרויקט הנפלא. 

- אדיב, התחלתם את העונה בצורה סבירה. מה
המקום הריאלי שלכם?

"עדיין מוקדם להעריך. בינתיים הפסדנו
בבית לב"ש שנחשבת לקבוצה חזקה וניצחנו בחוץ את חולון שנחשבת לקבוצה חלשה. שני
המשחקים הקרובים נגד נתיבות בבית ובני אילת בחוץ יהוו עבורנו סוג של מדד לכוחנו בליגה"

- ביחס לעונה שעברה, האם אתה חושב שהתחזקתם
או נחלשתם?

"שחקני מפתח מעונה שעברה כגון: עומרי
זראי, מושיקו גורדני ואלירן כהן לא המשיכו איתנו העונה. במקומם הצטרפו שחקנים צעירים
ומוכשרים כמו בר חליפה, עידן ורון כהן ושחר בן שושן. התחושה הכללית היא שנחלשנו אבל
אפשר לפי דעתי לייחס את זה לעובדה שליגה ב' הרבה יותר חזקה מליגה ג' "

 

- איך מעבר הליגות משפיע עליך באופן אישי
ומקצועי?

 

"בעונה שעברה היינו קבוצה שדרסה את
הליגה, לעיתים היה לי נדמה שבליגה לוותיקים קשה לי יותר... העונה הזאת רמת הקושי עלתה
ללא ספק. אני משחק נגד שחקנים טובים ומוכרים ששיחקתי נגדם בעבר בליגות גבוהות יותר
והאתגר הוא גדול. אני באופן אישי מאוד נהנה מהאתגר"

 

- מה המטרות שלכם בליגה?

"רק בינואר נדע להציב מטרות אחרי שנבין
האם מועדון הכדורגל בית"ר יבנה יזכה לתמיכה כספית מעיריית יבנה. היה וכן- נשאף
לכיוון הצמרת. היה ולא- נשאף לתקוע יתד בליגה ולהכין תשתית טובה לעונה הבאה"

 

- אי אפשר שלא להתייחס לעניין שכרגע אתם
משחקים ללא שכר. איך זה משפיע עליכם?

"זה לא סוד שהעניין הכספי מפריע לכולנו.
אף אחד מהשחקנים לא מקבל שכר למרות שאנחנו מתאמנים 3 פעמים בשבוע ומשחקים ביום שישי.
המאמן רונן איטח לא עושה הנחות בעניין ודורש מחויבות ורצינות מכל השחקנים ומשקיע את
כל כולו בקבוצה. באופן פרדוקסלי- שחקנים מוציאים כסף בשביל לשחק בבית"ר יבנה...
הצעירים מחפשים במה לחשיפה והוותיקים יותר נהנים מחוויית הכדורגל. המשותף לכולנו הוא
תחושת השייכות וההזדהות עם המשפחה הנפלאה הזאת של בית"ר יבנה"

 

לשרעבי יש רק דברים טובים להגיד על בית"ר
יבנה ואנשיה. זה לא סוד שהוא מרגיש מאוד מסופק מהמקום בו הוא נמצא ובקבוצה מיוחדת ויחידה
בארץ עם ציביון מקומי בלבד. יחד עם זאת, גם הוא מבין שללא שכר צנוע ומינימלי, הוא יצטרך
לעשות את החושבים בינו לבין משפחתו על מנת להביא פרנסה בשעות בו הוא (ויש לציין עוד
כמה אבות בתוך הקבוצה) נמצא מחוץ לבית. מה שבטוח, ההקרבה עד כה הייתה בלב שלם

- אתה אבא לשלושה ילדים, איך זה מסתדר לך
עם האימונים והמשחקים ומה אומרת על זה האישה?

"אני מקריב המון בשביל לשחק כדורגל
בבית"ר יבנה. פעם בשבוע אני עובד ערב, פעם בשבוע אני משחק בוותיקי עקרון, לפחות
פעמיים בשבוע אני מתאמן בבית"ר ומשחק כמובן ביום שישי. עכשיו תעשה חשבון לבד בכמה
ערבים אני נשאר בבית ועוזר לאשתי עם הילדים"

 

 

- יש לך לפעמים רגעי משבר, שאתה אומר, מה
אני צריך את זה?

