.

ישנן שתי דרכי פרסום: מהכיוון החיובי - דרך כלי המדיה המתאימים ופרסום 'באז' חיובי לעניין, והשני - יצירת התנגדות לעניין, מה שגורם להצפתו בכלי המדיה.

בשבוע שעבר פרסמה עיריית תל-אביב ברבים את הוראתה, שלא להקים דוכני הנחת תפילין בקרבת בתי הספר, מחשש שהילדים "יידבקו".

'מבצע תפילין' הוא אחד מעשרת המבצעים שהרבי מליובאוויטש דרש מחסידיו לבצע. הוא החל בימי טרום מלחמת ששת הימים, כאשר עם ישראל חי בפחד וחרדה מהבאות, כאשר ארצות ערב המקיפות אותנו התכוננו להילחם בנו ואף הצהירו שהן מאמצות את דרכו של עמלק וממשיך דרכו המן - "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים".

יצא הרבי בבקשה לעם היהודי בעולם כולו בכלל ובארץ ישראל בפרט, להקדים רפואה למכה. לדאוג שעם ישראל יניח תפילין ונזכה שהפחד יעבור מעבר לקווי האויב, כפי מאמר חז"ל בקשר לתפילין: "וראו עמי הארץ כי שם ה' נקרא אליך ויראו ממך (דברים, כ"ח, י') - אלו תפילין שבראש (בבלי, ו')".

ואכן, אלפי יהודים החלו בהנחת תפילין באותה תקופה, ובניסים גדולים העברנו את הפחד לאויב שנחל כישלון צורב.

בשבוע שעבר חגגנו את חג האילנות. מדוע? כי אנחנו, בני האדם, דומים לעץ - "כי האדם עץ השדה". כוחו ועוצמתו של העץ מגיעים דווקא מהמקומות שאינם נראים - מהשורשים! כאשר שורשיו של העץ מחוברים חזק לקרקע, גם סערות לא יצליחו לעוקרו.

עם ישראל, למן היותו לעם, עבר סערות וטלטלות רבות יותר מכל עם אחר, אך כושר ההישרדות שלו אינו נובע ממנהיגיו הפוליטיים אלא מהחיבור החזק לבורא העולם. בהחלט שאנו זקוקים למנהיגים חכמים שיידעו ליצור את הכלי הנכון אשר דרכו תעבור ברכת השם - אך הם יוצרי הכלים, ולא יוצרי הברכה הממלאים את הכלי.

העולם רועש וגועש בעקבות וירוס הקורונה, למרות שאינו הווירוס הקטלני הראשון שעדיין לא נמצא לו חיסון מתאים. החשש הגדול הוא יכולת ההדבקה שלו. בעבר כל אומה חיה והתפרנסה בעיקר מהייצור ומהמסחר במדינתה. הקשר בין המדינות ובמיוחד בין יבשות היה חלש מאוד, ולכן גם המחלות נשארו נחלת המדינות שבהן פרצו. היום, כשהעולם הגלובלי הוא כפר קטן, גם החיידקים והווירוסים חיים בעולם הגלובלי ומתפשטים בקלות ממקום למקום.

אך גם בדברים החיוביים קל יותר להדביק את כל העולם, המדיה מעבירה הרבה חומר חיובי למיליוני אנשים ברחבי תבל.

עיריית תל-אביב הצליחה להציף את 'מבצע תפילין' וגרמה לאלפי אנשים לעורר את הווירוס היהודי השוכן והרדום בתוך לב היהודי. הוא "הווירוס" הידידותי שטוב להידבק ממנו וטוב להדביק אחרים ממנו! "וירוס" חיובי זה גורם למעוררים אותו להושיט יד על-מנת להעניק. "וירוס" הדוחק את הוירוסים הגורמים להושיט יד על-מנת לגזול את השני. כל היהודים הם נשאים של וירוס האהבה לה', חלקם זקוקים שיאירו ויעוררו אותם - ועיריית תל-אביב עשתה זאת בהצלחה רבה. מנהיגי העיר תל-אביב מפחדים מהידבקות בווירוסים חיוביים - כהנחת תפילין - המונעים התפשטות "הווירוס" השלילי - הגורם לנער ולמבוגר לראות רק את עצמו, לדרוך על כל מי שאיננו חושב כמוהו, לעקור את השורשים עליו העם יושב.

כדאי וחשוב לדאוג להחדיר בבני הנוער את "החיידקים" ו"הנגיפים" הידידותיים, המבריאים את הגוף והנשמה - ולא לפגוע ולהרחיק אותם.

מאחר ואני אדם מאמין, והולך בדרכו של הרבי מליובאוויטש, אני יודע שאין צורך לייסר את השני על הדרך הלא-נכונה שבה הוא צועד, אלא להרעיף עליו אהבה, אהבה על היותו אחי! כשם שכולם מבינים, גם אם לא כולם מבצעים, שהדרך הנכונה לחנך את הבן והתלמיד אינה בדרך המוסר וההערות הלא נגמרות על חסרונותיו, המביאות אותו לייאוש סופי - אלא בדרך הצפת והעצמת הדברים החיוביים שבו.

אכן, חז"ל אומרים: "אפילו ריקנים שבך - מלאים מצוות כרימון". כלומר: גם יהודים שעל הנייר לא מוגדרים או מגדירים עצמם כשומרי מצוות, כל המעשים הטובים שהם מבצעים, גם שלא בכוונה, מצטרפים ל"כספת המצוות" שאין אפשרות לפרוץ אותה ולמוחקם. בסופו של יום השחר יבקע, האור יפציע והאמת תנצח!