״תראה וילקו, יש כאן איזה תיק תאונת דרכים של רכב יקר מאוד המבוטח אצלנו עם רכב צד ג׳.

 

המבוטח שלנו הוא אדם מכובד, איש נדל"ן, בעל נכסים רבים, עורך דין, אדם חשוב מאוד ועצבני...אבל זה לא נראה חקירה מסובכת. מדובר בדגם משופר של מרצדס בשווי של למעלה משלוש מאות אלף ₪. חברת הביטוח כבר שילמה למעלה מתשעים אלף ₪ עבור השרידים ומה שנותר מהרכב לאחר התאונה. העניין הוא שמדובר בנזק גדול של תאונה עם משאית ואני חייבת דו"ח חקירה זריז רק בשביל הפרוטוקול...״.

 

לקחתי את התיק ובדרכי החוצה ממחלקת התביעות, בזמן ההמתנה למעלית הצלחתי ליצור קשר עם המבוטח, שבשיחת הטלפון אכן הצדיק את המוניטין וההערה של יעל. אכן מדובר היה באדם כעוס ועצבני שטען שאין לו זמן בשביל חברת הביטוח ו"החוקרים הנודניקים שלה", אולם לאחר שהסברתי לו שמדובר בהליך הכרחי שחייבים לעבור והבטחתי שזה יהיה קצר, הסכים לפגישה שלא תעלה על עשר דקות (לא לפני שהדגיש: "אני אדם עסוק ולא מוכן להקדיש לך דקה נוספת מעבר לעשר הדקות ותזכור שהזמן שלי יקר ואתה פשוט נודניק מעצבן...".), קבענו פגישה לשעה הקרובה. 

 

נפגשנו במשרדו המפואר בסיטי של ת״א ויגאל, (המבוטח), פתח את השיחה בקיטור על עצם הפגישה וחוסר האמון של חברת הביטוח במבוטח כה מכובד וזירז אותי לרשום את עדותו מהר כי הוא ממהר מאוד לפגישה, שהיה למעשה כבר בדרך החוצה מהמשרד, הוא מאחר ואני מעקב אותו, אז כדאי שאזדרז...

 

לאחר שהצליח בקושי להירגע מהכעס סיפר במענה לשאלותיי שנסע ביום התאונה עם אשתו לטיול בצפון. אשתו נהגה ברכב. ירד גשם חזק ועל כביש החוף בדרך לחיפה האט הרכב שנסע לפניהם, אשתו בלמה, החליקה, סטתה מהמסלול ופגעה במשאית שנסעה במסלול השמאלי. 

 

רכב המרצדס היקר עף לעבר גדר ההפרדה. כל כריות האוויר נפתחו אולם בסופו של דבר אף אחד מהמעורבים לא נפגע באופן ממשי ולא נזקק לטיפול כלשהו.

 

("קיבלתי כמה מכות וגם אשתי אבל אני אדם ישר ולא מחפש להכניס את חברת הביטוח שלכם להוצאות סתם..."). לאחר התאונה החליפו פרטים עם נהג המשאית, התקשרו אל הגרר של חברת הביטוח ואל אחיה של אשתו, שהתגורר בחדרה והאחרון בא ואסף אותם ממקום התאונה. 

 

לאחר שנפרדנו, קפצתי למשטרת התנועה לצלם את תיק חקירת תאונת הדרכים, (שנפתח במשטרה בעקבות הגעת ניידת של משטרת התנועה למקום האירוע ונסגר לאחר שהוברר שמדובר בתאונה ללא נפגעים).  ממשטרת התנועה טסתי למשרד (כשאני מקפיד כמובן על חוקי התנועה ונזהר שלא לעבור את המהירות המותרת). 

 

הגעתי למשרד ותוך כדי כתיבת הדו"ח לחברת הביטוח עשיתי מה שעושה כל חוקר של חברת ביטוח. ביקשתי לאמת את גרסתו של יגאל באמצעות העדים המעורבים באירוע. תחקרתי טלפונית את אשתו וגיסו ואלה אימתו את דבריו באופן מוחלט, כך גם הראו הפרטים בתיק תאונת הדרכים שפתחה משטרת התנועה ושצילמתי בכפוף לייפוי כוח עליו חתמה דורית, אשתו של יגאל. 

 

עמדתי כבר לסכם את דו"ח החקירה ולמען הרקורד התקשרתי לנהג המשאית שפגע ברכב המרצדס. 

 

בתחקור הטלפוני שערכתי לו מסר נהג המשאית בדיוק את אותם הפרטים על נסיבות האירוע ואולם התעקש שברכב המרצדס נהג הגבר ולא האישה. בתשובה לשאלתי, כמה הוא בטוח שנהג הגבר ולא האישה, השיב שלא ממש ראה את יגאל נוהג אולם זוכר שכשהחליפו פרטים יגאל התנצל והודה באשמתו ומכך הסיק שהוא היה הנהג.  

 

בשלב זה ביקשתי מנהג המשאית שימתין לי בביתו כי אני חייב לקבל ממנו גרסה כתובה. תחילה סרב, אמר שצריך להתייעץ עם סוכן הביטוח ועורך הדין שלו. נדרשו כמה משפטי שכנוע לגרום לו להסכים ושעה לאחר מכן כבר ישבתי בחזרה במשרד עם עדותו של נהג המשאית.

 

התקשרתי מהמשרד ליגאל ולפני שהספיק להרים את קולו על "החוקר הנודניק" שאלתי (תוך שאני מהמר הימור מחושב): ״תגיד, כמה זמן ועד מתי בדיוק אתה בשלילה?״

 

יגאל היה המום ולאחר דקה ארוכה של שתיקה השיב, ״שישה חודשים, שאמורים להסתיים בעוד שבועיים, למה אתה שואל?״. ״כי יש כאן בעיה חמורה״, השבתי. ״נהג המשאית טוען שאתה היית הנהג ולא אשתך...״.

 

תגובתו המיידית של יגאל הייתה, ״אבל הוא לא יכול היה לראות, היה גשום, אין מצב״. 

 

בשלב זה נאלצתי לעשות שימוש באחד מכלי החקירה הלגיטימיים והנפוצים, השקר, התחבולה והמניפולציה ואמרתי לו שיש עדות של נהג המשאית שראה אותו נוהג ושכעו״ד הוא בטח מבין את המשמעות של נהיגה בפסילה וניסיון להונאת חברת ביטוח. יגאל התאושש במהירות מפתיעה מההלם וביקש  בתגובה להיפגש איתי בדחיפות ("זה לא לטלפון מה שאני רוצה לספר לך").

 

בפגישה שנערכה שעה לאחר שיחת הטלפון במשרדי מסר יגאל עדות בה התנצל על ניסיון ההונאה של חברת הביטוח וויתר על התביעה והוסיף בקשה: ״אנא אל תעבירו את הפרטים למשטרה...״.