הדרך לט"ו באב עוברת בט' באב



את השבוע הנוכחי התחלנו בצום ואמירת קינות אך חיש מהר הגענו לט"ו באב, יום, שחכמים אמרו עליו, "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" בואו נתבונן ונראה היכן כל אחד נמצא ? בצער החורבן או בשמחת החג? הרי במציאות, לא חל שינוי מיום ט' באב ליום טו באב.

ויקפדיה

בט"ו באב אירעו מספר אירועים משמחים במשך השנים, בזמן בית המקדש-העצים היו הדלק של המזבח והיו משפחות תורמות אותו למקדש. בתאריך זה הייתה המשפחה האחרונה שתרמה באותה שנה, כי הימים מתמלאים לחות והעצים הלחים מתליעים ונאסרים בהקרבה. מחלוקת הארץ נאסר על השבטים להינשא לבני שבט אחר כדי שהנחלות של האישה שנישא משבט האחר לא יעברו בירושה ליורשי בעלה, בט"ו באב בוטל האיסור. ביטול האיסור ליהנות להינשא לבני שבט בנימין חכמים הענישו את שבט בנימין שלא יישאו נשים משבטים אחרים בעקבות המעשה הקשה שעשו בפילגש בגבעה. הורדו המחסומים שחילקו העם לשני מלכויות יהודה וישראל, כאשר ירבעם בן נבט הקים מחסומים שנתיניו לא יוכלו להגיע לבית המקדש וחצה את העם לשנים. מעוכבות השידוך היו עולות לכרמים ומחכות לחתנים שיבואו לשאת אותם.

מה המיוחד ביום זה שבמשך שנים אירוע בו אירועים מיוחדים וכיצד הם נקשרים לחג השידוכים?

הרבי מליובאוויטש מגלה את חוט השני המחבר בניהם ואת הקשר ליום זה. יום ט"ו בו מתקן את הימים הראשונים של החודש. החורבן נוצר משנאת חינם ובט"ו נעשו מעשים הקשורים לאהבת חינם, החל בהבאת עצים למזבח, שלא היו מיועדות רק עבור קרבנות תורמי העצים אלא לכל יהודי שנזקק לכך, התרת חיתון השבטים שגרם לקירוב ואיחוד העם וביטול הגזירה על שבט בנימין שכמעט נכחד מהעולם בעקבות איסור החתונות עימם והורדת גדר הפרדה בין עם אחד שהתחלק לשני ארצות.

חכמים, שראו בו יום אחדות, כאבו את כאבם של מעוכבת השידוך ולכן נקטו בצעד שיביא אותם אל האושר, גם שם דאגו להבליט את הדברים החשובים באמת ולנסות להתעלם מחסרונות לא מהותיים.

היכן אנו נמצאים היום, אחרי טו באב? בחורבן ? או בבניין? כמו בכל שאלה אצל יהודי התשובה תהיה בשאלה הבאה, כמה השקענו באהבת חינם כמה נלחמנו בשנאת חינם?

לצערנו, למרות שבעשרות השנים האחרונות הגיעו יהודים רבים מהגלות הפיזית אל ארץ ישראל, למרות שהוקמה מדינה, עדיין חלק לא קטן מהעם נמצא בניכר, עדיין חלק מהעם שעלה לארץ הביא עמו הגלות, העם לא שולט בכל ארץ ישראל, הר הבית לא בידינו, ההחלטות שמנהיגי המדינה מקבלים מעורב בהם שיקול זר מחשש ממנהיגי אומות העולם ומונע מהם לעשות מעשים רק לטובת העם, חלק מהיהודים החיים בארץ מתנהגים כבגלות לוחמים בעד כל העמים ושוכחים את אחיהם מאחור.

אהבת חינם, שהרבי מליובאוויטש הטביע בקרובים אליו והעריף על כל העם, גורם לאהוב כל יהודי באשר הוא כי הוא אח ויישאר אח לעד, גם אם הוא עושה פעולות שפוגעים באחוות האחים.

לכן על אף שביום ט' באב, יום שבו אהבת חינם צריכה להיות צבועה באדום יש עדיין יהודים שצובעים באדום את מסלול ההתנגדות לכל דרך המחברת אותנו לדרך ה', המחבר אותנו לזכות הקיום שלנו בארץ ישראל, נלחמים כנגד חומת המגן השומרת עלינו מהאויבים שיש להם עליונות כמותית בנשק וכח אדם ואהדה בין לאומית גבוהה, וטועים בהערכה שהעליונות האיכותית תלויה בנו "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה", נלחמים כנד החדרת יהדות לצבא, נלחמים כנגד שמירת התא המשפחתי שאפילו בלעם הרשע הבין את חשיבותו הרבה (איני משמש כמגן למפלגות הדתיות ודרכם)

הדבר האופטימי, שאנו כולנו שייכים לעם הנצח,. אנו אחים ונשאר אחים והאבא הנצחי של כולנו, של המכירים בו ושל המתעלמים ממנו, יביא אותנו אל חוף מבטחים גם אם אנו יוצרים בדרך גלים המאיימים להטביע הספינה

נביט לאחור ונראה כמה מעצמות השתלטו על ארץ ישראל ונעלמו...

אני מאמין שבסוף אהבת חינם תנצח, יום ט"ו באב ינצח ולא יום תשעה באב.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה