.

למשרדה של עוה"ד רעות שדה הגיעה לקוחה בשנות השלושים לחייה וגוללה את סיפורה בפניה:

הלקוחה הינה תושבת אשקלון, אם לשני בנים מקסימים ונבונים בני 10 ו-7. הלקוחה גרושה מזה כ-8 שנים. הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקבע סכום מזונות נמוך כיוון שהגרוש ביקש משמורת משותפת.

במהלך נישואיהם, הלקוחה הייתה שנים מושא ללעג ולקלס בעיני בעלה, אשר נהג כלפיה באלימות מילולית קשה. בעלה נהג לקלל ולאיים עליה על בסיס יומיומי, ולהשפיל אותה כבדרך קבע. והכל בנוכחות בניהם הרכים בשנים. התנהלותו האלימה והמאיימת של הבעל הגיעה פעמים רבות לכדי אלימות פיסית. הלקוחה לא ידעה נפשה מרוב צער.

התנהלותו האלימה של אביהם, פגעה מאוד בילדים, אשר חששו לשהות במחיצתו של אביהם והרגישו מרוחקים ממנו מאוד. אביהם לא פסח עליהם, והרבה להשפילם ולקרוא להם בשמות גנאי שונים כגון "עלוב" "סמרטוט" "נמושה".

 

תחילה, הגרוש עמד בהסדרי הראיה, אולם ככל שהזמן חלף, החליט שמעדיף את קרבתו של בנו הבכור על פני בנו הצעיר. כך יצא, שבסופו של יום הגרוש פגע כל כך בבנו הצעיר, שזה סירב להיפגש עמו. הזמן חלף, והגרוש לא עשה דבר בכדי לתקן את הקשר עם בנו הצעיר, שהיה פגוע ממנו עד עמקי נשמתו, והמשיך להתראות  פעם בשבוע אך ורק עם בנו הבכור.

 

הגרוש של הלקוחה הפסיק לעבוד בשלב מסוים, והחל לצבור חובות אשר תפחו והגיעו למימדים לא פרופורציונאליים. בשיאו, פנה הגרוש לבית המשפט המחוזי בבקשה שיוכרז כפושט רגל.

 

במסגרת הליך פשיטת הרגל, נקצב לקטינים סכום מזונות מופחת מקופת הכינוס. סכום זה לא אפשר אחזקת הקטינים כלל, והלקוחה כרעה תחת הנטל הכלכלי. אם לא די בכך, הגרוש נהג לאחר בתשלומי המזונות ולאחר מכן, החל להפחית מהסכום הנמוך שממילא נקצב לו חודש בחודשו. לעיתים שילם 1000 שח פחות, לעיתים 700 ₪ פחות, בכל חודש שילם סכום לפי ראות עיניו. 

 

הלקוחה הייתה אובדת עצות. בשלב זה פנתה לעוה"ד שדה וסיפרה את סיפורה. עוה"ד שדה מיד החלה לפעול והגישה בקשה לישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. מיד בתום המועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה, הגישה עוה"ד רעות שדה תביעה למשמורת בלעדית. עורכת הדין רעות שדה הבהירה את המצב כמו שהוא- שהלקוחה היא למעשה ההורה המשמורן באופן בלעדי, שהיא דואגת לצורכי בניה בגפה וללא כל עזרה מהגרוש. שהיא מפרנסת את ילדיה, וכי הגרוש משלם לה פרוטות בכל חודש ולפי הרוח ששורה עליו באותו הרגע.

לאחר שהוגש תסקיר לבית המשפט, נקבע כי המשמורת המשותפת שנקבעה לצדדים במסגרת הסכם הגירושין תיוותר על כנה. זאת למרות שאין לגרוש בית מסודר בו יוכלו ילדיו לשהות, שהוא נע ונד, שאין לו כל יכולת לעמוד בתשלומי המזונות שנקצבו לו והוא כלל לא בקשר עם בנו הצעיר.

בין הצדדים התקיים דיון אחד בלבד. השופטת תמהה על החלטת העובד הסוציאלי להותיר את המשמורת על כנה. כשנשאל מדוע החליט בתסקיר להעניק משמורת משותפת על הילדים בנסיבות הללו, השיב כי המשמורת מבחינתו היא "כותרת", וכי הוא היה שמח אם ההורים היו מתקשרים ביניהם כמו שצריך, ואולי מתן משמורת משותפת תוביל לתוצאה הזו. עוה"ד רעות שדה חקרה את העובד הסוציאלי באופן נוקב וברור, וגילתה כי הוא לא מודע לתכתובות הרסניות בין הגרוש לבנו הקטן. החקירה של עוה"ד שדה הספיקה לשופטת, אשר נתנה פסק דין בו במקום ובמעמד הצדדים לפיו המשמורת של הקטינים תינתן לאם בלבד, כיוון שהמלצות התסקיר לא מתיישבות עם מצב הדברים במציאות, ועל כן משוללות כל תוקף. מתן משמורת וקביעתה אינה פרס למי מהצדדים בגין התנהלותו, ובמקרה שכזה כל אחד מהצדדים משלם מחיר כבד על התמשכות ההליכים שלא לצורך.  בנוסף השופטת פסקה כי על הגרוש לשלם ללקוחה 4000 ₪ הוצאות משפט.

עורכת הדין רעות שדה: " שמחתי לראות כי למרות שנקבעה בתחילה לצדדים משמורת משותפת, זו למעשה לא ארעה בפועל תוך שהילדים סבלו קשות מאביהם. קולה של הלקוחה שלי נשמע, והמשמורת הועברה אליה באופן בלעדי. באם הנך מצוי בסיטואציה דומה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין"