השנה שהייתה והשנים שיבואו- ראיון חגיגי עם ראש העיר



צבי גוב ארי יכול להסתכל לאחור בסיפוק על השנה שחלפה במהלכה רשם מספר הישגים משמעותיים בעיקר סביב 'הסכם הגג', אך גם בחינוך ובניהול הכספי. מצד שני, הספורט ספג מכה, זיהום האוויר נמשך וכמעט מדי יום נפרצים בתים של תושבים בעיר. בראיון מקיף ונרחב, מתייחס ראש העיר לכל הסוגיות הבוערות ומקווה כמו כולם, לעתיד טוב יותר
צילום: חגי חסדאי כהן

כמה ימים לפני שארז מזוודה וטס יחד עם רעייתו לבקר את בנו שחי בסין, שם נולדה לו בת בכורה, פגש ראש העיר צבי גוב ארי את עורך יבניתון לשיחה פתוחה על מה שבאמת מעניין את תושבי העיר. יחד עם הצלם חגי חסדאי כהן יצאו לתל יבנה, כדי לראות ולהבין את השינוי שהעיר עברה ועוד צפויה לעבור בשנים הקרובות. לא מזמן נחתם הסכם הגג עם משרדי השיכון והאוצר לאחר שנים של דיונים, הסכם הטומן בחובו השפעה ישירה ועקיפה על תחומים רבים מחיי היום יום של תושבי העיר. הכסף האדיר שיזרום לפה ותנופת הבנייה והפיתוח שבעקבותיו, ישנו את פניה של יבנה ויהפכו אותה לעיר גדולה ותוססת, כפולה בגודלה מהעיר של היום.

חתמת על הסכם גג היסטורי עם הממשלה. בכמה משפטים, מהו בעצם 'הסכם גג'?

"ראה, ממשלת ישראל יכלה בשלב מסוים לומר לראש עיריית יבנה 'עם כל הכבוד לך, אתה לא יכול שלא לתת את ההרשאות כאשר יש שטחים ששייכים למנהל מקרקעי ישראל והוא יכול לשווק אותם בכל עת. אם אתה לא מוכן לתת היתרי בניה נלך לבתי משפט, יותר נכון נתבע ואנחנו נבנה'. עד היום גררתי את העניין והתניתי את זה בהסכם גג מכוון זמן סביר על מנת לייצר מצב שכאשר יהיה איכלוס יהיה לעיר מחלף ותהיה יציאה לכביש מספר 4".

- כל ההתעקשות שלך נבעה בעיקר בגלל המחלף?

"בגלל שני דברים: א. מחלף, ב. הישג לתושבי העיר. לא הייתי מוכן להיכנס לפרויקט שלא יתרום להנחה מיוחדת לתושבי העיר בפרויקט של הדיור למשתכן וסיכמתי שעל כל בנייה לדיור למשתכן ביבנה יקבלו תושבי העיר זכות קדימה ב-20% מהמתחם שייבנה. אם אנחנו עושים רק חשבון של הצפוי לנו במהלך השנה ובשנה הבאה אנחנו מדברים על 200-460 יחידות דיור".

זה מסך כל דירות מחיר למשתכן?

"בהחלט. 460 יחידות העומדות לרשות תושבי העיר יעמדו כזכות ראשונית לתושבי העיר. אם לא יהיו לי 400 תושבים שרוצים לקנות דירה אז זה ישתחרר הלאה למקום אחר. המשמעות היא שכל מנה כזאת של מחיר למשתכן שתהיה בעתיד - קודם כל 20% יהיו לטובת תושבי העיר. זה יתרון אחד.

"היתרון האחר של ההסכם הגג הוא ההתייחסות לעיר הוותיקה. כאשר אתה בונה שכונה חדשה, כל מה שקורה לגבי תשתיות בעיר הוותיקה זוכה לטיפול. אם זה ברמת הכבישים, כיכרות או פארקים גדולים, אם זה בתחום תשתיות התחבורה או תרומה לתשתיות פינוי בינוי".

- האם שיקול הדעת הוא של העירייה מבחינת מה לעשות עם התקציבים?

