קשה לשבת עמו לשיחה שקטה ורצופה בת שעה. הטלפון הנייד של דורון מלכה, מס' 2 ברשימת "הבית היהודי", מצלצל ללא הרף ועל הקו לקוחות וחברים. בתוך כל הבלגן הזה שנקרא "החיים", תמונה אחת - שמציצה כל הזמן ממסך הטלפון, תמיד מחברת אותו למציאות אישית כואבת, שומרת עליו כדי שלא ישכח מה באמת חשוב בחיים. תמונת פניו של אחיו, הרב אוריאל מלכה ז"ל, שנספה באסון השריפה בכרמל. דורון מלכה

"הוא היה צעיר ממני, זה שבא אחריי, הרביעי מחבורה של חמישה בנים ובת", אומר מלכה ועיניו המלאות כאב מלטפות את הפנים שמציצות אלינו מהמכשיר. "הוא היה דמות לחיקוי, כל מי שפגש בו והכיר אותו ידע שאי אפשר להגדיר אותו. הוא  עשה כל מה שרצה ובתוך כל זה לא ויתר על הדת".

לפני כמעט שלוש שנים מלכודת אש לכדה אוטובוס צוערים וסוהרים בדרכם לפנות את כלא דמון. בין נוסעי האוטובוס היה גם אחיו של דורון, הרב אוריאל מלכה ז"ל, איש שירות בתי הסוהר, שמצא את מותו באסון והוא רק בן 32, אב מסור לחמישה ילדים קטנים (השישית נולדה אחרי מותו).

"החיים הפתיעו אותנו. יש חיים של לפני וחיים של אחרי, והיום אני בחיים של אחרי", דורון מנגב את עיניו. "הקשר בין כל בני המשפחה תמיד היה מצוין. כשאחי אוריאל היה בשליחות בקולורדו מטעם הסוכנות היהודית, גם אז לא היה ריחוק. דיברנו המון בטלפון, היו מיילים וביקורים כמובן. גם רוח ההתנדבות באה מהבית. כולם עובדים, אך גם מתנדבים. למשל במד"א, במשמר האזרחי, כל אחד במקום אחר. וגם אני במועצה, בתקווה".

כבר ברחת לפוליטיקה... קשה לך לדבר על אחיך?

"זה לא קל. אחי יצא לקורס צוערים ניסיוני בשב"ס, לקחו אנשים ממגזרים שונים ומכל מיני שכבות. לאחי היו המון בעיות במהלך הקורס, דברים שהתמקדו בעיקר בדת, והוא הצליח לדלג על המכשולים ולהמשיך בדרכו. היה לו שיעור קרב מגע והוא היה צריך להילחם מול אישה. לא עניין שם אף אחד שהוא אדם דתי ואסור לו לגעת באישה. בהתחלה לא היו מוכנים לשמוע את מה שיש לו להגיד, אבל לאט לאט זה חלחל והוא הצליח בדרכו הנעימה לגרום להם להבין. אז בזמן שכולם היו מתאמנים הוא היה דואג להם לסנדוויצ'ים עם מה שהם אוהבים, כותב עליהם שמות, וכשהם היו אוכלים הוא היה מתאמן עם המדריך. הוא ידע לחבר את כל העולמות יחד, היה לו כישרון".

אתה זוכר את היום של האסון?

"בטח שזוכר. הייתי בפגישת עבודה בירדן עם חבר שלי והוא שמע שהייתה שריפה. אמרתי לעצמי שזה בסדר, קורה לפעמים, יש לי גיס כבאי אז בארוחות הוא מספר לנו על שריפות. אחר כך החבר אמר שזה בכרמל, ועדיין אמרתי בסדר. בזמן הזה הטלפון שלי התחיל להשתגע ולהחליף רשתות אז סגרתי אותו. החבר שלי בזמן הזה לא הפסיק לשלוח הודעות ואני לא מבין מה קורה. כל פעם ששאלתי מה העניין הוא אמר שהכל בסדר. בערב כבר ראיתי עליו שמשהו לא בסדר. הוא אומר שאחותו התקשרה וסיפרה שאבא שלו לא מרגיש טוב, ושאל מה אני חושב על זה. אמרתי לו 'בוא נקפל הכל ונחזור'. הוא ניסה להניא אותי מזה ואמר שנחכה לבוקר. אני לא ידעתי שבעצם הבעיה הייתה שהגבולות סגורים וייפתחו רק בבוקר, שאי אפשר בלילה לחזור לארץ. אם הייתי יודע את האמת, שום כיתת יורים לא הייתה עוצרת מבעדי להיכנס חזרה לארץ. מסתבר שהייתה החלטה גורפת במשפחה לא לספר לי, רק כשאגיע לארץ". הרב אוריאל מלכה ז''ל

לפנות בוקר, דורון מספר, החלו את מסעם לגבול עם ישראל, עניין של כמה שעות. כשהפעיל שוב את המכשיר הנייד בהלה תקפה אותו. "היו לי איזה 70-80 שיחות שלא נענו", הוא נזכר, "הסתכלתי מי האנשים וראיתי שזה רק חברים או מכרים. לא בני משפחה. מיד הבנתי שקרה משהו אצל אחד החברים, אני זוכר שאפילו נרגעתי קצת כי הבנתי שעם המשפחה הכל בסדר. התקשרתי לאחד החברים ששאל בהיסטריה מה עם אחי. לא הבנתי מה קרה, מה הלחץ, זה היה יום שישי ובתחום שלנו, של האירועים, ביום שישי בבוקר ישנים, זה יום מנוחה. לא הבנתי מה קורה כאן.

