אנשים נוהגים לפחד ולהירתע מדברים שהם לא מבינים, אבל נאלצים להתמודד איתם. פחד ורתיעה ממתמטיקה הם תופעות מוכרות ששורשיהן נעוצות במפגש הראשוני עם המקצוע בבית הספר. גישה בהוראת המתמטיקה בסגנון 'בלאו הכי לא תבינו, אז תעשו ככה וככה כדי לעבור את המבחן' רק עלולה להגביר את הרצון לסיים עם לימודי המתמטיקה בהרגשה של 'ברוך שפטרנו...'.

מורים שלא נוקטים בגישה זו הם מורים שבעצמם יודעים ואוהבים מתמטיקה, ומאמינים שגם התלמידים שלהם יכולים ללמוד ולהבין מתמטיקה ללא חרדה ורתיעה ממנה. למורים כאלה בדיוק מערכת החינוך משוועת בכל שכבות הגיל, וכן, כבר מבית הספר היסודי.

Shutterstock

setImageBanner('fd757667-e51d-4e1d-adcc-fb0986275238','/dyncontent/2017/12/12/20467d86-4612-49fd-a8e8-466494a1b637.gif',3015,'',510,80);

ללמד לאהוב מתמטיקה

מתוך השאיפה לשנות את תדמית המתמטיקה בעיני הלומדים ובמטרה להפוך את המקצוע לנגיש, מעניין ומשמעותי, המכללה האקדמית אחוה מכשירה מורים למתמטיקה במגוון תכניות ולכל שכבות הגיל, החל מבית הספר היסודי ועד כיתות י"א - י"ב. מטרתה של כל תכנית היא שבוגריה ילמדו מתמטיקה בבית הספר מתוך הבנתה, הבנת צרכי התלמידים, דרכי החשיבה שלהם וחששותיהם, והעיקר - מתוך אהבה למתמטיקה ואמונה בחיוניותה וביופייה.

מורים למתמטיקה לבית הספר היסודי לומדים בתכניות לתארים ראשון ושני. כן, כן. מורים לבית הספר היסודי צריכים לדעת המון על-מנת ללמד מתמטיקה מבראשית באופן שימנע רתיעה וחרדה בקרב התלמידים, וכזה שיסלול להם את הדרך להבנתה ולהצלחה בהמשך. הם שמניחים את היסודות. בתואר הראשון מקבלים המורים העתידיים את יסודות הידע המתמטי הרלוונטי לגיל, תוך העמקה והרחבה באותם תחומים שלדעת סגל החוג למתמטיקה, נחוצים למורים בשכבת גיל זו.

בנוסף לכך, הם לומדים להיות אנשי חינוך בבית הספר היסודי בנוסף להיותם מורים למתמטיקה, לומדים שיטות הוראה מגוונות, מתאמנים בבית הספר, לומדים להיות מורה בכיתה.

בתואר שני לחינוך מתמטי לבית הספר היסודי עולים מדרגה. במהלך הלימודים הם נחשפים לתאוריות למידה, למחקרים בחינוך המתמטי ולתכניות לימודים בארץ ובעולם, לומדים לאהוב את תחום המתמטיקה עוד יותר למה עוד יותר? כי מי שמגיע לתוכנית זו בא, בראש ובראשונה, מתוך אהבה למקצוע.

בוגרי התכנית הפרוסים בכל הארץ – מבית שאן ועד באר שבע , חורה ורהט, פורסים כנפיים: יש ביניהם שממשיכים את לימודיהם לתואר שלישי, אחרים נכנסים לתפקידי הדרכה ולוועדות במשרד החינוך.

גם אקדמאים שמעוניינים להפוך את הוראת המתמטיקה לקריירה שנייה ורואים בתחום ובמקצוע שליחות, יכולים לבחור בתכנית ייחודית המותאמת להם. המכללה מציעה לימודי הסבה להוראת המתמטיקה לפי תכניות הנגזרות מהתכניות האקדמיות לשכבת הגיל המתאימה, לכל מי שמחפש קריירה שנייה כמורה למתמטיקה – בבית הספר היסודי או על יסודי.

למי שרכשו מקצוע בעל רקע נרחב במתמטיקה מיועדת תכנית אלפא - תכנית ייחודית להוראת מתמטיקה  בבתי הספר העל יסודיים ועד כיתה י"ב אשר הוקמה בתמיכה של קרן טראמפ.

מטרת התכנית היא להכשיר באקדמיה מורים מצטיינים בתחום שישנו את היחס למתמטיקה, יעזרו לקדם תלמידים בעלי פוטנציאל ויחזקו את מעמדה של המתמטיקה כמקצוע מעניין, מאתגר וחשוב. התכנית הוקמה כדי להתמודד, בין היתר, עם הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך בסביבה הגיאוגרפית של המכללה, עם המחסור באפשרויות מימוש היכולות של התלמידים באזור הדרום בתחום זה ועם מיעוט תלמידי התיכון אשר מסיימים בהצלחה 5 יחידות מתמטיקה.