"הסכם הגג בעיקרו אומר כך: העירייה תספק למנהל מקרקעי ישראל קרקע לבנייה, העירייה מקדמת את הפרויקטים אל מול הקבלנים, נקבעים התנאים, כלומר צורת הבית והכנת השטח וניהול הפרויקט יהיה ע"י עיריית יבנה. ההבדל הוא שעד כה לצורך העניין הפיתוח והבינוי של שכונת נאות-רבין נוהל ע"י משרד השיכון".

- אתה מתכוון להקים איזשהו גוף מיוחד לצורך זה? אולי חברה כלכלית ?

"לא, חברה כלכלית יש בה הרבה מאוד תקורות שמעמיסות על התקציב. לעומת זאת תקום מנהלת שכולה ממומנת ע"י משרד השיכון והאוצר בה יפעלו משפטנים, מהנדסים וראש המנהלת יהיה ראש העיר עצמו. אי אפשר אחרת. אתה חייב להסתכל בראייה כוללת שבין היתר לוקחת בחשבון מה הולך לקרות בעוד 20 שנה. אנחנו חייבים לתת לכך מענה כבר היום".

- והמנהלת הזו עתידה להמשיך לאורך כל הסכם הגג?

"כן בוודאי. כמובן שבמהלך הזמן יכולים להשתנות האנשים וזה בסדר, אבל זה יהיה גוף קטן שיקבל החלטות. כמובן מעבר לעניין זה קיים גוף מפקח".

ולהערכתך, מתי כל זה יתחיל לפעול?

"מיד לאחר החגים נתחיל לצאת במכרזים לתכנון וביצוע. במושגים של עלויות- אם אני מנטרל מתוך זה את שיקוע כביש 42 ומסילת הברזל - שזה סדר גודל של 520 מיליון ש"ח והקצאה לטובת מחלף יבנה דרום בהיקף של כ-200 מיליון ש''ח. כאשר אני אומר הקצאה שלנו הכוונה היא שאנחנו מעורבים בפרויקט הזה ברמה עירונית".

- ומאיפה יגיעו עוד 190 מיליון ₪?

"ממשלת ישראל ומשרד התחבורה, אבל בידינו בעצם אפשרות השליטה ולכן כאשר אתה דורש היום תכנית עבודה מגישים לך תוכנית מסודרת על-פיה אתה יכול להתייחס ללוחות זמנים ולבדוק אם אפשר לעשות זאת בזמן יותר קצר. המשמעות היא  שיש לך מעורבות בשליטה בנעשה, אתה לא אי- שם, עושים לא עושים. אתה פשוט מנהל את העניין הזה מעל גבי האוכף. כדי לקבל קנה מידה אומר שיש לנו סדר גודל של 350 מיליון ש"ח השקעה בפיתוח התשתיות בשכונה החדשה – כבישים, מים, ביוב, אינסטלציה, תקשורת ועוד, ויש עוד מיליארד ו-572 מליון ש"ח לטובת תשתיות העל שמהם הולכים אותם סכומים למחלף ולשיקוע. מסכומים אלה נשארים עוד 750 מיליון לכל יתר הפרויקטים".

- כלומר?

"זה אומר מערכות הכבישים, היישוב הוותיק, השוק הישן, שד' דואני, פיתוח פארק השרון, פיתוח תל יבנה ועוד". 

-אולי גם קאנטרי?

"הקאנטרי יהיה בשכונה החדשה. זה תקציב אחר".

- פינוי משפחת חלפון נכלל בתכניות?

"כן, וודאי. חשוב מענה כולל לכל נושא התחבורה".  

מה בעצם היתרון של העניין?

"היתרון הוא שברגע שאתה בונה שכונה, אתה בונה גם את התשתיות האזרחיות, החברתיות, עוד מועדונים, עוד גני ילדים וכו'. לדוגמא, במצב היום קיימים עדיין 10 גני ילדים שלא תוקצבו ע"י משרד החינוך והייתי צריך לקחת הלוואות בשביל לא לעמוד במצב קשה בפתיחת שנת הלימודים".

אז איך מונעים הישנות מצב כזה?

