אתמול (ראשון) מעט אחרי השעה 18:30, הייתה ליטל גרגיר בביתה שבמשעול תאשור יחד עם שתי בנותיה הקטנות בנות ה-4.5 ו-2.5. כבכל ערב רגיל, התכוננו לאורחת הערב ולא תפו את שעתיד להתרחש. "הילדה רצתה פנקייק וקמתי להכין לה", מתארת ליטל את שארע, "ופתאום התחלתי להבחין בגיצים מכיוון החצר. יצאתי החוצה והרחתי עשן כשלפתע הבחנתי בלהבות שעולות מעבר לגדר ומאיימות לשרוף את העצים אצלי בחצר. מיד רצתי פנימה והוצאתי את הבנות אל השכנים שמעבר לכביש".

 
ליטל חייגה למכבי האש ורצה מהר לבתים הסמוכים, שם נתקלה בשכן שישב בסלון הבית כשהחלון והתריס סגורים כך שלא יכול היה להבחין במה שמתחולל בחוץ. "סיפרתי לו שיש להבות גדולות מעבר לחומה וחייבים לנסות לעצור אותן עד שיגיעו מכבי האש. הוא יצא וניסה להילחם באש באמצעות צינור ההשקייה של הגינה שלו".

 
בינתיים, הגיעה ליטל אל הלהבות שהגיעו מכיוון שד' הסנהדרין, שם לשמחתה נתקלה במספר אנשים שפעלו לכיבוי האש. "אני רוצה להגיד תודה לכל האנשים שעברו בדרך ועצרו לעזור לנו להשתלט על האש. בלעדיהם היה נגרם לבתים פה נזק גדול. היה בחור מתולתל חובש כיפה, שעבר מבית לבית ובדק שאין אנשים שעלולים להיות לכודים. זה נס גדול שכל הארוע הזה נגמר בלי נזק ממשי לבתים".


רק עם עלות השחר, הבינה ליטל את גודל הנס שאירע. "יש מעבר לחומה עץ גדול שהלהבות היו סביבו אך הוא לא נשרף. זה מזל גדול כי אם היה נשרף אז גם הגדר של הבתים למעלה הייתה נשרפת ומשם אי אפשר לדעת מה היה קורה. כל הבוקר עמלתי לנקות את הגיצים, הפיח וכל האבק שנשאר לנו בחצר ובמרפסת. זה היה מפחיד מאד ואני מודה לאלוהים שזה נגמר ככה".