"גדלתי אל תוך הים, המשפחה מבינה את הג'וק שלי"

עבור עודד שומר (33, נשוי+2 מיבנה) הזכייה באליפות הארץ בגלישת גלים לונגבורד אינה דבר של מה בכך. הוא כבר גלש בכל העולם, מרוקו, פורטוגל, מרכז אמריקה ועוד, אבל הוא הכי אוהב את הים בארץ, הים שבו הוא גדל.

"די גדלתי לזה", מספר עודד בראיון שלאחר הזכייה, "אבא שלי איש ים והים היה כל החיים סביבי. אבי היה עובד כמציל ומנהל החופים באשדוד, הייתי ילד שגדל בסוכת הצלה מגיל אפס, אבא שלי היה הגולש הראשון באשדוד. הביא את הגלישה לארץ בשנות ה-60, ממנו התחום הזה התפתח הלאה באשדוד והוא בעצם, בחיים שלי, הוא המודל לחיקוי שלי".

"אני גולש מגיל 10, כבר 23 שנים", אומר הגולש ומספר: "גלישה מקצועית התחלתי רק בשנה האחרונה כשהתעורר לי איזה יצר כזה, שאמרו לי שאני חייב ללכת להתחרות, הפידבקים שאני מקבל מאנשים במים עזרו לי לקבל את ההחלטה".

מתי הגיע היום שהחלטת לעזוב את סוכת המציל ולהתמקד בזה?

"אני ב-12 שנים האחרונות עבדתי כמציל בים ובמקביל למדתי 8 שנים חינוך גופני באוניברסיטה. גרתי בווינגייט 4 שנים ואז המשכתי לתואר ראשום בפיזיותרפיה, במהלך כל התקופה הזו עבדתי תוך כדי הלימודים כמציל. הגלישה זה הדבר שעל פיו אני מנהל את החיים שלי, תמיד אני מכניס את הגלישה, קם ב-4 בבוקר, אימונים סדירים, אני מתאמן מדי ים, 3 שעות, אין סערה שאני לא נמצא במים וגולש, זה כל החיים ככה".

זה ספורט אולימפי?

"באולימפיאדה הבאה זה הולך להיכנס בפעם הראשונה, יש סבב עולמי של גלישת גלים שעובר בכמה מדינות ובכל מדינה יש אחת שמתאפיינת בגלים שונים, ובכל סבב צוברים ניקוד וכך נקבע מי אלוף עולם".

ואתה משתתף?

"עכשיו התחילו לדבר איתי וחשבתי אולי קצת להתחרות בלונגבורד גם בתחרויות אחרות, אליפויות אירופה וכדומה ולראות איך זה הולך, אני חדור מטרה וזה משהו שאני עושה מגיל מאוד צעיר זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות, כל יום בלי כל קשר אני מתאמן, גם אם זה חתירה, עד היום אני מלמד גלישה".

"זו שאיפה שהתעוררה", מוסיף עודד, "אחרי הזכייה באליפות, מבחינת ההתנהלות שלי בחיים, תמיד התנהלתי כספורטאי. אני כל יום מתאמן, כל החיים שלי. התחרות הזו של אליפות הארץ בגלישת סאפ, גלשן עם חתירה במשוט ובגלישת גלים לונגבורד, היו בה בערך 80 מתחרים. היה מקצה ראשון שבו התחלתי, מקצה שקובע מי עולה לרבע הגמר, לקחתי ראשון, ברבע הגמר סיימתי ראשון, בחצי וגם בגמר מקום ראשון".

אין בארץ הרבה סיקור לזה.

"באולימפיאדה כרגע זה גלישת רוח ולראשונה יהיה גלישת גלים באולימפיאדה, יש קהילה ענקית של המון גולשים בישראל, לא רק בערי ים, זה מאוד מתפתח בשנים האחרונות, גם בתחרות הרמה הייתה מאוד מאוד גבוהה. היו ביצועי יפים".

באת מאשדוד, איך זה הרגיש לייצג עיר אחרת בתחרות?

"בהתחלה היה ויכוח עם אשתי להגיע לדבר הזה, אבל בסופו של דבר היא לא רצתה לגור באשדוד ואני לא ברחובות אז בסוף הגענו לאמצע, אני ממש מרוצה להיות תושב העיר, חשבתי שזה ישפיע לי על הזמן שאהיה בים, אבל וואלה, זה לא מונע ממני שום דבר. אני כל בוקר קם, לא ויתרתי על מה שאני אוהב לעשות, זה לא משפיע עליי. המשפחה מבינה את האהבה העמוקה שלי, כל שבת אני הולך לשם מחמש בבוקר".

המשפחה מפרגנת על הבחירה שלך?

"בזכות האישה זה מתאפשר לי, היא מבינה את הג'וק שלי, היא יודעת שאם אני לא גולש ולא רואה ים או מתאמן אז אני לא רגוע, היא יודעת שאני חייב את הכמה שעות שלי".

ב-2020 איפה תהיה?

"בן 36, עדיין כל יום בים, גולש, עושה את מה שאני אוהב לעשות, רואה את עצמי בים ולא מפסיד אף יום של גלים, אני מלמד הרבה ומאמן כושר אישי ביבנה ופיזיותרפיסט ספורט. את האולימפיאדה אני לא רואה, בשביל לצאת מכאן לאולימפיאדה, צריך לעבור הרבה מדרגות, אבל אני אנסה להמשיך כמה שיותר"