לפני עשר שנים בערך ערכתי עם שמעון עשור מסע רגלי אל חוף הים "של יבנה". מדוע המירכאות? כי חוף הים ממערב לעיר שייך מבחינה מוניציפאלית למועצה האזורית חבל יבנה. אז מדוע "של יבנה"? כי ישנו הסכם ישן נושן בין עיריית יבנה למועצה האזורית לפיתוח משותף של האזור.

כשהגענו ל"חוף יבנה" נחשפנו לחול זהוב טהור ובוהק. רק מעטים זכו לדרוך עליו, רובם בזכות שער צדדי קטן בגדר הבסיס הצבאי. כן, חוף פרטי לטייסנו. עוד לפני שהספקנו לטבול רגליים במים הצלולים הגיח מהרקיע מסוק מרעיש, הנמיך טוס ובתקיפות (ואדיבות) סימן לנו לעוף משם. שטח צבאי סגור. 

עשור נושא באדיקות את דגל חוף הים כבר למעלה מ-15 שנה. ככל שיצליח להיבחר שוב למועצת העיר, אין ספק כי יחזור להכות גלים בסוגיה שפתרונה מורכב ומסובך בלשון המעטה הודות למשרד הביטחון.

כשתהיתי האם אינו חש לפעמים כמו דון קישוט, הודה בכנות שכן. "קשה מאוד לשכנע ציבור גדול שאפשר להתגבר על מערכת הביטחון ולקבל את מה ששייך לנו מאז ומתמיד", הוא מסביר, "האבסורד הוא, שכל התושבים ביבנה, אבל כולם ללא יוצא מהכלל, חושבים שאם יהיה לנו חוף ים משלנו, זה יהיה דבר מדהים שיקפיץ וישדרג את יבנה בצורה בלתי רגילה. אך מהצד השני חלק גדול מהתושבים מאוד סקפטיים וחושבים שאין סיכוי לנצח את הצבא ולקבל חוף ים משלנו".

נכון להיום איפה אתה בוויכוח הזה?

"אני אומר לאנשים, אל תפחדו, תאמינו בעצמכם, תאמינו בצדק. חוף הים הוא שלנו ועם אמונה ונחישות גם נקבל חלק ממנו בחזרה".

באיזה צדק להאמין?

"לא ייתכן שמערכת הביטחון תשתלט על רצועת החוף היפה ביותר בישראל, מאשדוד עד ראשון לציון, באורך של17 ק"מ, מבלי לאפשר לתושבי יבנה שהם הבעלים ההיסטוריים של החוף לגשת אליו. זה עיוות שצריך לתקן, ומגיע לנו שתהיה רצועת חוף של 2-3 ק"משהיא רק שלנו".   

משרד הביטחון מטיל וטו. אולי זו באמת סוגיה שאין לה פיתרון בזמננו?

"המושג 'אין פיתרון' לא מקובל עליי כלל. אין בעיה שאין לה פיתרון, צריך רק לצאת מהקופסה שנמצאת בראש, להיות יצירתיים ועם רצון טוב אפשר ליצור מצב שכולם יהיו מרוצים. מבלי להיכנס לפרטים אני אומר שאפשר בהחלט ליצור מצב שמערכת הביטחון תקבל את מה שהיא צריכה ותמשיך למלא את תפקידה בצורה הטובה ביותר, ומצד שני לתושבים תהיה נגישות לחוף הים וגם הם יהיו מרוצים".

ראש העיר הקים לפני כשנה ועדה מיוחדת שעוסקת בנושא. מה עמדתך בעניין?

"אני יודע על עבודת הוועדה ואני בהחלט שבע רצון מכך. מדובר בוועדה מקצועית אשר יושבת על המדוכה עם הגורמים הנוגעים בדבר במערכת הביטחון, וזאת כדי לתת מענה ופיתרון". 

באיגרת לתושבים כתבת "מאבק ממשי לפתיחת חוף ים". בתרגום למעשים, מהו מבחינתך "מאבק ממשי"?

"מאבק ממשי הוא לחץ בלתי פוסק בכל המסגרות הקיימות, הפומביות והסגורות,  ושמירה על מודעות בלתי פוסקת של הבעיה בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות במדינה, קרי ראש הממשלה, משרד הביטחון ומשרד הפנים. לשם כך דרושים אנשים אכפתיים כמוני, שלא ישקטו ולא ינוחו עד שנקבל את חוף הים בחזרה".

אתה אופטימי.

"בעזרת השם כאשר תושבי יבנה ישתזפו בחוף הים שלנו בעוד כמה שנים, אני אתבונן מהצד, אחייך ואומר לעצמי בסיפוק שכל המאבק היה שווה והאמונה בצדקת הדרך מנצחת". 

