עו"ד מאיר דהן, יו"ר הליכוד.

זיכרונות הילדות של עו"ד מאיר דהן, יו"ר תנועת הליכוד בבחירות בקרובות, הן בעיקר חולות, סוסים ועצים. וגם כדורגל. יבנה הייתה אז עיירה קטנה, נקודה זעירה בלתי נראית על מפת הארץ. רחוב הזית בו התגורר היה בעצם קצה היישוב. מערבה משם רק חול וחול עד שפת הים. עוני ואלימות גם היו חלק בלתי נפרד מנוף הילדות.

כילד שאהב ללמוד ואהב טבע וטיולים, החליט בגיל 13 שהוא רוצה ללמוד בכפר הנוער "מאיר שפיה" ליד זכרון יעקב. "המקום הזה שבה את לבי", הוא נזכר, "רציתי מאוד ללכת ללמוד שם. אבל הייתי בן זקונים וההורים לא הסכימו. נלחמתי והצלחתי לשכנע אותם, עברתי את המבחנים ולמדתי שם עד סוף התיכון. זה מקום נדיר ביופיו, פסטורלי. חצי יום עובדים בחקלאות וחצי יום למדנו. זה מקום שעיצב את האישיות שלי".

עם כל הכבוד לכפר הנוער שם גדל ובגר, מי שהפך את דהן למי שהוא היום הוא ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין. עוד לפני בר המצווה קיבל מאחיו את ספרו של בגין "המרד", קרא ונשבה. לנצח. "ואני מודה לאחי שהביא לי את הספר", הוא אומר.

מאיר, מה נער צעיר לפני בר מצווה מגלה במנחם בגין?

"בגיל 12 וחצי קיבלתי את הספר, קראתי אותו, ומאז קראתי אותו עוד שבע או שמונה פעמים. נכבשתי בקסמו של בגין. האישיות, הערכים, הצניעות, לקיחת האחריות, היכולת הרטורית. הוא היה דמות למופת. שנים אחר כך, כשהוא אמר 'איני יכול עוד', בכיתי כמו ילד. שבוע לא התאוששתי. כאילו הוא היה אבי. בגין הוא דמות שמהווה לי מודל לחיקוי. היה בו יושר והגינות. בשיא גדולתו הבינלאומית היה נוהג לומר שוב ושוב 'אני בסך הכל יהודי פשוט'. הפשטות והצניעות הזו ותחושת האחריות כבשו אותי. זה סוג המנהיגים שאני רוצה לראות".

למרות הפסטורליות עברת ילדות לא פשוטה.

"נכון, ואני רוצה לומר לאותם ילדים שנמצאים כיום בנקודה הנחותה בה אני הייתי ולא מאמינים בעצמם, ביכולת שלהם להצליח, שיידעו שעם רצון, התמדה ונחישות אפשר לעשות את זה. ואני הדוגמא לכך".

לא חותמת גומי

חזותו הצעירה מטעה. הוא כבר בן 46, בן צעיר לשבעה אחים ואחות (הבכור כבר חצה את גיל 65), בעצמו אבא לשלושה, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר ראשון במשפטים, עורך דין עצמאי בתחום האזרחי. וכמובן ליכודניק בכל רמ"ח איבריו.

סניף הליכוד ביבנה איבד לפני שנים את ההגמוניה בעיר. אמנם מדובר במפלגת שלטון, אבל אין לה נוכחות במועצה, היריבות הפנימית בתוכה שוברת שיאים בכל מערכת בחירות, ואפילו בבחירות הללו ישנם בכירים בסניף שתומכים בגלוי במועמדים אחרים. דהן, מי שעומד בפעם הראשונה בראש התנועה בבחירות מקומיות, כלל לא מתרגש מההמולה הפוליטית במפלגתו.

"המפלגה הראשונה שהכניסה את הדמוקרטיה הייתה הליכוד", הוא אומר, "וכשיש דמוקרטיה יש לכל אחד זכות לבחור ולהיבחר, ויש התמודדויות, וזה רק מראה שהליכוד הוא מפלגה חיה ובועטת. נכון שיש אמוציות ונכון שמתנקזים אנשים שלצערי רואים במפלגה כמקפצה להשגת אינטרסים אישיים, אבל עובדה שהציבור ביבנה לא מתחבר לעסקנים פוליטיים. אם תשים לב ברשימה שלנו אין עסקנים פוליטיים. כולם חדשים. זו רשימה רעננה, צעירה, בלי עסקנים".