"עם תחילת הבניה של המבנים מתוקצבים גם גני ילדים ובתי ספר. אעשה שהמבנים הללו יהיו מוכנים לפני האיכלוס, אם זה יקרה מצבנו יהיה מצוין".

- עדיף שתסיימו לפני ולא אחרי...

"ובכן בהסכם הגג זה הסיפור. השליטה תהיה בידנו והדבר נותן אופציה אדירה ומבטיח עתיד מתוכנן".

- על איזה פרק זמן מדובר?

"עד לסיום הבנייה של 12.700 יחידות דיור. אני יכול לומר שבחודש דצמבר השנה אנחנו כנראה נאשר למשרד השיכון ולמנהל לצאת לשיווק של לפחות 1,000-2,000 יחידות דיור".

-אתה בוודאי מתכוון למתחם B  ו-C?

"כן, ובמקביל אנחנו עובדים על סיום תכנון השכונה הדרום מזרחית. זה ירוץ בוועדות מיוחדות, ולהערכתי תוך מקסימום שנה התוכנית הזו תאושר ונתחיל לעבוד. הזרמת הכספים לתשתיות העל במסגרת הסכם הגג, יאפשר היום להזרים מראש את התקציבים הנדרשים לפיתוח התשתיות עוד לפני שמכרו דירה אחת. זה מותנה כמובן בשיווק, אבל את זה צריך לעשות עם הרבה שכל והרבה שיקול דעת. קיימים שיקולים שצריך לקחת בחשבון בהקשר לבינוי ולפינוי לכן צריך לתכנן את מרכז העיר".

- האם זה מתיישב עם התוכנית שאתם מובילים ליבנה 2035?

"תכנית המתאר עדיין לא אושרה סופית. בשנת 2004 ביוזמה שלנו הלכנו על תוכנית אב שאומרת איך העיר הזו צריכה להראות ולאן היא צריכה להתפתח. לתוכנית האב אין מעמד סטטוטורי, אבל תוכנית המתאר הנדונה חופפת לחלוטין עם תוכנית האב".

מה באשר לתכנית 'התחדשות עירונית'?

"נשאלו תמיד שאלות כמו מדוע צריך להגדיל את העיר? ובכן, צריך להזכיר לכולם שעד לפני שנתיים וחצי עיריית יבנה הייתה צריכה לבנות מחשבונה מבנה שישמש כבית קפה פעיל בעיר. מדוע עשינו את זה? כי התמורה ליזמים בתחום הזה לא קיימת. יבנה הייתה עיר קטנה ומתוך 35 אלף התושבים לפחות 10 אלף מהם היו ילדים קטנים וקשישים שלא מגיעים ואינם נכללים במעגל הקנייה הפוטנציאלי. אין לזה הצדקה כלכלית, ודאי לא להקמת מרכזים מסחריים, הקמת עסקים ומפעלים שיזדקקו להביא עובדים מחוץ לעיר. יכולנו להביא אקדמיה כאשר אנחנו 35 אלף תושבים? היום יותר קל לי ללכת למועצה להשכלה גבוהה יחד עם מוסד אקדמי כי אנחנו כבר עומדים על 47 אלף תושבים. בתוך 3-4 שנים נעבור את ה- 60 אלף תושבים. ולכן זה הזמן לעבור לתוכנית שנכללת במסגרת הסכם הגג. יש שני מקומות שיכולים להתאים למוסדות אקדמיים, יש קרקע מאותרת, אחת ממזרח ואחת מדרום. זה דבר שמבטיח לנו שבהמשך תהיה לנו אקדמיה בעיר".

"באשר לשאלתך, הנושא של התחדשות עירונית מאד קריטי. אנחנו לא רוצים ליצור מצב של ניכור בתוך הקהילה. בניינים חדשים בשכונות מפוארות ושכונות ותיקות שמוזנחות מטבען כי הן ישנות. אז אתה יכול לעשות מדרכות וכבישים ועושים את זה. הכבישים בשכונת נאות שזר והמדרכות נראים הרבה יותר טוב משכונות יוקרה בערים סמוכות ומטעמי נימוס לא אציין שמות. אולם מה עושים בבתים שהם נכס פרטי? הקונספט הוא בהחלט פינוי-בינוי".

