גישור

חיים כהן - בעל חברה לבניית בריכות שחיה פרטיות. בן 36 נשוי + 2 מתגורר בכפר סבא. נמרץ, שולט בחומר, עקשן ובעל רקורד מרשים מעבודות שביצע בעבר. 

מנולו ריכטר - מנופאי, עובד בנמל חיפה. בן 45 תושב קדימה. נשוי פלוס 3.  מנולו נעזר באשתו איריס המנהלת בשבילו את כל התקשורת האינטרנטית, שאותו " אינה מעניינת כלל".  
מנולו חם מזג ונזקק לאיריס כדי להצליח בהליך הגישור.

סיפור המעשה

במרץ 2017 מחליטים מנולו ואיריס על שיפוץ גדול של ביתם הישן, ובניית בריכת שחייה פרטית בגודל של 8 על 3 מטר ליד הבית.

דרך ידידים מקבל הזוג ריכטר המלצה על חיים כהן כאיש המתאים לבנות בשבילם את בריכת השחייה. לחיים "שם טוב" הנשען על 4 בריכות שחייה שכבר בנה ביישוב.

בשיחה על "כוס קפה " הנערכת בביתם של מנולו ואיריס מסכמים הצדדים את גודל וצורת התשלום.

 לפי ההסכם בעל פה, ישלם מנולו 20% עם חתימת ההסכם, 30% נוספים עם השלמת היציקה, והיתרה ( 50% ) עם השלמת הבריכה.

התשלום עבור בניית הבריכה -  30,000 שח.

את כל הפרטים שסוכמו בעל פה מעלה  חיים במסמך שנשלח באימייל למשפחת ריכטר.

האימייל נפתח על-ידי איריס שבוחרת לא להעביר את תוכנו למנולו משום שלדבריה "אין לו מושג " בתפעול המחשב הביתי .

בנוסף לסעיפי התשלום מסכמים הצדדים כי על חיים להיות נוכח בכל תהליך היציקה.

חיים מבצע את עבודת ההכנה (חפירה) ומבקש ממנולו לעדכן אותו יומיים לפני תאריך היציקה. זאת כדי שיוכל להיות נוכח בשטח (עובד בו זמנית על בריכה נוספת בישוב סמוך).

מנולו לא מעדכן בזמן !! בערב שלפני היציקה הוא מטלפן ומודיע שלמחרת בבוקר תתבצע יציקת הבטון.

 

חיים משנה את תוכניותיו , מודיע כי יהיה עליו לעזוב בצהרים, ומבקש שלא יהיו עיכובים בהגעת הבטון.

תקלה במפעל הבטון למחרת גורמת להגעת  הבטון באיחור של 3 שעות.  חיים נמצא בשטח במהלך היציקה אך נאלץ לעזוב לפני סיומה.

5 ימים לאחר היציקה מודיע מנולו  לחיים כי קירות הבריכה אינם ישרים, ובקרקעית מספר חורים.

 

מנולו מסרב לשלם את מה שסוכם בעל פה, עד שיתוקנו הפגמים שלדבריו הם תוצאה ישירה מהיעדרותו של חיים בשעתיים האחרונות.

נתק של 15 חודש נוצר בין הצדדים. חיים פונה לבית המשפט בתביעה לקבל את הכסף המגיע לו. המקרה נשלח לגישור.

 

תהליך הגישור

תהליך הגישור קשה מתחילתו. ניכר שהצדדים אגרו כעסים ומתחים לאורך זמן.

נקודת המחלוקת העיקרית היא " מדוע לא נמצא חיים במקום עד סיום היציקה "
 

חיים מדגיש כי ביקש התראה של יומיים שתאפשר לו התארגנות מיטבית, ושלא באשמתו נאלץ לעזוב מעט לפני סיום העבודה. הוא מוסיף כי דרש ממנולו  לבטל את היציקה כאשר התברר בבוקר שיש בעיה במפעל הבטון, ‏והחומר יגיע באיחור של 3 שעות.

מנולו שכבר הזמין 3 פועלים, ואת הרכב הייעודי להבאת הבטון, מסרב ובוחר להמשיך ביציקה גם ללא חיים.

למנולו סיפור אחר שבמרכזו עזיבה לא מוצדקת של חיים תוך כדי היציקה.

חיים מוכן להתגמש ודורש קבלת 10,000 שח (במקום 15,000 שח בהסכם) וזאת במידה ועבודות הסיום יבוצעו על ידו.

מנולו מסרב. הוא מוכן לשלם 4500 ש"ח " כי זה מה שמגיע לו, על מה שעשה " ובהמשך מעלה את הצעתו ל  5500 שח.

הצדדים תקועים. הגישור מסתיים והתיק חוזר לבית המשפט.

מה ניתן ללמוד

כשאין הסכם כתוב וחתום, בוחר כל צד בפרשנות משלו "למה שנאמר בחדר" בתחילת התהליך

הזמן הרב שעבר, וחוסר התקשורת בין הצדדים אינו מאפשר הגעה להסכם שיהיה מקובל על השניים.

 

                                                                                     פרנס ישראל         
                                                                                   מגשר
                                                                                מרכז גישור יבנה