"ואז מתחיל ליפול לי האסימון והשמיים נפלו עליי. בדיוק הייתי בטרמינל והחבר  שאיתי קלט שאני מתחיל להבין. הוא אמר לי לנתק את השיחה מיד, הוציא אותי החוצה וסיפר לי הכל".

בשלב הזה יודעים כבר בביטחון שאחיך איננו?

"זה היה שישי בבוקר. אחי פייטר ברמות, ככה שאם הוא היה חי היינו כבר יודעים בשלב הזה. הוא היה אתלט מעולה, הוא היה בסיירת! התרסקתי לחתיכות שם בחוץ, אבל ניסיתי לאסוף את עצמי".

השלב הבא היה ניסיון ליצור קשר עם המשפחה. "האחים שלי ואשתי לא ענו לי אז התקשרתי הביתה. אבא שלי ענה לי. שמעתי המולה וגם מלא 'ששש' כי לא רצו לספר לי בטלפון, אבל אני ישר אמרתי לו שאני כבר יודע. אני לא אשכח בחיים איך הוא התפרץ בבכי וזהו. בשלב הזה כל מה שרציתי זה להיות עם המשפחה, אבל לקח נצח לחזור הביתה. יצאנו מהגבול שסמוך למטולה היישר אל מול הכרמל, אל מול ענני עשן שחורים. הייתי בשוק. אי אפשר להבין את זה".

טרגדיה נוספת חוותה משפחתו כאשר התברר כי נהג האוטובוס הוא גיסו של אחיהם הגדול. "מתברר שכולם מכירים את כולם. זה דבר הזוי שאתה אומר לעצמך זה לא יכול להיות. אשת אחי איבדה בעצם שני גיסים, דבר שאני לא מאחל לשונאים. טרגדיה נוראית!", הוא מוחה דמעה וממשיך לספר על האח שהיה לו לחבר קרוב "הוא היה באמת דמות למופת. כשהיה בשליחות בקולורדו כרב קהילה מטעם הסוכנות היהודית, הוא גרם לכך שעשרות משפחות עשו עלייה, והם באו לשבעה. אנשים איכותיים שעד היום מגיעים להוריי ואומרים שהם פה בזכותו. הוא היה ילד בן 32 שהספיק כל כך הרבה, שישה ילדים, שליחויות בעולם כרב ומה לא? הוא אהב את החיים".

 הבית של כולם

בבחירות הקרובות ינסה מלכה (38), מפיק וצלם אירועים במקצועו, ליישם את מה שלמד במסגרת המשפחתית על התנדבות והקרבה, בתקווה להיבחר למועצת העיר. "אני מאוד מקווה להיבחר ולעשות טוב ליבנה. יש לי הרבה מטרות ורעיונות". עם אלי מזוז ושר הבינוי והשיכון אורי אריאל

אתה אדם חילוני. מאיפה החיבור ל"בית היהודי"?

"אני מאמין באנשים שיכולים לבצע. הבית היהודי הוא הבית של כולם, של דתיים וחילוניים. זה מקום שאפשר לעשות בו דברים. יש כוח מאחוריך ואתה לא לבד, יש גיבוי".

אבל זו מפלגה שמטרותיה מכוונות לקהילה הדתית כמו קידום בתי ספר דתיים.

"נכון, בין היתר, ומגיע להם. אם אני בעד שוויון אז אין מצב שנותנים רק לחילוניים. כרגע המצב בעיר הוא שאין אפילו תיכון אחד ממלכתי דתי ראוי לילדים וזה לא הגיוני. שוויון בין דתיים לחילוניים הוא דבר שחשוב לי שיהיה בעיר".

מהן המטרות שלך? מה היית רוצה לשנות ביבנה?

"הו, יש לי המון. סטודנטים לא מצליחים להתפרנס בעיר, אין עבודה. אלי מזוז (יו"ר רשימת הבית היהודי) הצליח, לדוגמא, להכפיל את המענק לסטודנטים. בגלל זה החיבור בינינו מצוין, אותם הדברים יקרים לליבנו".

מה ההבדל בין סטודנט מיבנה לסטודנט מחולון? מיפו? מרחובות?

"ההבדל הוא שכאן אין זמינות של עבודות מזדמנות שיכולות להתאים ולכלכל סטודנטים, ולכן הם בורחים החוצה מהעיר וזהו, איבדנו אותם. אין את המקום הזה של לעשות כמה גרושים. צריך לבדוק איך הולכים לקראתם, גם במרכזי לימוד כמו מכון צילום לחומר לימודי עם מחירים ריאליים. זו מטרה שמאוד חשובה לנו. עוד דבר שמטריד אותי הוא בעיית הדיור של זוגות צעירים שזועקת מנשמתי ואני שותף לה. אני גר עד היום בשכירות. הזוגות הצעירים בורחים מיבנה כי יש אפשרות לקנות במקומות אחרים". תמונה משפחתית

יש לך רעיון איך מוזילים את הדיור בעיר?