 

הכוח האקדמי-פדגוגי מאחורי תכניות הלימודים

אחת החוזקות הייחודיות של כל התכניות בהוראת המתמטיקה במכללת אחוה היא צוות המרצים שמלמדים בהן, מרצים שלכולם תארים מתקדמים במתמטיקה או בהוראתה ובעלי ידע פדגוגי ודידקטי רב, חלקם גם חוקרים בתחום זה, המציגים את מחקריהם בכנסים ארציים בינלאומיים מהרמות הגבוהות ביותר. ובכתבי עת מובילים בתחום.

בעבודה משותפת של שנים רבות פיתח צוות ההוראה סוג של 'תורה שבעל פה' על הדרכים להפוך סטודנטים למורים למתמטיקה מהנקודה שבה הם נמצאים בחיים - בין אם מדובר בסטודנטים הבאים ללמוד לימודים אקדמיים מלאים ובין אם מדובר בסטודנטים שזו עבורם קריירה שנייה, אחרי שעבדו שנים רבות בתחומי דעת אחרים.

כך למשל, המכללה האקדמית אחוה הייתה הראשונה בארץ להקים מרכז לנוירו-פדגוגיה, ובו מומחים בתחומים שונים במדעי המוח משתפים פעולה עם אנשי חינוך בחיפוש אחר שיטות הוראה המתבססות על גילויים בתחום זה. מובילות את נוירופדגוגיה בתחום המתמטיקה דר' ראיסה גוברמן ומרצות נוספות משורות החוג. אחת המרצות בנוירופדגוגיה היא בוגרת החוג עדי ערקי - כיום דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה בתחום זה. הסטודנטים בחוג שומעים הרצאות מעוררות השראה מאת מומחים בתחום המלמדים במרכז, במסגרת ימי העיון המסורתיים של החוג.

חשוב שמורים לעתיד ובעקבותיהם גם תלמידיהם יפתחו נקודת מבט על מקומה של המתמטיקה בתרבות האנושית. מצד אחד, המתמטיקה היא חלק מהתרבות עם היופי, האלגנטיות, התחכום והעוצמה של התחום, ומצד שני יש לה תפקיד מרכזי בכל אחד מתחומי התעשייה והאומנות המודרניים. אולם, אחת הסיבות לכך שהמתמטיקה לא נתפסת כחלק מהתרבות טמונה בחוויית המתמטיקה של תלמידים בבתי הספר.

כיום, אנחנו לא מתארים את חיי היומיום שלנו בלי אפליקציות מבוססות GPS ושידורי לוויינים, עורכים קניות באמצעות בר-קוד, משתמשים בדרכון ביומטרי המזהה את פנינו, ומאבחנים מחלות על פי טכניקות מתקדמות של דימות רפואי - כל אלה פשוט לא קיימים ללא מתמטיקה.

 Shutterstock

המתמטיקה של מחר

ד"ר ילנה נפתלייב - אחת המרצות הבכירות בחוג למתמטיקה, בשיתוף עם ראש החוג פרופ' מריטה ברבש זכו לאחרונה במענק מחקר גדול ויוקרתי מטעם קרן המחקר הלאומית ISF. מחקרן נועד ללמוד כיצד בונים תהליך הכשרת מורים לשילוב מתמטיקה ניסויית בהוראה בבית הספר. גישה זו משקפת גם את האפשרויות שפותחת הטכנולוגיה המודרנית, גם רובד נוסף בשימוש במתמטיקה וגם אפשרויות דידקטיות עשירות.

בנוסף, לימודי המתמטיקה הם גם כלי חשוב בפיתוח קריירה. שוק העבודה משתנה בקצב מסחרר ודורש יותר ויותר אנשים שיצטרכו לפתור בעיות מורכבות בתחומים שונים בעזרת מודלים מתמטיים, ושמוכנים ויכולים להתמודד עם אתגרים ולמצוא פתרונות יצירתיים באופן עצמאי.

"הוראה-למידה של מתמטיקה צריכות להיות מותאמות לצרכים של המחר", מסבירה ד"ר נפתלייב. "האם התרגול האין סופי של פתרונות משוואות, פישוט ביטויים אלגבריים, חישוב נגזרות וכדו' זה מה שצריך להיות במרכז הוראת המקצוע היום? אנחנו צריכים כל הזמן להיות עם יד על הדופק ולהבין שכמו שהעולם שלנו הולך לכיוון טכנולוגי חסר תקדים, גם אנחנו צריכים להתקדם בהוראת המתמטיקה ולמידתה. עלינו להבין את הפוטנציאל הטמון בקידמה ולנצל זאת להוראת מתמטיקה בדרך שמלמדת לחשוב, לשאול שאלות ולהתמודד עם בעיות לא מוכרות".

לפרטים נוספים לחצו כאן