מסירים חלודה

אם יש כאלה שמגיע להם שאפו על המשחק באשקלון אלו הם אוהדיה של מכבי יבנה. כ 50 אמיצים החליטו ביום שישי לוותר על הבריכה והים וכמובן על המזגן הנעים ולהגיע לאצטדיון באשקלון על מנת לראות את קבוצתם האהובה עם הסגל החדש שלה. למען האמת, מעבר לפרצופים חדשים וציפיות מחודשות כבכל תחילת שנה, כדורגל גדול לא היה באצטדיון של האשקלונים שחזרו ללאומית אחרי שנת "עונש" בליגה א'. ייאמר לזכותם של הדרומים שהשכילו להשקיע בקבוצתם על מנת לא להיתקע שנים רבות בליגות הנמוכות אבל אנחנו בעיקר מתעסקים ביבנה. לא מעט שינויים ערכה הקבוצה לעומת אשתקד כשהחלק הבולט והמסקרן הוא בעמדת השוער. דווקא במשחק הפתיחה העדיף המאמן יוסי זוזוט לתת מנוחה לשוער הבכיר ניל אברבנל ומי שפתח היה גל טובלי שזוזוט כבר הכריז שהוא מאוד אוהב אותו. בעמדת המגן הימני שיחק נדב מוניס, בלמים היו ליאור ז'אן וניבלדו ומגן שמאלי אלעד חלימי הצעיר שהגיע מנס ציונה. בקישור היו אלה תומר בן חיים, משה סולימנוב שהגיע ממרמורק ולא מפסיק לרוץ ודוד רביבו שמאוד אבל מאוד לא אוהב את גביע הטוטו. הוא יותר איש של מאני טיים. את ההרכב חותמים שלושת שחקני ההתקפה כשבכל כנף ניתן למצוא את דיאן באביץ המסקרן, עליו נאמר שהוא אחד הזרים הכי טובים בליגה, בצד השני ישנו רפי עמוס המחוזר ובאמצע מירו שמגיע אחרי שנה גדולה בבולגריה שם העלה את קבוצתו לליגה הראשונה. בגביע הטוטו כזכור מותר 5 חילופים ומהספסל היבנאי עלו בזה אחר בזה במהלך המחצית השנייה דניאל גרץ, דודו אפללו שהגיע ממעלות והצליח להרשים את המאמן, יוסי תורג'מן, בר אהרוני שסיים גיל נוער בבני יהודה ותהל אלבז שנכנס לדקות האחרונות. המשחק, שהתנהל בעצלתיים יחסית, הוכרע בדקה ה65 כאשר כדור קרן הגיע לראשו של עידן שריקי שמקרוב דחק פנימה והעניק את הניצחון לחבורה הביתית שלמרות המאמץ האדיר של ההנהלה והעירייה הצליחה להביא בקושי 100 צופים למגרש הביתי. אבל, ניצחון זה ניצחון.

זה יהיה נכון ומציאותי לדבר על סגל חסר, חום אימים וניסוי כלים אבל חובה לציין כי גם בצד השני, האשקלוני, הסיפור דומה ככה שאי אפשר לתרץ את התוצאה. המשחק, כצפוי לא התעלה לרמת כדורגל גבוהה, בהתאם כמובן לתקופה ולזמן וייקח לשחקני יבנה להרים את הרמה. אוהדי הקבוצה כל הזמן שאלו לגבי זהות השחקנים ונראה כי גם פה הזמן יעשה את שלו. לקבוצה לא הגיעו כוכבים גדולים אלא בעיקר שחקני משלימי סגל וחוליית התקפה חדשה לגמרי. יהיה מאוד מעניין לראות איך הכל יתערבב למקשה אחת גדולה וחזקה שתיאבק בצמרת. כמובן שהנושא העיקרי שדובר עליו ביציע היה האצטדיון. אז ככה, נראה כי קולות רבים בעירייה מדברים כעת על אמצע ספטמבר, סוף החגים. האם זה אכן ייצא לפועל? נחיה ונראה בתקווה שכן. אגב, עניין המנויים אמנם נראה איטי ולא משווק היטב אבל עם שיחות שערכתי עם מספר אנשים נראה כי ההתעניינות במנוי הזהב רבה וכעת נראה כיצד תצליח הקבוצה לשווק זאת לאנשים רבים. כסף, כידוע, זהו מצרך חשוב במועדון שנמצא בגירעון של מאות אלפי שקלים ואף יותר. החזרה לאצטדיון היא אינטרס כלכלי ומקצועי כאחד. ואם בכסף עסקינן, אז ביום שני תארח הקבוצה (שעה 18:00) את קרית גת למשחק השני בגביע הטוטו. כזכור במסגרת הבתים ישנם שלושה משחקים בלבד ועולה אחת לחצי הגמר, ככה שכנראה רק ניצחון ישאיר ליבנאים סיכוי לעלות לארבע האחרונות במפעל. ביבנה מאוד מקווים להרשים עם ניצחון שיחזק את הביטחון בקבוצה ויוסיף עוד כמה שקלים למערכת.