האם אנחנו "מכורים"?

 ההבדל בין אדם שנהנה מדבר כלשהו לאדם שמכור נמצא בין היתר בכמות הזמן שהוא משקיע בנושא מול הצרכים האחרים. ישנם אנשים אוהדי כדורגל וישנם אנשים מכורים לכדורגל .האוהד משלב את הנאתו מהמשחקים יחד עם המשך טיפול תקין בחיי המשפחה הפרנסה וכו'... והמכור -שם את הכדור במרכז גם על חשבון הדברים החשובים בחיים. האוהד ישתכנע וישתנה כאשר יסבירו לו בהגיון שהשעות הרבות שהוא משקיע מסביב למשחקים פוגעים בדברים חיוניים אחרים בחייו, לעומת זאת ,המכור לא ישמע את ההסברים ההגיוניים, מחיצה של ברזל מפרידה בין מעשיו לבין ההיגיון הבריא.

מה זו התמכרות ?האם ישנם אנשים שרחוקים מכל סוג של התמכרות?

האם אכן תמיד התמכרות היא  שלילית או שיש התמכרות חיובית ?

השבוע, בפרשת משפטים, אנו קוראים על עבד עברי. אדם שגנב ואין ביכולתו הכלכלית להשיב את הגניבה ,בית הדין מוכרים אותו לעבדות על מנת  להשיב הגניבה  ,או אדם שנקלע למצוקה כלכלית ,מוכר עצמו לעבד על מנת  לשלם חובותיו.

האם גם לעבד עברי ישנה מנטליות של עבדים המתמכרים לרצון אדונם ומאבדים את יכולת קבלת ההחלטות האישית? אומרת לנו התורה שעבד עברי ,עבדותו ,מוגבלת לשש שנים. אך באם עבד שנמכר על ידי בית הדין ,לאחר שש שנים ,יחליט למכור עצמו לעבדות,  או עבד שמכר עצמו יחליט להמשיך להישאר כעבד מפני שאהב את אדונו ואת אשתו-שפחה  שניתנה לו על ידי האדון ,הוא נענש ברציעת אוזנו כפי שרש"י מסביר סיבת העונש ש-"אוזן ששמעה בהר סיני לא תגנוב" והלך וגנב או אוזן ששמעה מה' בעת שהוציא את בני ישראל מעבדות הקשה במצריים  " כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים " כלומר, אתם עבדיי, והלך וקנה אדון לעצמו תיענש ברציעה.{פרק ט'ו י'ב-י'ז}.

נשאלת השאלה- מדוע העונש ניתן רק בשעה שמחליט למכור עצמו בשנית לעבד ,או שאוהב את אשתו השפחה ובניו ולא רוצה לצאת לחופשי  לאחר שש שנים ולא ברגע שגנב או שמכר עצמו לעבד? כאן אנחנו נתקלים בהתמכרות לעבדות .כאשר אדם גנב ,הדבר הגיע ממצוקה כלכלית, האדם לא יכל להתגבר על עצמו וגנב . או בשעה שאדם היה במצוקה כלכלית ומכר עצמו בגלל מצוקתו, אדם לא רצה ואף  התבייש להיות  עבד. אך כאשר ניתנת לאדם האפשרות לצאת מהעבדות והוא- משיקולים כלכליים או משקולים של רצון להישאר עם האשה ,מחליט להישאר עבד הוא מוכיח שאכן לא מעניין אותו מה ששמע בהר סיני "לא תגנוב" ושלא מעניין אותו שהוא עבד ה' ומוכן להיות עבד של העבד...

אכן, העבדות היא סוג של התמכרות בו אנו מוותרים ומאבדים את היכולת לקבל החלטות ומונהגים על ידי ישות זרה.

סיפורו של העבד העברי הוא סיפורו של כל יהודי שאמור להיות עבדו של ה', להתעסק בעשיית מצוות ומעשים טובים ובלימוד תורה, זהו כתב השליחות שקיבל היהודי בעת ירידת נשמתו לעולם הזה. לצורך ביצוע המטלות הוא אמור לעסוק בעניינים גשמיים ואף יש לו מצווה,לא פעם ,להנות מהם, אך גם אז צריכים לזכור שלא להיות משועבד לטרדות הגשמיות. ישנם אנשים שמסיבות שונות במשך ששת ימי השבוע טרודים ומשועבדים לרצונם הגשמי ,כאותו עבד עברי, אך צריכים לזכור שביום השביעי הם משתחררים, ביום שבת קודש-הרוחניות שולטת! הוא אינו עבד של העבד, אלא עבד ה'.

אכן מתמכרי האייפון, האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה, הקניות וכו' שבמשך השבוע אינם רואים את בני משפחתם מול העיניים כאשר באה השבת -באה המנוחה והם נגמלים ליום אחד.

ההתמכרות המוחלטת לה', היא התמכרות חיובית, כי בה אנו ממצים את עצמינו בצורה מושלמת. כל התנהגות גשמית אחרת שאינה תואמת את רצון ה' דומה לאותו מתמכר שמרגיש "בהיי..." אך כל הסביבה מרחמת עליו וחושבת איך לגמול אותו ממצבו הקשה.

האם יש מישהו שכבר נגמל מהתמכרות לגשמיות???