חופשה בכפר

גורלה של מזרח אירופה לא שפר עליה במאה השנים האחרונות. מדינות כמו פולין, אוקראינה ורוסיה לא התקדמו והתפתחו כמו מדינות המערב. מלחמות, רעב ומשטרים טוטאליטריים פגעו קשות באזרחיהן וחלקים גדולים בהן נותרו חקלאיים. לאחרונה, פולין ואוקראינה ארחו את משחקי אליפות אירופה לאומות – היורו – בכדורגל בניסיון להראות לעולם שהן עולות על המפה העולמית. אבל, מעבר לכדורגל אירופי, וערי הבירה ורשה וקייב, יש מרחבים עצומים של אזורים כפריים, במיוחד באוקראינה. כדי  להבין מה משמעות המרחבים העצומים הללו, אומר כי נדרשו כ-15 שעות נסיעה ברכבת בין-עירונית כדי להגיע ממרכז המדינה, קייב לעיר לוגנסק במזרח המדינה, ומשם עוד כשעה ורבע ברכבת פרוורית לאותו כפר קטן ליד צ'אסטיה.

התארחנו אצל זוג מבוגרים בני שבעים המחזיקים בחלקת קרקע עם בית כפרי קטן וחמוד. הם עצמם עירוניים, אך לפני כ-20 שנה, בעקבות הקושי הכלכלי והמחסור במזון, רכשו או חכרו את הקרקע הזו בה הם מגדלים מיני ירקות ועצי פרי, אך גם מוקפים בפרחים מרהיבים המוסיפים צבע ונופך למקום. החלטנו להשתלב לגמרי עם העבודה החקלאית-כפרית, דהיינו, לא רק לנוח, לנפוש ולטייל, אלא גם לעבוד ולטפל בכל צמחי הירקות הגדלים על הקרקע השחורה והפורייה. קיבלנו את הקומה השנייה העליונה של הבית הכפרי העשוי מבחוץ לבנים ומבפנים עץ כשכולו מרופד ברצפה ובקירות בשטיחים המקנים אוירה של שקט ורכות. המיטות הן מיטות ברזל מהסוג הישן עם מזרונים של פעם, אבל הנוף הכפרי הירוק הנשקף מהחלון – אין מקסים ומהנה ממנו.

לבשנו בגדים ונעליים מתאימים וירדנו למטה לחלקת הגידולים הצמודה. הראו לנו את המבנים- מתקנים הנפרדים מהבית. כך בקתת השירותים בשיטת "בול-קליעה", כך המחסן וכך המטבח שבסמוך לו "שולחן האוכל" מתחת לעץ ערבה גדול ואדיר, שם אכלנו את ארוחותינו לקול ציוץ הציפורים ולמשב האוויר המרענן של הרוח הנעימה. העבודות היו שונות ומגוונות. כך למשל, תקענו מוטות ומתחנו חוטים וחבלים להרמת ענפי הגפנים, כך קטיף התותים והחמוציות, כך גיזום השיחים או עקירת עשבים, וכך השקיית הכרובית, הקישואים, המלפפונים, האבטיחים, הבצלים והשומים.

המים במקום מגיעים מהבאר הצמודה לבית. כן, מתברר שלכל בית וחלקה בכפרון הזעיר הזה יש באר מים בעומק של כ-40 מטרשמעליה משאבה ידנית למי שתייה ורחצה, ומשאבה חשמלית קטנה להשקיית הגידולים החקלאיים. חלק מהגידולים מושקים על ידי ממטרות ניידות וחלק על ידי טפטפות, שרק מעט מהן ישראליות ואיכותיות. המים מי באר טובים ואיכותיים ואינם עולים אגורה. משתמשים בהם גם למקלחת הרחצה בתוך הבית וגם למקלחת החצר. המים קרים, אך ניתנים לחימום,לפחות לזו שבבית.

האוכל במקום מורכב מארוחות כפריות מסודרות וקבועות: בוקר, צהרים וערב, כאשר רוב המרכיבים של הארוכה הם ממה שצומח וגדל בחלקה הכפרית הזו. כך הקישואים, הבצל והשום, העגבנייה והמלפפון, הלחם האפוי וקינוח התותים האדומים. מה שעדיין לא גדל בעונה או שאין, מובא מהכפר הסמוך. עם כל הכבוד למלונות הפאר בים המלח ובאילת ולארוחות המשובחות שבהם, שום דבר לא ישווה לארוחה כפרית טעימה וטבעית מתחת לעץ הערבה הגדול בישיבה על כסא מגזע עץ ליד שולחן עץ מלבני החתוך גם הוא מעץ גדול.

כמטייל מושבע ללא תקנה, לא יכולתי שלא לתור את סביבת הכפרון הזה לפחות פעמיים ביום שאחת מהן בשקיעה ובשעת דמדומים. יצאתי לטייל בינות הבתים הכפריים הסמוכים וחלקותיהם, גם הנטושים, על השבילים הצרים, ביער הסמוך ועד לנחל המים הרחב השוקק בעלי חיים שונים בתוכו ובגדותיו. אכן, תענוג אמיתי, כשהזמן בכלל לא בשליטה, לא הוא בך ולא אתה בו. כן, ללא שעון וללא כל מחשבות והרהורים על מה שקורה מחוץ לכפר, אפילו לא על משחקי היורו בכדורגל שהיו באותה תקופה.

התארחנו אצל אנשי העיר שהפכו עד מהרה בתקופת הקיץ לאנשי כפר שלמרות גילם הגבוה, עובדים ועמלים בעבודות שונות בגידולי הקרקע השונים, והכל בסבלנות ובחביבות, באהבה זה לזו וגם כלפינו, כשהם יותר מבקשים מאשר מורים לטפל בגידול זה או אחר, וגם זאת לאחר שאנו מבקשים לעבוד ולסייע בכל דבר הדרוש למשימות החקלאיות השונות.

מדי פעם אנו שומעים את שיקשוק הרכבת החולפת על פני מסילת הברזל הסמוכה בעלת הרוחב הגדול הנושאת קרונות רכבת ענקיים וגבוהים, ישנים ואיטיים, בהם הגענו מהעיר לכפר ושבנו ממנו בנסיעה מתונה ורעשנית של כשעה ורבע וירידה בתחנה הסמוכה לכפר, תחנה כמו בסרטי המערבונים, ירידה מהפסים לשוליהם על ריצוף ישן ומחוספס, ללא כל מבנה סמוך שאמור לשרת את הנוסעים, למעט איזשהו מחסן של פועלי רכבת. אבל גם עובדה זו מוסיפה לנידחות ולכפריות שבשבילה הגענו על מנת לספוג חוויה שונה אך מיוחדת במינה של חופשה בכפר, שהיתה משולבת בעבודה ובמנוחה, ברוגע ובשלווה, בשום אופן לא בשיעמום וביובש, אם רק ידעת כיצד למצות את הטוב והמיוחד בסוג החופשה הזה, חופשה שלא תישכח לעולם, ושתלווה אותך כשאתה מחייך עוד שנים הרבה, אלא אם בכל שנה או כמה שנים, תתגעגע לחופשה כזו, ותשוב לכפר הזה, או לכפר אחר עם אותם אנשים חביבים או שכמותם ועם אותה פשטות מקסימה.