בנימין נתניהו. צילום: עמית שאבי

הכנסת תפוזר ככל הנראה ביום רביעי השבוע. ההחלטה התקבלה על רקע ההבנה שקואליציית ה-61 לא תצליח להעביר את חוק הגיוס שאמור היה לעבור עד 15 בינואר ולהסדיר את גיוסם לצה"ל - או אי גיוסם לצה"ל - של תלמידי ישיבות. זאת לאחר שמפלגות יש עתיד וישראל ביתנו הצהירו שהן לא מתכוונות לתמוך בחוק מהאופוזיציה.

יש עתיד וישראל ביתנו הודיעו שהם מתנגדים לחוק הגיוס בעקבות "דיל" שמקדם נתניהו עם החרדים: לטענתם חוק הגיוס לא ייושם בפועל, ויש לליכוד כוונה לתקן אותו בהמשך או להחזיר בדרך אחרת למפלגות החרדיות את הקנסות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס.

ככל הנראה ההצבעה הסופית על החוק לפיזור הכנסת יתקיים ביום שני או רביעי הבא. חוק כזה מצריך שלוש קריאות ברוב של 61 חברי כנסת, שאותו יהיה לכאורה ניתן לגייס בקלות.

ההחלטה על הקדמת הבחירות מתקבלת כשהפרשות הפליליות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקרבות ליישורת האחרונה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צפוי לכנס את הצוות המורחב העוסק בתיקי נתניהו לקראת ההחלטות בפרשות השונות. ההערכה היא שמנדלבליט יכריע בתיקים לקראת חודש פברואר.

כשהפרקליטות סבורה כי ישנן ראיות מספיקות להעמדת ראש הממשלה לדין בתיק 4000 (בזק-וואלה) בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים.

בנוסף, על עבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן), ואת מילצ'ן בעבירה של מתן שוחד. בתיק 2000, שיחות מוזס-נתניהו, היא ממליצה להעמיד לדין את נתניהו על בקשת שוחד ואת מוזס על הצעת שוחד.