לא תמים

אישיותו הפוליטית של עשור (55), לנצח המרקיד של יבנה, נחשפה בשנת 1998, כשיזם מאבק ציבורי ומוצלח נגד הקמת מפעל לשריפת אשפה בצפון העיר. "פעלתי ימים ולילות ובמשך כשנתיים כדי למנוע את הקמת המפעל", הוא נזכר, "אם לא היינו בולמים את התוכנית, תדמיתה של יבנה הייתה נפגעת מאוד. הציבור בארץ היה מפסיק לראות בנו עיר של 'יבנה וחכמיה' והיה רואה בנו כ'עיר הזבל' של מדינת ישראל".

מאבק ציבורי אחר שעשור גאה בו הוא הוואדי. "עשינו הפגנות, הבערנו צמיגים, הפעלנו לחצים והכול לשם סגירת הוואדי. גם במועצת העיר היו על כך קרבות ביני לבין ראש העיר ובעקבותיהם אף יצאתי לאופוזיציה, אך כאשר אני מסתכל כיום על הטיילת המפוארת שבעבר הייתה ואדי מזוהם, אני מבין שכל המאבק היה שווה והאמונה בצדקת הדרך מנצחת".

עשר שנים כיהן כחבר מועצה, ובשנים האחרונות השקיע מאמץ אדיר באקדמיה וסיים תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני במינהל ציבורי ותואר במשפטים לרבות הסמכה כעורך דין. כיום יש לו משרד פרטי משגשג ועדיין הפוליטיקה בוערת בעצמותיו. 

המועצה היא אכן מקום כל כך משפיע?

"בוודאי, זו הזירה העיקרית ושם מתקבלות ההחלטות העיקריות הנוגעות לכל תחומי החיים ביישוב. לכל חבר מועצה שהוא דינמי, תוסס מחשבתית ומבין בנושאים שעל סדר היום יש יכולת גדולה להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

מה אתה יודע היום על פוליטיקה שלא ידעת לפני 15 שנה, כשהתמודדת לראשונה?

"שהפוליטיקה הרבה יותר מסובכת ומורכבת מכפי שזה נראה, שלעיתים הדיון הוא רק הצגה והאמת מסתתרת לה בין המילים. לא תמיד מה שהפה אומר זה גם מה שהלב חושב, ובמערכת הלחצים שבה נמצאים הפוליטיקאים לא תמיד מתקבלת ההחלטה העניינית והטובה ביותר".

יש פעמים שאתה מסתכל אחורה ואומר לעצמך "איזה תמים הייתי"?

"לא. מגיל 23 אני עובד עם ציבור בתחומים שונים, ונחשפתי לכל סוגי האוכלוסייה ולכל סוגי המנהלים והפוליטיקאים. המנוע המרכזי שמניע את כולם הוא האינטרס, וכאשר אני אומר 'אינטרס' זה לאו דווקא בהיבט השלילי. אף פעם לא הופתעתי מהתנהגות כזו או אחרת ואף פעם לא הייתי תמים".

אתה תומך במאיר בן הרוש לראשות העיר. יש ביניכם הסכם לגבי תפקיד עתידי?

"לא, אין שום הסכם".

היה ובן הרוש לא ייבחר, תרצה להצטרף לקואליציה של מי שייבחר?

"אני אשמח להצטרף לקואליציה של כל מי שייבחר לראשות העיר, זאת כמובן לאחר משא ומתן בכדי להבטיח שהמטרות וההבטחות שנתתי לבוחרים ימומשו. אם לא יהיה עם מי לדבר אזי אפעל למימוש המטרות מספסלי האופוזיציה, גם משם אפשר להגיע להישגים לטובת הציבור".

איך אפשר להגיע להישגים מהאופוזיציה?

"לחברי האופוזיציה יש נציגים בכל הוועדות בעירייה, ושם הדיונים הם ענייניים ביותר. לכל חבר מועצה יש השפעה בהתאם ליכולתו האישית. בנוסף, חברי האופוזיציה משמשים כשומרים על מינהל תקין ואיכות השלטון. לדוגמא, בעלי המרתפים ביבנה קיבלו החזר כספי בהיקף כולל של כ-15 מיליון שקלים ואני כחבר אופוזיציה העליתי את הנושא לראשונה לדיון במועצת העירייה. לי כחבר אופוזיציה הייתה נגיעה ישירה ואישית לעשרות ומאות החלטות שאת תוצאותיהן רואים היום ביישוב. חבר אופוזיציה שרק נלחם עם ראש העיר וצועק בישיבות מועצה לא יכול לקדם שום דבר". 

לתקופה קצרה בעבר היית סגנו של גוב ארי. רואה את עצמך חוזר לאותו מקום?

"צבי גוב ארי הוא אדם ראוי מאוד בעיני, אני מכבד אותו מאוד, וגם אם היו בינינו לא מעט חילוקי דעות, הרי שהם היו חילוקי דעות לגיטימיים בין אנשים בעלי דעה עצמאית. אם הוא יציע לי תפקיד של סגן לצד סמכויות פעולה, לא אתנגד".