לא היית מעדיף להימנע מכל המלחמות הפנימיות ולהתמודד ברשימה עצמאית?

"אמנם הרבה אנשי ליכוד בכל הארץ רצים במסגרות עצמאיות, הם חושבים שמפלגות גדולות הן לא מותג. אבל החיבור שלי לליכוד הוא מגיל 12.5, גם במדבר הפוליטי של הליכוד, כשקראו לי לקדימה, לשלטון, נותרתי בליכוד ולא התפתיתי למנעמי השלטון. גם אם אאבד קולות בגלל שאני מתמודד במסגרת הליכוד, אמשיך להיות בליכוד. אני מחובר לליכוד בכל נימי נשמתי, לערכים, לאידיאולוגיה, ואני גם יכול לנצל לטובת יבנה, לטובת התושבים, את הדלת הפתוחה שיש לי בקרב שרי ממשלה ואצל ראש הממשלה. אני אוכל לגייס כספים ומשאבים. אני חושב שזה יתרון עצום שאין בתנועות אחרות".

בוא נדבר על יבנה. נבחרת למועצה, מה תרצה לעשות?

"מי שמכיר אותי יודע שאני דעתן מאוד ולא אהיה חותמת גומי של אף אחד. אם יהיה לנו מספיק כוח במועצה ונצטרף לקואליציה כזו או אחרת, זה יהיה רק לאחר שיינתנו לנו סמכויות לפעול".

קיבלת. מה תרצו לקדם?

"נרצה לקדם כמה נושאים ובראשם השכונות הוותיקות".

מה אתה מציע לתושבי השכונות הוותיקות?

"ניסיון אמיתי לרתום את משרדי הממשלה, כמי ששייך למפלגת שלטון, כדי לקדם ביתר שאת ביצוע תוכניות פינוי-בינוי ותמ"א 38. לא יכול להיות שיהיו שכונות מוזנחות ביבנה. האוכלוסייה החלשה גרה בשכונות הוותיקות. אפשר למשל להביא לשכונות מופעים ואמנים, להראות להם שאתה חושב עליהם. יש תחושה בשכונות הוותיקות שלא חושבים עליהם".

סלאח שבתי לא גר כאן

עד לפני חודשים אחדים התגורר דהן בשכונת ילדותו. "גרתי ברחוב הזית ויש שם הזנחה גדולה", הוא מדגיש, "ולא רק שם. ברחוב הלילך, למשל, יש בניין שמזכיר לי את עזה. הכל מקולף".

אתה יודע, זה בניין פרטי.

"נכון, אבל אני יכול, כאיש מפלגת שלטון, לגייס משרדי ממשלה לטובת העניין. זה היתרון שיש למפלגת שלטון, לגייס את כוחה כדי לעשות שיקום שכונות אמיתי. תראה, לפני חודש ברחוב הזית איפה שגרתי החליפו אבנים משתלבות. מה אתה חושב אנשים מרגישים? שחושבים שאנחנו בתקופת סלאח שבתי. מה, שמת להם אבנים משתלבות חודש לפני הבחירות ועכשיו הם מבסוטים? למה לא עשו את זה כל השנים?".

אולי אין תקציב?

"אם אין תקציב אז לא עושים. אם אפשר לעשות אז למה לחכות חודש לפני הבחירות? אז אני אומר שאפשר להשקיע יותר בשכונות הוותיקות, גם מבחינה פיזית וגם בחינוך".

חברים בכנסת

מה הבעיה בחינוך?

"יש תושבים בשכונות הוותיקות שרוצים למשל להיות בתנועת נוער ולא יכולים. צריך לשלם וזה יקר. הם לא יכולים להשתתף. למה אי אפשר לסבסד את זה?". 

אני לא בטוח שזו בעיה רק של השכונות הוותיקות.  

"זו בעיה של האוכלוסייה החלשה".

אין ביבנה סבסוד לאוכלוסייה יותר חלשה?

"לא, לא. יש ילדים שרוצים ללמוד גיטרה או חליל ולא יכולים. זה יקר. כאן העירייה יכולה לעזור. אפשר לשלב קפיטליזם עם רגישות חברתית. אפשר לבנות עוד מתנ"ס גם בשכונות ותיקות. אפשר להסתייע במתנדבים שיתנו שיעורים פרטיים לתלמידים חלשים או להשקיע יותר כסף בשיעורים פרטניים. מה שהעירייה מציעה היום הוא לא מספיק".

