טלי בנדו לאופר

מאביאור ביירון ציפו שיוציאו אלבום הרבה קודם. הוא מנגן מגיל 10 בפסנתר, מגיל 12 בגיטרה ובגיל 17 כבש את יבנה עם הלהקה "חתולי הסמטה". השנים נקפו, הזמן עבר חלף לו, וביירון שהינו דוקטור למוזיקה, אחד אמיתי, כזה שלמד את המקצוע בלונדון הקרירה, מוציא כיום סופסוף אלבום פרי עטו.

נו, אפשר לברך שהחיינו?

"בשעה טובה אני עומד להוציא מיני אלבום של חמישה שירים בלבד, לא אלבום מלא".

למה?


"כי אין כיום טעם להוציא אלבומים מלאים. העולם השתנה והיום רוב האמנים עושים את הדברים בהפקה עצמית ולכן אין שום הגיון בפורמט של 12 שירים, זה פורמט של התקליטים. היום כששולחים שירים לרדיו משמיעים רק שיר או שניים. זה מספיק. עידן האלבומים עבר מהעולם".

הסגנון, הוא מספר, יהיה רוק אלטרנטיבי, אך לא רק. "בחלק מהשירים יש נגיעה ביהדות, אני עצמי חוזר בתשובה אבל הטוויסט של המוזיקה שלי הוא שהנגיעה באה מכיוון רגשי אך גם מכיוון ביקורתי, כלומר בחלק משיריי יש ביקורת כנגד הממסד הדתי וזה דבר ייחודי, אני לא היחיד שעושה את זה אבל זה ייחודי".

זה הולך יחד? חוזר בתשובה ומבקר את הדת?

"כן, זה נדיר אבל הולך. אצל חוזרים בתשובה יש שלב של האורות שהכל מדהים אבל בהמשך רואים את העוולות שעושים בשם הדת וחלק משיריי מתייחסים לזה. למרות שבאלבום שלי ניתן למצוא שירי אהבה לאשתי וילדיי. בנוסף, זו מוזיקה מאוד מושקעת אודות לרקע שלי בתור אדם משכיל במוזיקה וכאדם שעוסק בזה הרבה שנים, שומעים את זה".

 

הסיבה להוצאת המיני אלבום דווקא היום ודווקא עכשיו הוא משבר גיל ה-40, והוא לא צוחק. "זה מין שלב של גיל ביולוגי וגם שאני מרגיש לראשונה בחיי שיש לי אמירה מוזיקלית להגיד אותה. הרבה שנים רציתי ליצור והייתי בחיפושים ולאחרונה אני מרגיש שהיצירה זורמת ממני, יש לי מה להגיד וגם פגשתי את האנשים הנכונים שעזרו לי לעשות את זה. גם הלכתי ללימודי יהדות בעלמא שם לומדים בד"כ חילוניים, אבל הייתי בתכנית מיוחדת שהיינו צריכים להגיב בצורה אמנותית לדברים שלמדנו ושם זה בעצם התפרק. גם תרמה העבודה עם המפיק המוזיקלי יובל מסנר, אשר עובד עם הרבה מוזיקאים בארץ כמו ברי סחרוף ועוד".

ביירון, מרצה למוזיקה במכללת אחווה ומנכ"ל בחברת תרגום, גר ביבנה כל חייו ממנה הוא נושא זיכרונות נפלאים. "הורי גרים ביבנה, אני מאוד אוהב את העיר ומבקר בה הרבה. המורה הראשון שלי לגיטרה, קובי שפי מלמד עדיין ביבנה ואני ממליץ עליו לכל מי שרוצה ללמוד. הוא מוזיקאי נהדר".

את צעדיו הראשונים עשה כאמור בלהקה "חתולי הסמטה". "הייתי סולן, מלחין וגיטריסט בלהקה, כולם הכירו ואהבו אותנו, יבנאי בשם ערן תמיר כתב לנו את הטקסטים ואני חושב שזו אחת הסיבות שיבנאים אחרים כמו מוקי ואמיר בסר (פלומפי, חבר להקת שב"ק ס') התחילו ללמוד גיטרה אצלי. בתור מוזיקולוג אני יכול בהחלט להגיד לך שבעוד כמה שנים מוזיקולוגים אחרים יקראו לזה 'הסצנה היבנאית'".

אתה חושב שמבינים במוזיקה בעיר?

"לפי מה שקובי מספר לי, הדור הצעיר ממש מבין. יש הרבה עשייה ויש מס' לא מבוטל של הבטחות. זה גורם לגאווה ואושר".

 

מה אתה שומע בבית?

"מגוון מאוד גדול של דברים, רוק כמו "The Smashing Pumpkins", קלאסי כמו בטהובן, ג'אז, ג'וני מיטשל, אביתר בנאי, קובי אוז, אני מאוד אוהב ומושפע ממאיר אריאל".

 

חשבת ללכת לריאליטי? זה יכול להקפיץ לך את הקריירה.

"לא חשבתי על כך. אני חושב שככלי פרסומי זה כלי נהדר אבל אני חושש שתחרויות, כמו ששופן אמר, על תחרויות פסנתר, זה לסוסים ולא לאנשים. אני חושב שבמוסיקה שלי יש מורכבויות שלא יעברו בתכנית כזאת לכן אני לא חושב אפילו בכיוון".

 

ובארץ זה יצליח לעבור לקהל?

"כן. אנחנו כרגע מופיעים אחת לחודש ואני מראש לא מתכוון להתפרנס ממוזיקה לעולם והמודעות הזאת מורידה ממני הרבה מאוד לחץ ונותנת לי ליצור מבלי להתפשר על הצד האומנותי. יש לי כבר פרנסה וזה נותן לי כוח להגיע לקהל מאוד מסוים שאני מקווה ומאמין יאהב את המוסיקה גם מבלי הלחץ. אני מעוניין בהכרה ולא בפרסום".

 

את הכסף להוצאת המיני אלבום הצליח לגייס בזכות מימון המונים. "עשיתי את זה באתר האמריקאי ו-88 אנשים קנו אותו מראש וכך הצלחנו להגיע ל-4,000 דולר שסייעו לי לעשות את זה".

זה טיפה בים, לא?

"לחמישה שירים זה נחמד מאוד. היום הרבה אמנים צעירים עושים טעות משקיעים 100,000 שקל לאלבום ובסוף אף אחד לא משמיע אותו. אני חושב שלא צריך להתאבד על האלבום הראשון, לעשות מיני אלבום, להוציא כסף על יח"צ ולצאת להופעות. אני בהחלט עושה את זה כרגע בהופעות, עושה יח"צ בעצמי וגם אשכור בעתיד חברה".