עיר ללא רמזורים

אם זה תלוי רק בך: איך אתה רואה את יבנה בעוד 10 שנים?

"אדבר מהרהורי לבי. יבנה עם אוכלוסיה של כ-47,000 תושבים, מסחר מפותח, מערכת חינוך משודרגת, שכונות ותיקות שבחלק מהן יושמו תוכניות תמ"א 38 ובחלק מהן מימוש תוכנית פינוי בינוי, איזור מלאכה דרומי בהליכי בנייה, אקדמיה ראשונה ביבנה, חיי תרבות ושעות פנאי עשירים הרבה יותר עם מקומות בילוי לכל הגילאים, מפעלי תעשייה למקומות עבודה, חוף ים בשלבי מימוש, עיר ללא רמזורים, והעיקר תנופה ליבנה המנומנמת".

כל המועמדים מציגים שלל רעיונות שעולים כסף. איך מחלקים את עוגת התקציב אחרת? כלומר מאיפה לדעתך יש לקחת?

"יצירתיות היא שם המשחק, וזאת משום שמרבית העוגה התקציבית קבועה מראש ולא משנה מי יהיה ראש העיר. התשלום לעובדים, לספקים, לקבלנים, לתשתיות, לחומרים וכו' גוזל את מרבית התקציב, ולראש העיר לא נשאר הרבה למימוש רצונות. לכן צריך להיות יצירתי ולדעת למשוך תקציבים מגופים חיצוניים שונים, וגם להפריט חלק מהשירותים שיתנהלו כלכלית באופן עצמאי".

מה לדעתך חסרה יבנה בענייני תרבות?

"יש חוסר משמעותי בענייני תרבות ובילוי ביבנה: מקומות בילוי, מסעדות, קולנוע, הצגות, פעילות במועדוני נוער, תזמורות, להקות מחול, אירועי תרבות בשכונות, תזמורת אנדלוסית, שיעורי פיוט וחזנות, מפגשים עם יוצרים, ערבי שיח עם אישים בעלי שם בתחומים שונים, חיזוק הקשר ההיסטורי שבין ירושלים ליבנה וחכמיה ועוד". 

ההצגות והמופעים בהיכל התרבות אינם נחשבים בעיניך?

"בוודאי שהיכל התרבות נחשב, אבל חשוב להדגיש כי הוא נותן מענה תרבותי חלקי ביותר ולפלח מצומצם מאוד באוכלוסיה. הרוב הגדול של תושבי יבנה לא ראו את היכל התרבות מבפנים".

יש מקום לפתוח עסקים בעיר בשבת?

"לא, ממש לא. יבנה היא עיר מסורתית ולמעלה מ-60% מתושביה הולכים לבית הכנסת בשבת. צריך לשמור על הסטטוס-קוו ולכבד את הרצונות של הדתיים והחילוניים כאחד. ביבנה יש מסורת של למעלה מ-60 שנה בשמירה על כבוד הדדי וכך זה יימשך. אפשר לפתוח מקומות בילוי ותרבות בשבת במקומות מרוחקים ממרכזי יישוב, כגון באזור התעשייה. כך זה פועל כיום".

מי האיש הכי קרוב אליך בפוליטיקה המקומית? עם מי אתה מתייעץ?

"האדם הכי קרוב אליי זו אשתי החכמה שני, שמגלה מומחיות והבנה עמוקה בענייני ממשל ופוליטיקה. אדם נוסף הוא מרדכי סופר, מס' 2 ברשימתי, שהוא אדם רגיש מאוד לצרכי הציבור. אנחנו משתפים פעולה היטב".

איזו רשימה הרכבת?

"הרשימה שלי היא מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה ביבנה, וכולם אנשים טובים, ישרים ואוהבים לתרום לציבור. במקום השני מרדכי סופר, איש דת ומסורת; במקום השלישי גדי ארדני, נציג הצעירים והעדה האתיופית; במקום הרביעי נטליה שוטוב, נציגת הנשים והמגזר הרוסי; במקום החמישי מיכה צנעני, נציג הדור הצעיר; ובמקום השישי נורית אלקסלסי, פעילת ציבור בשכונות הוותיקות".

עזוב פוליטיקה. אתה עדיין רוקד?

"כן, בוודאי. ואני נהנה מכך מאוד".

פרופיל: שמעון עשור

מצב משפחתי:

נשוי לשני ואב לארבעה

השכלה:

תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במינהל ציבורי

תעסוקה:

עורך דין בתחומי משפחה, הוצל"פ, רשויות מקומיות, דיני עבודה.

ספר/סרט משפיע:

ספרו של אפרים קישון "ספר משפחתי", "מלא הומור ושנינות מושחזת".

מה לא יודעים עליך?

"שהייתי קצין סיפון בצי הסוחר, שאני אוהב סרטים מצוירים ושיש לי נטייה חזקה לדמוע ברגעים מרגשים".