זה הקטן גדול יהיה

טלי בנדו לאופר

צילום: חגי חסדאי כהן

כשהיה בן 11, גיל שרוב הילדים משחקים בפלייסטיישן וכדורגל, אביחי אוחנה הכניס כלה וחתן לחופה. ומאז הוא לא מפסיק.

"מאז ומתמיד הוא אוהב לשיר", מספרת צהלה האם הגאה, "כשהיה בן שבע הבחנו שיש לו קול שקשה להתעלם ממנו".

האב אריה: "בסביבות גיל שבע נסענו ברכב, הוא ישב באמצע הספסל האחורי והתנגן שיר ברדיו. הוא התחיל לשיר ואני נתתי לצהלה 'קטנה' כדי שהיא תשמע אותו, הנמכתי ושמענו אותו שר, ופשוט נהנינו".

את תחילת דרכו עשה בבית הכנסת, שם הפליא את הבאים במזמוריו, "אנחנו משפחה מסורתית, הולכים לבית הכנסת כל שבת וממש ראיתי אותו משתתף יפה ושר. זה גם לא זר לי, אני שר ויש לי אח פייטן".

אביחי מעיד כי הוא מתחיל להתרגל למעמד המרגש שטומן בחובו שירה בחופה, "זה מאוד מרגש, בבית יש לי כאבי בטן, זה להכניס חתן וכלה לחופה וזה גדול".

צהלה: "מחפשים אותנו תמיד אחרי אירוע לראות מי ההורים, לפרגן ולקבוע אירועים. זה עושה לנו הרבה כיף".

תרחיש כזה אירע לא מזמן בטקס בני מצווה של בי"ס האורן בו לקח אביחי חלק.

צהלה: "הייתה פשוט היסטריה, כולם שאלו אח"כ מי זה, היו מלא הודעות בווטסאפ הכיתתי וסרטונים שלו רצים בכל העיר. אני יושבת לדוגמא בגן שעשועים ולמעשה בכל מקום, ומייד שואלים אותי אם אני אמא שלו, הוא ממש סלב מקומי ועוד לא עשינו כלום".

עוד לא עשיתם כלום, מה בתכנון אם כך?

צהלה: "התכוונתי שהוא עדיין לא מפורסם, עוד לא הייתה כתבה, אנחנו גם חדשים בעיר, רק שנה גרים ביבנה, הוא בא ילד חדש לגמרי".

אביחי: "זה נחת עלינו בבום, עוד לא ממש מכירים אותנו. כשאני מדמיין את עצמי גדול, אני רואה אותי כמו אייל גולן בקיסריה, כשכולם מדקלמים את השירים שלי".

מי שיסייע לו להגשים את חלומותיו הוא המנהל האישי עמו החל לעבוד לאחרונה, דני סיוון.

אביחי: "הקלטתי אצל דני סיוון את השירים לטקס בני מצווה וככה בעצם הכרנו, הוא מאוד התרשם מהקול שלי וככה בעצם זה התקדם".

מה התכניות כרגע?

צהלה: "הוא אמור להוציא שני סינגלים, דני בעצם מארגן את הכל ויהיו הרבה הפתעות בקרוב, אנחנו סומכים עליו. זכינו באדם מדהים, חשובה לו העובדה שהוא ילד והוא נותן לזה קרדיט שהוא תלמיד".

אביחי, איזו מוזיקה אתה אוהב?

"אני אוהב לשיר הכל, זה לא משנה לי, העיקר לשיר. אני אוהב לשמוע מוזיקה ישראלית, יוונית, אני גם שר ביוונית, אבל הכי אני נהנה ממזרחית".

תתאר לי את שגרת יומך כשיש אירוע בערב.

אביחי: "כל המשפחה מתארגנת, כאילו הם עולים על הבמה", הוא מתבדח, "בבית אני מתאמן על השיר ולומד את המילים. אחד מההורים מגיע איתי, אנחנו מגיעים מוקדם כדי לתאם עם התקליטן כניסה ויציאה וכמובן יש ישיבה מקדימה עם החתן והכלה לגבי בחירת המוזיקה. לאחר מכן ישנה המתנה, מתחילים לבוא אורחים, שלא כ"כ מבינים מי הילד הזה ואז לראות אותי שר עושה להם ממש הפתעה. בסביבות תשע אני מופיע וכשמסתיימת החופה אני יכול ללכת, אלא אם אני גם שר את הסלואו. בחתונה הקרובה שאני מופיע בה אשיר להם בהפתעה, 'מכאן ועד הנצח'. בד"כ בשעה 22:00 אני בבית".

צהלה: "זה לא פוגע לו בשינה, זה חשוב לנו".

מה לגבי מבחנים?

אריה: "הוא לומד ומתכונן, כרגע לא קרה שהתנגשו מבחנים, המורה מעודכנת בזה שהוא שר".

צהלה: "ברוך השם שעד עכשיו זה לא קרה, חשובים לנו הציונים".

לא העדפתם שהוא ימתין עם זה עד שיסיים תיכון?

אריה: "חשובה לי ההצלחה שלו, חשוב לי שהוא יעשה מה שהוא אוהב, שלא יגיד הופה לא קידמו, לא פעלו בשבילי. יש הרבה אנשים במדינה שאומרים אם ההורים שלי היו דוחפים, החיים שלי היו נראים אחרת".

גם בגיל 18 אפשר.

"החיים מובילים אותנו לכל מיני כיוונים וחשוב לי מהיום להתוות לו את הדרך להצלחה".

לפני זמן מה נבחן אביחי לריאליטי "בי"ס למוזיקה". "אמרו לי שאני שר מאוד יפה, אבל היו הרבה מבני גילי על המשבצת הזאת של הים תיכוני ולכן לא המשכתי הלאה".

ישנן תכניות מוזיקה רבות. זה משהו שאתם חושבים עליו?

אריה: "כרגע יש לו מנהלים שלוקחים אותו קדימה ואנחנו איתם. נכון לעכשיו זה לא רלוונטי מבחינת גיל".

לאביחי, ילד סנדוויץ', שני אחים, אחות בת 17 ואח בן שמונה שמאז שהחל להופיע מעלה גם להם את הפופולאריות. "כל החברים של אחותי מכירים אותי ומחמיאים לי", הוא אומר בהתרגשות, "וגם אחי הקטן שאיתו לפעמים אני שר".

איך הם מגיבים לתשומת לב שאתם מרעיפים עליו?

צהלה: "הם מאוד מפרגנים, ויש לנו תשומת לב לכל אחד מהם, הקטן לדוגמא משחק כדורגל אז אנחנו איתו בזה, אנחנו תומכים".

לאביחי הצעיר כבר לא מעט מעריצות, מגלה צהלה חרף מבטיו הביישניים של בנה, "הן מחכות לו מתחת לבית בשישי ובשבת אחה"צ, שואלות מתי הוא יחזור מבית הכנסת, וזו לא ילדה אחת או שתיים, חבורה ממש".

אריה: "הן מזמינות אותו למקומות, משאירות לו פתקים, מה לא?"

נראה כי צפוי לאביחי, ששירתו מרגשת וחודרת לנשמה, עתיד גדול בתחום בו יכבוש במות גדולות והשמיים הם הגבול.

.