בסוכת האבלים של משפחת וקנין ברחוב החרמון ביבנה, מגיעים כל יום עשרות אנשים, כולם /File/335718המומים וכואבים, כולם בהלם. כולם מלאים בסיפורי גבורה וזכרונות מצחיקים, מאיש מיוחד, עם מלא שמחת חיים, שעזר להמון אנשים ובעיקר דאג למשפחתו והיה אב ובעל למופת. וקנין, יבנאי מלידה, היה מעורב מאוד חברתית בשכונה ובעיר, עבד כמנהל בחברת "קוקה קולה" ועזר להמון אנשים להשיג עבודה, אנשים שהיו צריכים להשתקם, תמיד בחיוך ובאהבה עם לב גדול ומחבק.
"בהלוויה לא היו לי מילים כדי להספיד אותו, כל הזמן ישב לי בראש מי יאמין שימין הלך, בן אדם שמבחינתנו היה מותג, מגיל קטן היו קוראים לי אח של ימין, אנשים זוכרים אותו בתור המצחיקן של השכונה, הוא היה כמו החלילן מהמלין, כל מקום שהלך אנשים הלכו אחריו וצחקו מהבדיחות שלו". כך מספר בכאב אחיו אלי.
אבי בן אבו, "אביקו", חברו הטוב מספר: " בילדות כל יום ישר מהבית ספר היינו הולכים למועדון נוער ואנשים היו מתאספים סביבנו ונקרעים מצחוק, בן אדם מיוחד שלא מתעצבן, לא מקלל, תמיד דואג למשפחה ולחברים....."אני יכול לספר לך מלא סיפורים, אין בן אדם שלא המצאנו לו כינוי, כל מקום שהיינו מגיעים אנשים שמרו לנו מקום כדי שנשב לידם ונצחיק /File/335719אותם, יש עשרות אנשים שהוא עזר להם להשתקם ולקח אותם תחת חסותו, הם מגיעים לפה ומספרים כמה הוא הציל אותם, הוא עזר לכולם ותמיד בחיוך, אנשים היו מתקשרים אליי ומבקשים ממני שאדבר איתו שיעזור להם למצוא עבודה והוא תמיד היה שם בשביל כולם. הבת שלי כל הזמן שואלת עליו ותמיד מחכה לו שיבוא לבקר ועכשיו היא אומרת לי שימין בשמיים. זה לא נתפס"
איך קיבלת את הבשורה?
"זה קרה בשבת בבוקר, חבר טוב התקשר אליי ואמר לי ימין הלך, אמרתי לו לאן הלך והוא אמר לי ימין נפטר, הייתי בהלם, לא הצלחתי לדבר"
יש סיפור מיוחד שאתה זוכר ממנו?
"יש המון סיפורים, אנחנו כל היום פה נזכרים ומעלים סיפורים מן העבר, אבל הנה אח שלו ציון יושב פה לידך ואני נזכר איך פעם הבאתי סקייטבורד מצרפת ציון רצה סיבוב ואמרנו לו שזה מסוכן, הוא התעקש וימין אמר לו אין בעיה תעלה, ארחי שנייה הוא נפל ושבר את שני הרגליים, לקחנו אותו לבית חולים וכל הדרך ימין עודד אותו, צחקנו מלא על הסיפור הזה".
ימין השאיר אחריו אישה ושני ילדים, נורית, ניב ומור. "הם היו כל עולמו והוא לא החסיר מהם כלום", מספרים כולם.
/File/335720"קודם כל הוא היה אבא שתמיד דאג לילדים שלו ולביתו, המשפחה אצלו מעל הכל, העניק לכולנו בטחון.
הוא תמיד גונן על ילדיו ונלחם בשבילהם בכל מקום, כדי שיהיה להם הכי טוב.  הוא היה דמות בשביל כולם אבל בעיקר בשביל הילדים שלו , לקח אותם לכל מקום,  הוא היה מבשל לנו, דואג לכל הדברים של הבית, כל מה שהייתי צריכה תמיד היה וגם כל מה שהילדים רצו הוא עשה בשבילהם, לא החסיר מהם כלום גם אם זה בא על חשבון עצמו, אני לא יודעת איך אני אסתדר עכשיו, בלעדיו זה לא יהיה אותו דבר לעולם, אני רגילה שהוא פה ועושה הכל". מספרת בעצב אישתו נורית.


יהי זכרו ברוך!
/File/335721
/File/335722