צילום אילוסטרציה: Freepik

בנוסף על האמור, חלה צניחה בהישגי התלמידים בחברה הערבית, והפערים בין התלמידים היהודים והערבים הם הגדולים בכל הזמנים: יותר מחצי מהתלמידים הערבים בכיתה ט' הוגדרו כמתקשים, לעומת 12% מהיהודים.

פערי הציונים בישראל בכל המקצועות – הגדולים בעולם.

שר החינוך הקים ועדה שתחקור את כישלון רפורמת התקצוב השוויוני שהזרימה תקציבים גדולים לחינוך הערבי אך לא הביאה להישגים.

גם הפערים בין תלמידים חזקים וחלשים בישראל הם הגבוהים ביותר בכל המדינות הנבחנות . הפערים בחינוך בין עניים לעשירים בישראל - מהגבוהים ב-OECD, לא רק במתמטיקה - תלמידי ישראל במקום הרביעי מהסוף במבחני פיז"ה בידע כלכלי.

ארגון המדינות המפותחות - ה-OECD, עורך את מבחן PISA אחת לשלוש שנים כדי לבדוק עד כמה התלמידים מוכנים לחיים בוגרים ולשוק העבודה.

במחזור PISA 2018 השתתפו 78 מדינות, בהן כל 37 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בודק בעיקר את רמת המיומנות בשלושה תחומים – קריאה, מתמטיקה ומדעים.

ב-2018 התדרדרה ישראל למקום ה-29 הלא-מכובד מתוך 37 מדינות הארגון. הנתונים הם מכה קשה למשרד החינוך. בשנים האחרונות הגדיל המשרד משמעותית של התקציבים לבתי-ספר בשכבות החלשות בכלל ובמגזר הערבי בפרט, באמצעות תקצוב דיפרנציאלי המעדיף בתי-ספר חלשים. תלמיד בחמישון החלש קיבל ב-2018 תקציב גבוה ב-37% משל תלמיד בחמישון החזק. הרפורמה הזו בוצעה בהדרגה בין 2014 ל-2019 בימי השרים שי פירון ונפתלי בנט, אבל עכשיו מתברר שהתוצאות היו הפוכות מהמקווה.

מתברר, אם לשפוט לפי תוצאות פיז"ה 2018 האמורות, כי גם גימיקים פוליטיים-יח"צניים דוגמת סיסמאות קמפיין "חמש יחידות מתמטיקה" של נפתלי בנט, ו"למידה משמעותית" מבית מדרשו של שי פירון, לא הועילו בשטח - מעבר לתועלת הפוליטית-תדמיתית המסויימת שהעניקו לשרים לשעבר.