צילום: brocken inaglory

גופי מתכווץ ותחושת אי-נוחות ממלאת אותי. זה קורה ברגע שאני מריחה את ריח האדמה הרטובה או כשאני שומעת את טפטוף הגשם מקיש על חלוני. כך מתעורר אצלי התת-מודע בגשם הראשון בשנה.

עד לפני מספר חודשים לא הקשבתי לתחושות אלו ולא הקדשתי להן תשומת לב מיוחדת, בחרתי בחירה מודעת לא "להתעסק" עם הנושא. דבר אחד ידעתי בוודאות, שמקור הרגשתי נעוץ בעברי הרחוק, בתקופה בה נישאתי.

בתהליך התפתחותי בגישות ה-NLP והמיינדפולנס נפתחתי לעולם המודע והלא-מודע. בהכשרת מאמנים נושא זה לא היה על השולחן. למדנו כלים משמעותיים שונים ואחרים לשינוי תפיסות מעכבות, לעבר תפיסות מקדמות, וכיום הדגש על נושא זה בחיי הינו גדול ורחב.

אני מרגישה שתפיסות עולמי מקבלות עובי ומשקל ומתרחבות לעבר הבנות משמעותיות בחיי - וכפועל יוצא, בחיי המאומנים שלי. בימים אלה אני פשוטו כמשמעו חווה אושר צרוף, והאחראים לכך הם הצמד חמד: המודע והלא-מודע. אנסה להעביר אליכם את תובנותיי.

המודע הינו החלק הרציונלי, החושב, השכלתני והמחליט. כל מה שאנו מודעים לו עכשיו ברגע נתון נמצא במודע. הלא-מודע הינו כל מה שאנו לא מודעים אליו. מקור מרבית הפעולות שלנו בתת-מודע, אנו פועלים באוטומט, כמו צחצוח שיניים ונהיגה ברכב. תת המודע הוא המפעיל הסודי והנהג שלנו, ויש לו זיכרון פנומנלי וכל מחשבה וחווייה מקודדות ונשמרות בכל תא ותא בגופנו, זו הסיבה שהגוף שלנו זוכר ומדבר.

ופה נעוצה התגלית המרעישה! כשאני חווה את ההתכווצויות בגופי משמע כי גופי משוחח איתי ועליי להקשיב לו. אם אני בוחנת את הסיבה לסימנים שהלא-מודע מאותת עבורי, אין לי ספק שאצטרך לחזור הרבה אחורה בזמן. כשנישאתי לאקס שלי העתקתי את מקום מגוריי, בו גדלתי, לאיזור מגוריו, וכשחודשי החורף הגיעו יצרתי אצלי התנגדות לגשם, לא אפשרתי לעצמי ליהנות ולחוות את עונת החורף כחלק מעונות השנה המתחלפות.

התנגדות זו יצרה אצלי קושי גדול עם עצמי, וככל שהסתגרתי כלפיו כך גדל הקושי וגם הכאבים בגופי התגברו. בקיצור, הייתי אומרת שנישואיי פלוס העתקת מקום מגוריי גרמו לי להתגעגע לבית שלי, ובחרתי להשליך את כל תסכוליי על הגשם בפרט ועל החורף בכלל. כך יצרתי את ההתכווצויות וחוסר הנעימות הכללית בגופי.

ככל שאני מתעמקת בחומר הנלמד בכיתה אני מתקרבת לגילוי הסיבות העמוקות לתחושות שאני מרגישה בגופי בכל שנה בחורף, והתשובה נמצאת בתת-מודע שלי. ברור לי כשמש כי אם אני מעוניינת לשנות את המציאות שלי, כולל את הסימנים שגופי מאותת לי, עלי לייצר אמונה חדשה ולהחדיר אותה לתת-מודע שלי, וכך אצליח להשיג את מטרתי. תהליך זה ניקרא 'הלימה' - חיבור וזרימה בין המודע ללא-מודע.

האמונה החדשה שברצוני לאמץ היא: "לקבל בחיי את כל מה שאין בידיי שליטה עליו"! והיות ואין בידיי השליטה לשנות את עונות השנה, אני בוחרת לאמץ אל חיקי ולקבל באהבה רבה את השמש, הקור, הגשם והשלג, ובכך אשנה את הלא-מודע שמנהל אותי עם בוא החורף - ללא-מודע מיטיב ותומך במודע.

אתם שואלים איך אעשה זאת? שאלה טובה: אעשה זאת באמצעות משפטים חיוביים קצרים ושימוש בדמיון, למשל: "אני יכולה לעשות את זה", "ריח הגשם הינו הריח הכי מדהים בטבע", חורף זאת העונה האהובה עלי", אני חזקה דיו לערוך שינוי".

חשיבה חיובית בפני עצמה אינה תמיד מספיקה, כי היא מתרחשת רק ברובד המודע. בכדי לשנות את האמונות העמוקות שלנו אנו צריכים "לשוחח" עם התת-מודע שלנו. כשאנחנו משתמשים בדמיון אנחנו מתקשרים עם התת-מודע, כי הוא מבין את שפת התמונות. אני מדמיינת את עצמי עושה את הדבר ממנו אני חוששת - להריח את הגשם, ולמצוא בתוכי אהבה וקבלה לעונת החורף, אני יוצרת תמונה וסרט בהם אני רואה את עצמי עושה זאת. כדאי ורצוי לעשות זאת במצב של הרפייה, דרך נשימות עמוקות ואיטיות.

חשוב לדעת כי הלא-מודע שלנו הרבה יותר חזק מהמודע - אמונות שונות שצברנו במשך חיים שלמים מונעות מאיתנו להגיע למקומות שאנחנו רוצים, והסיבה לכך הן אמונות הנמצאות בלא- מודע שלנו ומכתיבות את אופן התנהגותנו ומחשבותינו. לא מדובר על אמונה דתית אלא באמונה שנוצרה והתקבעה אי-שם בילדותנו, בעיקר בעשור הראשון לחיינו.

אני מקשיבה לגופי - האם גם אתם/ן?

חגית כהן - מנטורית לצמיחה [email protected]

מוזמנים לשתף אותי בשאלות, התלבטויות וכל אשר על ליבכם.