מאת: טלי בנדו לאופר

כשמצפים לאח חדש או כשנפרדים מחיתול או מוצץ הורים רבים פונים לספרות ילדים כדי לקבל את הסיוע הדרוש, דמות מצוירת, קטנה ומתוקה ששואלת בדיוק את השאלות הנכונות ומתחבטת עם אותה הבעיה שמקשה על ילדינו הרכים.

אך מה ניתן לעשות כשאין ספר בעברית שמסביר לפעוט על התמודדות עם אלרגיה מסכנת חיים? ובכן, תושבת יבנה לירז ביטון לא חיכתה שייצא אחד, וכתבה ספר נוגע ללב עבור בנה המתמודד עם אלרגיה לחלב ומוצריו. כיום היא מבקשת להוציאו לאור ולשם כך זקוקה לעזרתכם.

אך קודם נחזור קצת אחורה:

דניאל, בנה של ביטון בת ה-37, מורה בבית ספר יסודי, נולד לפני כמעט 3 שנים עם אלרגיה חמורה לחלב ומוצריו.

"דניאל הוא הילד השלישי מתוך הארבעה וככל שהוא גדל, הוא רואה מה אחיו אוכלים, מה הם מכניסים לפה, והוא רוצה גם. כשהוא לא מקבל אז הוא שואל שאלות. לפני קצת יותר משנה חיפשתי דרך יצירתית לספר לו על המוגבלות שלו. אני מנסה במילותיי שלי אך אני מאמינה שצריך לגשת לילד בצורה חווייתית. חיפשתי ספר ילדים בנושא ולא מצאתי דבר כזה, על אף חיפושי הרבים".

דניאל ביטון בן ה-3תחום הכתיבה, מספרת ביטון לא היה זר לה, לכן טבעי היה עבורה לשבת ולחבר ספר בנושא. "תמיד כתבתי למגירה, ואמרתי לעצמי שהפעם אני אעשה עם זה משהו, ועשיתי. כתבתי ספר ילדים מקסים, ככה אני רואה אותו לפחות, נוגע ללב ומרגש שבעצם מאיר את נושא המוגבלות, את האלרגיה לחלב כמשהו שהוא חיובי, שזה לא סוף העולם, זה לא משהו שאצטרך להרגיש בגללו שונה, אני ילד ככל הילדים. נכון שאני אלרגי ולא יכול לאכול הכל, אבל זה קורה".

"המטרה שלי בכתיבה הייתה גם לספר לדניאל על נושא הרגישות וגם לגרום לו להבין שזה משהו סביל, ואני חושבת שהספר מצליח בכך, כי למרות שזו אלרגיה ברמה מסכנת חיים - אפשר לחיות איתה".

 

הספר, שכרגע הוא כתב יד לכל דבר, מתאר את קורותיו של דניאל, ילד צעיר שהולך לגן ופוגש את חבריו אשר תוהים מדוע יש לו סייעת צמודה ולמה הוא אוכל את ארוחותיו בנפרד מהם. "כתבתי את הספר מהלב, כתבתי את מה שחשבתי שדניאל היה רוצה לשמוע".

בתום הכתיבה, הקריאה את יצירתה לקהל היעד- דניאל. "הוא מאוד התחבר ואהב את הספר ולכן החלטתי לבדוק מה יאמרו עליו אנשי מקצוע. שלחתי להוצאות לאור ורוב התגובות שקיבלתי היו חיוביות. היו כאלו שכתבו שאינן מוציאות ספרים מסוג זה, אבל רובן הביעו התעניינות ואמרו שזה נושא חשוב".

לירז ביטון. פנתה למימון המוניםומבחינה כספית? ההוצאות לאור יהיו אחראיות על ההוצאה?

"לא. הן באו לקראתי אבל ביקשו שאני אהיה זו שאוציא את הסכום הגדול, סכום שעליי לגייס".

שנה שלמה היא מספרת, זנחה את הנושא עד שחברה הכירה לה את מימון ההמונים. "היא סיפרה שחברה שלה הצליחה לממן הוצאת ספר במימון המונים אז כעת גם אני מנסה את מזלי".

מימון המונים, מה זה אומר? בשנים האחרונות קמו להם אתרי אינטרנט המשלבים ומזמינים את הציבור הרחב להשתתף כספית בפרויקטים אותם היוצר לא מצליח לכלכל בעצמו: מוצר, ספר אלבום – הם רק חלק מהדברים. כל משתתף- מהסכום הנמוך ועד לגובה – מקבלים תמורה ראויה להשקעתם. דוגמא לכך: ספר, ספר עם הקדשה, הרצאה מפי המחבר וכד'.

ביטון מנסה כעת לגייס 25,000 שקלים כדי שתוכל לראות את ספרה, "אלרגיון" על מדפי החנויות.

בינתיים יש היענות?

"יש, לא גדולה מאוד כי כל הפרסום זה רק מפה לאוזן, פייסבוק וכאלו. כן הייתי רוצה שתהיה היענות ראויה, אני מקווה שאנשים בבית יקראו ויבינו שזה נושא חשוב וירצו להשתתף".

 

"הייתי מאוד רוצה שאנשים יכירו את נושא האלרגיות מקרוב משם שאין יותר מידי מודעות. יש מלחמות בגנים כי אין מודעות. דניאל בגן עם ילדים שאוכלים חלב ולמרות שיש סייעת צמודה זה מאוד מפחיד אותי, אני מבקשת מהורים שיעזרו לי להוציא את הגבינה מהגן ורוב ההורים איתי. זה ילד שהיה בטיפול נמרץ כמה פעמים בגלל החלב, זה עיניין אמיתי של חיים ומוות. אני כואבת את הנושא כאמא ובכלל כאדם לילדים במצב כזה. חייבים שתיהיה מודעות בנושא האלרגיות.

הדריכות שלי תמיד גבוהה. יש אמפתיה מצד הורים אבל אין הבנה אמיתית לדבר, אין הפנמה. הספר יכול לעזור להרבה משפחות ולהרבה אנשים חינוך".

 

להשקעה בפרויקטים הכנסו ל-
http://www.jumpstarter.co.il/project.asp?pid=8156282D-8456-4C87-8841-447207FC42C5#1

או חפשו את: "אלרגיון" הפרויקט של לירז ביטון