"אני חווה רגעי משבר בכל יום מחדש,
אשתי טוענת ובצדק שהיא לא מוכנה שאני אצא בכל ערב לכדורגל, אשאיר אותה להתמודד עם
3 ילדים אחרי יום עבודה שלה ובסופו של יום אני אביא הביתה מכל הפעילות הזאת סכום עגול
של אפס ש"ח. השאלה מה יקרה קודם: אקבל שכר או שאשתי תטיל וטו על העניין"

 

- אתה משחק עם לא מעט צעירים. אתה מרגיש
המבוגר האחראי?

"אני לא אקרא לזה המבוגר האחראי, בסך
הכול אני בא ליהנות מכדורגל ולוקח ברצינות את האימונים והמשחקים ומשתדל לשמש דוגמה
לצעירים המוכשרים שלנו. יש לנו ותיקים נוספים בקבוצה כמו יוגב בנישו, שרון זוזוט ואודי
מגול שמתפקדים כמורי דרך לצעירים ובסך הכול ההרגשה היא של משפחה אחת גדולה"

 

- שיחקת בכל הרמות ועכשיו גם בכל הליגות.
יש עדיין ריגוש?

"בסוף עונת 2012 לאחר שעליתי ליגה
עם מכבי יבנה החלטתי לפרוש מכדורגל. במשך שנה וחצי לא שיחקתי כדורגל תחרותי והדבר שהכי
היה חסר לי זה המתח וההתרגשות של בוקר יום שישי לפני משחק. מי שלא היה שחקן כדורגל
לא יבין לעולם את ההתרגשות של בוקר משחק. ברוך השם עדיין אני מתרגש כמו ילד ומודה על
הזכות שבגיל 37 אני עדיין יכול ליהנות מכדורגל"

 

 

 

- בכלל, מה דעתך על הפרויקט הזה? כל מה
שקורה עם בית"ר יבנה?

 

"אני מסיר את הכובע בפני אנשי ההנהלה
של בית״ר יבנה. הם הפכו חלום למציאות. לא מזמן כתבתי בקבוצת הפייסבוק של בית״ר יבנה:
״בית״ר יבנה היא מיקרוקוסמוס של העיר יבנה- קטנה, צנועה והישגית״. אני מודה על הזכות
להיות חלק מהמשפחה הזאת ומאוד מאושר שהמשפחה הולכת וגדלה מיום ליום. כמעט בכל יום אנו
שומעים על בעלי עסקים מקומיים ואוהדים שתורמים בשמחה למועדון ונרתמים להצלחת הפרויקט
וזה מחמם את הלב. הקבוצה הזאת באה לשרת את היבנאים, גם השחקנים המקומיים וגם הקהל המקומי
שזוכה לראות כדורגל בעיר שלו".

 

 

 

- אחרי שכל חייך גרת ברחובות, איך המעבר
ליבנה?

 

"כל חיי גדלתי ברחובות ולא חשבתי שאעבור
לעיר אחרת אבל החיים לוקחים אותך לכיוונים מפתיעים ומרגשים. לאחר שנתיים שעבדתי ושיחקתי
ביבנה החלטתי להשתקע בעיר ולקנות דירה בשכונה הירוקה. מצאתי שיש השקעה גדולה של העירייה
בשלושה תחומי חיים שמאוד חשובים לי: חינוך, תרבות וספורט. אשתי ואני  מאוד התרשמנו מפרויקט השכונה הירוקה, זיהינו את
הפוטנציאל של יבנה כעיר בצמיחה וחשבנו שזה מקום טוב לגדל את ילדינו. אנחנו גרים כבר
קרוב לחצי שנה בעיר ומאושרים מכל דקה מהבית שלנו ומהעיר שלנו".