"היום לבית היהודי יש אפשרות לעשות את זה. שר השיכון הוא מהמפלגה שלנו, ודברים שאנשים ניסו לעשות הרבה זמן, אנחנו יכולים לבצע בטלפון אחד".

יש לכם תוכנית כתובה להוזלת מחירי הדיור?

"בקדנציה הנוכחית אלי מזוז ארגן פרויקט עם חברת 'תדהר', בסיוע ראש העיר כמובן, והושגה הנחה לזוגות צעירים. צריך לעשות את זה שוב, זה הכיוון".

על חשבוני

כיבנאי ותיק, מה אתה חושב על הגידול באוכלוסיית העיר?

"אני מאוד אוהב. העיר מתפתחת יפה, ואני רואה את השינוי ואוהב את מה שראש העיר עושה. אז נכון שנגמר הקיבוץ, אבל הגידול והשינוי יביאו לדברים טובים".

הזכרת את ראש העיר, בשבוע שעבר רשימתכם הביעה בו תמיכה. הייתה לכם התלבטות לפני כן?

"מכיוון שאנחנו חילוניים ודתיים יחד אז כמובן שישבנו וחשבנו היטב. אכן הייתה התלבטות, האם זה טוב לצאת בהצהרת תמיכה שכזו כי לחבר'ה הדתיים בעיר הייתה בעיה עם ראש העיר, הם חשו מקופחים, ואמרנו שאם נצא בהצהרה יש אפשרות לאבד קהל, אבל בגלל שאנחנו באמת מאמינים בראש העיר ובדרכו, הגענו עמו להסכמות לגבי הדברים שחשובים לנו כמו בתי ספר ממלכתיים דתיים, דיור לצעירים, תנועות נוער ועוד. אנחנו מאמינים שתהיה לנו תמיכה מהציבור, זה לא סוד שהרחוב אוהב את גוב ארי והולך איתו".

אז זה היה שיקול אסטרטגי?

"לא, בפירוש לא. זה קרה כי הגענו להבנות בקשר למטרות שלנו".

אז אפשר להבין כבר עכשיו שפניכם מועדות לקואליציה.

"במידה ותושבי העיר יתמכו בנו אז כן. אנחנו רוצים להשפיע במועצה, לתת את מה שיש לנו ולעשות באמת טוב ליבנה". דורון בהכנות לשיירת הרכבים

אנשים לא תוהים מה לך ולפוליטיקה?

"באמת הרבה אנשים פונים אלי ברחוב ושואלים בדאגה, האם אני עוזב את עבודתי. ואני רוצה להכריז באופן ברור וחד: חברים, להיות חבר מועצה זו התנדבות, זה על חשבוני בלבד, זה כדי לעשות טוב למשפחות של כולנו. אני אבא לשלושה ילדים ואני רוצה שיהיה להם הכי טוב. אני אוהב את עבודתי ואמשיך לעשות אותה, זאת הפרנסה שלי".

ישנן ועדות במועצה שאתה לוטש אליהן עיניים?

"מהיום שהשתחררתי מהצבא אני עצמאי בעיסוקיי. אני מכיר את כל הבעיות של בעלי העסקים בעיר, למשל ברישוי עסקים, אז ארצה ללכת לוועדות שקשורות לעסקים, לעזור להם לשגשג. וגם כמובן בכל הנוגע לצעירים, אני מאוד רוצה לשנות".

איך המשפחה מגיבה להתמודדותך?

"כולם מאוד תומכים ומפרגנים. בכלל, זה לא היה מתאפשר בלי אשתי שהיא הגב שלי ותומכת בי עד בלי סוף".

 

פרופיל

מצב משפחתי: נשוי + 3 (בני 6, 9 ו-13)

השכלה: תעודת טכנאי מערכות חשמל ואלקטרוניקה

תעסוקה: מפיק וצלם אירועים ואבא במשרה מלאה. "אני בעיר עד שעות הערב כשאני יוצא לעבוד ככה שאני פנוי וזמין אליהם".

תחביבים: "יש הרבה. הלא אהוב על אשתי הוא מצנחי רחיפה, אבל בכלל כל ספורט אתגרי אהוב עלי".

סרט/ספר אהוב: "הספר 'ברבור שחור' שמדבר על חשיבה מעבר לקופסה. עוסק בדברים הגדולים של תקופתנו כמו גוגל ועוד. מלמד שאחד ועוד אחד זה לא תמיד שתיים. מלמד יצירתיות".

מה לא יודעים עליך? "שאני חבר בתנועת 'הבונים החופשיים' מגיל 30. זו התנועה הכי ותיקה בעולם שמדברת על לתרום לקהילה. כולם בה אחים של כולם וכל השאר סודי ואני לא יכול לדבר על זה".