כשאתה יושב חוגי בית עם אנשי השכונות הוותיקות, מה הכי מציק להם? מה הכי בוער בהם?

"החזות של הבניינים שלהם. הם צמאים לבניינים ראויים. בוא תיכנס לבניין שגרתי בו, הדירה שלי הייתה משופצת ויפהפייה, אבל מבחוץ אתה רואה עזובה".

כלומר התושבים רוצים עזרה מהעירייה בטיפוח הבניינים?

"בדיוק. ואני רוצה שעיריית יבנה תיזום עזרה בשבילם. ואם צריך כאן שינוי חקיקה אז נעשה את זה, למשל כדי לצרף תשלום ועד בית לארנונה. אני יזמתי לא מעט חוקים וקידמתי לא מעט חוקים באמצעות חברי כנסת. הרבה חברי כנסת הם חברים שלי, אני יכול לנסות לשנות חקיקה כדי לסייע לתושבים".

שלושה מנדטים 

"יבנה ממוקמת על ציר מרכזי במרכז הארץ והולכת להכפיל עצמה, ועדיין חסרים בה בתי קפה, מסעדות, קולנוע ואירועי תרבות ופנאי לצעירים", אומר דהן, "לא צריך להשקיע כסף רב על מנת ליזום אירועי קיץ לצעירים, דוגמת לילות לבנים, מסיבות אוזניות, מלחמות מים וכד'. לא חייבים להביא הנה מופעים של זמרי על בעשרות אלפי שקלים. ניתן להקים מדרחוב ולעודד יזמים לפתוח מסעדות, בתי קפה, פאבים, קולנוע וקניון. הכל עניין של יוזמה, רצון ויציאה מהקופסה".

קיבלת מראש העיר מיליון שקל לחינוך ומיליון שקל לשכונות הוותיקות. עכשיו חסרים 2 מיליון שקלים כדי להיות מאוזנים. מאיפה תביא כסף?

"אני חוזר ואומר, כמי ששיך למפלגת שלטון אני אנסה ואצליח להביא משאבים ותקציבים ליבנה לטובת הדברים הללו. חוץ מזה מדובר בסדר עדיפויות. אפשר להשקיע בכיכרות מיליון שקל ואפשר 200 אלף שקל. אמנם חזות העיר צריכה להיות יפה, וחבל שהשכונות הוותיקות אינן יפות, אבל אפשר להשקיע קצת פחות בכיכרות ולהשקיע יותר בחינוך, בחוגים מסובסדים, בשכונות ותיקות".

על קולות השכונות הוותיקות מתחרות הרבה רשימות.

(צוחק) "לכן הליכוד לא יקבל 15 מנדטים, לא כולם איתנו. אבל אני בהחלט חושב שהליכוד ביבנה שווה שלושה מנדטים. הפעם אין לנו רשימת עסקנים. לא גנרלים. יש לנו שתי נשים במקומות 2-3. זו רשימה חפה מגינוני כבוד, היא רעננה, נחושה, צעירה, יש אצלנו אנשים, בני אדם, שרוצים לשנות ולעשות דברים טובים למען העיר, וזה מה שהציבור ביבנה צריך".

בבחירות הקודמות הליכוד פספס את המועצה בקולות בודדים. חושש למצוא עצמך שוב מתנדנד?

"לא. אהיה מאוכזב מאוד אם בגלל כמה קולות לא נכניס את השני או השלישי. לגבי המנדט הראשון אני משוכנע שאנחנו כבר שם. יש לי היכרות עם תושבי השכונות הוותיקות מזה שנים, הם תמיד מצאו אצלי אוזן קשבת".

מי האיש הכי קרוב אליך בפוליטיקה?

"אני אוהב לשמוע הרבה דעות ולכן אני מתייעץ עם שרים וחברי כנסת וראשי ערים, מי שזמין. אם מנחם בגין היה בחיים והייתה לי גישה אליו הייתי מתייעץ רק איתו".

פרופיל: מאיר דהן

משפחה: נשוי לסמדר "שהולכת ותומכת בי המון שנים גם במדבר הכלכלי" ואב לשלושה.

השכלה: תואר בכלכלה ותואר במשפטים

תעסוקה: עורך דין עצמאי

ספר משפיע: "המרד" של מנחם בגין

מה לא יודעים עליך? "אני חולה על מוסיקת רוק כבד. כל לילה אני חייב לשמוע באוזניות בערך שעה את הלהקה האהובה עליי, לד זפלין האגדית"