"קיימים כיום שני פרויקטים בנאות-שזר שיוצאים לדרך, רחוב האלון יוצא לדרך ורחוב השושנים נמצא בשלבי משא ומתן. בהסכם הגג קבענו שיש צורך בהקטנת הצפיפות בתוך העיר. אם אקח את שכונת רמות-ויצמן שם יש מבנן של למעלה מ-200 יחידות דיור, ע"פ נוסחת ההמרה של היום צריך לגדול ל-1,500 דירות. לדידי, להכניס כמות דירות במקום זה דומה להכנסת כל שכונת נאות-בגין למשבצת קטנה של 25 דונם. לכך לא אסכים".

מה הסיכוי שהעניין הזה ימצא פתרון?

"במסגרת המשא ומתן קיבלנו חוזית וחתום ש- 10% מהדירות הנבנות בעתיד יעמדו לרשות העיר לצורך ביצוע פינוי-בינוי משולב, קרי חלק מהבנייה תבוצע מחוץ לשכונה שבפינוי".

היכן העיר עומדת בנושא הקמת מחלף יבנה?

"קיימת תוכנית, כרגע עובדים על פינוי תשתיות. אני מעריך שכבר בשנת 2019 נמצא את עצמנו לפחות עם יציאה מסודרת צפונה. בשנת 2020 המחלף יהיה מוכן בשלמותו. להערכתנו כרגע הכי מוקדם שיהיה אפשר לאכלס זה ב-2019. מה שמדאיג כרגע זה מה אנחנו עושים עם מערכת הכבישים מבחינה גאומטרית ואותם אנו לא יכולים לשנות. זו מנת חלקה של יבנה - כמו כל עיר אחרת".

"אני מבין את התושבים המדברים על משך הזמן שהם ממתינים בכביש עד לצומת וכו'. עד עתה היה לתושבים פריווילגיה של כפר. עלית על האוטו ובקושי נפגשת עם נהג אחר בכביש. היום זה הפך לעיר ואנחנו מתנהגים כמו עיר. זה קורה בכפר סבא, רעננה ואשדוד. כאשר תהיה יציאה דרומית זה יקל, כרגע יש יציאה דרומית אחרת ומי שרוצה לנסוע דרומה צריך לנסוע דרך שד' ז'בוטינסקי עד לקצה השכונה ודרך הכביש העוקף לצאת דרומה. מי שמשתמש במסלול הזה מקצר את הדרך. אני אישית יוצא דרומה רק משם". 

אומר דבר נוסף בעניין זה- במסגרת פגישתי עם שר התחבורה בחודש הבא אני רוצה לסכם איתו  על ייתור הנסיעה ברכב פרטי בתוך העיר. ארצה למנוע מצב שתושב העיר ייסע ברכב פרטי מהבית  לחנות או לסופר. אני רוצה שיהיו שאטלים בכל היישוב".

בוא נדבר על זיהום האוויר, שזה אחד הנושאים שהכי מטרידים את תושבי השכונה הירוקה ובכלל.

"חיסלנו מפגע אחד, את משק 68 במושב בן זכאי. יצרתי שותפות של הרבה רשויות שתקפו את המשק הזה מכל הכיוונים והדבר הזה ייפסק. במהלך השנים הייתה הטמנה של זבל במושב במקום חולות שנגנבו משם. מה שקורה היום זה שאת המטמנה צריך לשקם, ושיקום זה לא רק כיסוי חול כי כל עוד שהסיפור הזה נושם, נוצרת שם בעירה כתוצאה מתסיסה של אשפה בתהליכים כימיים. טיפלנו גם בכך ואנחנו עם היד על הדופק. מה שנשמנו עד היום הייתה תוצאה של בעירה מתחת לאדמה. לקחנו על עצמנו טיפול במטמנה כולל חפירה, פיזור ופינוי".

כמה זמן זה יימשך?

"אנחנו נצליח להוציא את העניין הזה החוצה. זה הרבה מאוד מיליוני שקלים, לשלם על חפירה, שינוע, הטמנה. זה סיפור של כ-1,500 ש"ח לטון ואנו לא יודעים כמה טונות יש שם. אני יכול להבטיח לתושבים שאנחנו נעשה את כל מה שאפשר כדי לחסל את הנגע הזה".

הישגי מערכת החינוך מרשימים, הגעתם לצמרת הזכאות לבגרות במדינת ישראל.

"ההישג הוא טבעי משום שהבסיס לדבר הזה מאד איתן. האם יודעים שהשנה תלמידים בכיתה ג' הולכים לקבל 60 שעות בתחום המחשוב – חשיפה למרחב הדיגיטלי? בנוסף, 25 מורות מכל בתי הספר עוברות קורס בהיקף 300 שעות ונחשפות לטכנולוגיות מובילות, לומדות להשתמש בטכנולוגיות עתידיות. הן למעשה תשמשנה כמובילות בכל בית ספר.

"יבנה הייתה היחידה בין הערים שמימנה מ-א' ועד ת' בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים את מה שקשור לתקשוב. יבנה משגרת בכל שנה בין 25-50 ילדים לתכנית של 'נס טכנולוגיות' שמכשירה את הילדים הללו עד לרמת ביצוע סטארט-אפ בסוף תכנית הלמידה.

"אנחנו מכינים את התשתית שבסופו של דבר תוכל לפגוש את הדרישות של העתיד. ומן מצד שני אסור להיכנע בשום אופן לתופעה של אחוזי הצלחה. בשנתיים האחרונות עובדת אתנו חברה על מנת לשפר את הנגישות של התלמידים לנושא המתמטיקה, דרך סיוע למורים בעניין זה. ואם בשנה הבאה נקפוץ במספר אחוזים גבוה יותר ב-5 יח' מתמטיקה, זו תהיה תוצאה משינוי הגישה".

זה נראה כמו השקעה כספית גדולה.

"מה שמושקע בחינוך ביבנה זה סדר גודל של 10,100 ₪ לתלמיד מדי שנה. אף בית ביבנה לא יכול לכסות את הוצאות הלימודים של תלמיד אחד. אני עושה את זה מפני שזה דבר חשוב ביותר לעתיד העיר והחברה בישראל.

"אני רוצה שכל ילד שיוצא מיבנה יעמוד על רגליו, יתרום למדינת ישראל, ויוביל את עצמו ומשפחתו למקומות יפים. העומדת בראש אגף החינוך וכלל המנהלים במוסדות החינוך עושים עבודה מצוינת! אני לא מכיר דבר כזה באף עיר, לא מוותרים על שום ילד ולא מוותרים לאף ילד.

גם פרס הניהול הכספי מטעם משרד הפנים ניתן השנה לעירייה. 

"קיבלתי עיר עם גירעון מצטבר ע"ס 82 מיליון ₪, המחאות בידי ספקים ע"ס עשרות מיליוני ₪, משכורות שלא שולמו חצי שנה, ותקציב שנתי שהיה 140 מיליון ₪. היום אנחנו נחשבים לעיר מאד מאוזנת ולא חסר בה דבר. משקיעים איפה שצריך להשקיע.

"חשוב להבין שלא מדובר רק בניהול הכספי אלא השליטה בהוצאה ומתן עדיפויות נכונות. אני מעודכן בכל מה שקורה, דקה דקה ושעה שעה. אין הזמנת עבודה כספית שלא עוברת דרכי. אין הוצאה בעיר שאני לא חותם עליה, למרות שיש תקציב מוגדר ומאושר. הכל עובר דרך ועדת רכש, מנכ"ל, גזברית ובסוף מגיע אליי".

זו נשמעת בירוקרטיה נוראית!

"נכון, אך האמן לי שהיא שווה את המאמץ. כך אין חריגות ואין גירעונות. העובדים בעירייה רגישים להוצאה, בין אם זה בהנדסה, בשיפור פני העיר או ברכש. אנחנו מאוזנים ועל כן יש לנו את התקציב להשקיע בדברים הנכונים. אין לזה הגדרה אחרת מאשר ניהול נכון".

שנה קשה הייתה לספורט המקצועי ביבנה

"מכה על חטא על כך שהמעורבות שלי בעניין הזה הייתה נמוכה מדי. אני בעד ספורט מקצועני וייצוג של יבנה ברמות הכי גבוהות שאפשר, אבל אני גם בעד ספורט עממי, שלא יהיה ילד שלא ישחק ושלא יהיה אזרח בעיר שלא יהיה לו מה לעשות בשעות הפנאי. יש מרכזי ספורט שהקמנו ועוד נקים הרבה מאד תחנות ברחבי העיר כך שבכל מקום יוכל התושב להיות פעיל ולעסוק בספורט. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על הגוף שלנו וזה לא רק דרך הקבוצות המקצועניות".

"הנחייתי את ראשי המערכות לשלב כמה שיותר שחקנים מהנוער, גם אם זה אומר שנישאר ליגה. אומרים לי שבליגות מקצועניות צריך להביא גם שחקני חיזוק בעמדות מסוימות. מדוע אני צריך לחשוב ששחקנים ממקומות אחרים יהיו טובים יותר משחקני יבנה? אני בעד להכשיר את שחקני יבנה שהם אלה שיהיו מבוקשים בערים אחרות! לכן נתנו עדיפות לקבוצת הנוער והסיפור הזה ייתן אותותיו בהמשך.

גם במערכת החינוך נעשו השנה שינויים פרסונליים לאחר שנים רבות...

"בכל ארגון קיים תהליך שבסופו של דבר מחייב גם שינויים פרסונאליים. תחילת התהליך איננו זהה לסופו. אנשים שנמצאים בתפקיד מסוים הרבה מאד זמן צריך לפעמים לרענן. יש לי לגבי גליה טרם רק שבחים. היא גברת עם ראש על הכתפיים, עם חשיבה מאד רחבה, העטיפה הקוצנית והקשה מכילה נפש מאד מאד רכה והראש עובד בצורה בלתי רגילה. העובדה היא שבשנה שעברה היא הובילה את בית הספר ל-100% גיוס לצה"ל ו-94% הצלחה בבגרויות. זו עובדה. אי אפשר לקחת ממנה את זה. בבי"ס האלון מתפתח שינוי מאד מעניין. יותר ליברליות מצד אחד אבל גם יעדים ברורים וגבולות מוגדרים. פגשתי את חדר המורים לפני מספר שבועות, יש שם יותר שמחת חיים, יותר עיניים מחייכות, יותר יחד. אנחנו עם יד על הדופק".

 

אתה מרוצה מתחושת הביטחון של האזרח היבנאי?

"מפקד המרחב החדש כתב לי שלפי הסטטיסטיקה יש ירידה במספר העבירות. אני סבור שלגבי מי שביתו נפרץ הסטטיסטיקה עבורו היא 100%. אני מקווה שאוכל להביא את המפכ"ל ליותר מעורבות, למרות שנראה שיש להם מספיק צרות מכדי להתעסק בעיר יבנה, כי פריצות יש בכל מקום. אומנם מתחולל שינוי, יש יותר ניידות ויותר נוכחות ברחובות אבל אין בכך די. כתבתי מכתבים רבים למפקדי המרחב, למפכ"ל ואף לשר לביטחון פנים ואני מקווה כי בעתיד הנראה לעין נצליח לקבל עצמאות לתחנת המשטרה בעיר והגדלת כוח האדם בה".

לסיום, אדוני ראש העיר, מה תבקש לאחל לתושבי עירך?

"בערבו של החג אאחל לתושבי יבנה ולכל עם ישראל שנת בטחון, שגשוג, בריאות, שגשוג והצלחה. שנה שבה נוכל לעצב את עצמנו בצורה טובה יותר ולעשות למען הישרדותה של המדינה הזו לעוד הרבה מאוד שנים. אבטיח לתושבים שאממש את האמירה כפי שקבעתי ולפיה עירנו יבנה תהיה עיר שעדיף לחיות בה על פני כל עיר אחרת בכל המובנים. תודתי שלוחה לחברי מועצת העיר השותפים לדרך ולנעשה, לכל עובדי העירייה ונציגות העובדים על השותפות והעשייה למען תהיה העיר מקום שעדיף לחיות בו ועדיף לגדל בו את דור העתיד".

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה