כ-5.5 שנים שחיים מדר משרת בבסיס פלמחים. ביום רביעי הקרוב ישתחרר חיים בן ה-30, לאחר 3 שנים של שירות סדיר, וזאת לאחר שנתיים וחצי בהן התנדב. חיים, הלוקה בתסמונת דאון, משרת במסגרת תכנית שנקראת "שווים במדים", תכנית אותה מפעילה אקים.

לקראת שחרורו, משפחתו של חיים ביקשה לבדוק אפשרות שיישאר כאזרח עובד צה"ל, באותו התפקיד אותו הוא עושה באהבה כבר שנים ועם אותו מפקד. התכנית, מופעלת גם היא על ידי אקים נקראת "מתנדבי קבע". על מנת להמשיך במסגרת הצבאית ישנו תהליך בירוקרטי עבור חיים, משום שהוא עובר מתוכנית "שווים במדים" לתוכנית "מתנדבי קבע", במסגרתו צריכים היו למלא מספר טפסים, טפסים שפתחו תיבת פנדורה שהביאה לדרישה קצת הזויה.

"אחרי כמה ימים התקשרה להורים שלנו עובדת סוציאלית", מספרת רויטל, אחותו של חיים, "דיברה עם אבא שלי ואמרה לו 'לגבי חיים, יש לכם חוב לרווחה שמורכב מ- 10% מקצבת הנכות החודשית של חיים כפול מספר חודשים ששירת בצבא רטרואקטיבית".

אבא של חיים התרעם ולא הבין על מה מדובר והעובדת הסוציאלית אמרה שהיא תבדוק בדיוק את הפרטים ותחזור אליו. בינתיים התקשרה האחות רויטל לבחורה בשם קרן, מתכנית "שווים במדים" של אקים, שהסבירה כי החוב חל בעצם מחודש מאי 2014, שזהו המועד בו עבר חוק שאומר ש 10% מקצבת הנכות של בעל מוגבלות נגבית ממשרד הרווחה ומועברת לידי אקים, ואם לא ישולם החוב אז הוא לא יוכל להמשיך בתכנית הצבאית והוא יאלץ ב11.11 לפשוט את המדים, להיות ברשות עצמו ולחפש לעצמו מסגרת.

כששאלה רויטל עבור מה ולמה צריכים לשלם לאקים "קצבה" של 10%, טענה קרן כי חיים קיבל כל מיני הכשרות והשתלמויות ועל זה הם "גובים" את ה-10%, שזה כביכול כדי לממן את אותו בן אדם שמפקח על חיים ומלווה אותו.

"הייתי פשוט בהלם כששמעתי את זה", מספרת רויטל, "אותה קרן כבר למעלה מחודשיים בתפקיד, והיא לא ביקרה את חיים או שוחחה איתו אפילו פעם אחת. אין לה מושג מה קורה עם חיים והיא קוראת לעצמה "מלווה".

ככה באופן חד צדדי הם החליטו לגבות מכם כסף?

"ממש ככה! לא חתמנו על כלום, לא קיבלנו מכתב שמיידע אותנו, לא דיברו איתנו ולא הודיעו לנו כלום ופתאום הם באים ודורשים את זה רטרואקטיבית, סכום שהצטבר לסך של אלפי שקלים ומאיימים על זה שחיים משוחרר מכל דבר וגם לא יוכל להשתלב בעבודה עתידית במע"ש (מפעל עבודה שיקומי). אם הם עשו טעות הם צריכים לספוג אותה, וגם עתידית אני אלחם ואיאבק בהחלטה השערורייתית הזו שלוקחים כסף מקצבת הנכות".

זה ממש מכעיס אותך.

"מכעיס זו לא מילה! איך הם לא מתביישים לקחת מנכה שמקבל קצבה 2300 ₪ 10%?! ועוד על מה? על זה שהוא לוקח את עצמו כל יום והולך לעבוד? על זה שהוא לא נטל על המשפחה, על החברה? גם ככה המשכורת שמשלמים להם היא משכורת עלובה שלא עולה על 500 ₪ והחצופים האלה שמתנהגים כמו משרד כח אדם שמעסיק 'עובדי קבלן' לוקחים להם מקצבת הנכות שהם מקבלים מביטוח לאומי! אם כבר הם "גובים עמלה" עבור שירות ההשמה, למה הם לא לוקחים אותה מהסכום אותו הם מרוויחים מהעבודה?".

ניסיתם לפנות לעזרה? אולי לגורמים כאן בעיר?

"יש פה בעיה אחרת. אין עובדת סוציאלית בעיר שמחזיקה מעמד יותר משנה, הן כל הזמן מתחלפות וכל פעם צריך לספר להן את הסיפור מההתחלה והן לא מכירות את התיק. הבעיה עם אקים זו בעיה יחסית חדשה שצצה לאחרונה אבל חוסר הטיפול בו זה משהו איתו אנו מתמודדים כבר הרבה זמן. מרגיש לי כי כל הזמן נפלנו בין הכסאות. הוא בן 30 ועדיין לא מסודר בדיור מוגן או בהוסטל בניגוד לחבר'ה אחרים יותר צעירים ממנו. הוא נובל בבית, יושב בין שני הורים פנסיונרים, משועמם, חסר מעש, בעוד בהוסטל יש חיי חברה, יש פעילות ויש חוגים. כמה הוא כבר יכול להיות לנטל על ההורים שלי, ועוד הם מעזים לגעת לו בקצבת הנכות, שזה מה שבעצם מחזיק אותו".

אם היית יכולה להגיע לאנשים שקובעים את החוקים, מה היית אומרת להם?

"למה אתם נוגעים לו בקצבת הנכות שלו? הוא עושה את כל המטלות שלו כמו גדול, זה כסף שמגיע לו! אתם צריכים לעודד עבודה, לעודד אותם לצאת מהבית, למצוא להם מסגרת, אבל אחר כך אתם באים ונותנים להם סטירת לחי ולוקחים להם מהכסף? הנכים צריכים לממן את אקים או את הרווחה?? בשנה האחרונה יצאה לדרך מחאת הנכים על כך כי קצבת הנכות היא חצי משכר המינימום במשק, וגם מזה אתם לוקחים. איפה החמלה? איפה האנושיות?".

תהליכים כאלו לוקחים זמן. מה תעשו ביום רביעי?

"בגלל כל הרעש שהתחלנו לעשות נמסר לי מאקים כי חיים יוכל להשתלב במסגרת של מתנדבי קבע לאחר 11.11,  אבל לא יקבל על כך שכר (450 ש"ח) בגלל שהוריי מסרבים שייגעו לו בקצבת נכות. זה אומר שהוא יהיה מתנדב נטו. הנסיעות יהיו על חשבונו, הארוחות, הכל, אבל בשביל חיים זה לא משנה, הוא רק רוצה לקום בבוקר וללכת לבסיס, להיות שם עם המפקדים והחיילים שהוא אוהב ואוהבים אותו, אלו שליוו אותו בצורה מעוררת הערצה במשך השנים שהוא היה שם".

 

 

אריאל הלר דובר עיריית יבנה מסר בתגובה: "חיים מדר מוכר ומטופל במחלקת השיקום באגף לשירותים חברתיים משנת 2006. בשנת 2010 התקבל לפרויקט "שווים במדים" אך בעקבות התלבטות בני משפחתו השתלב בפרויקט רק כעבור כשנתיים. חיים החל את שירותו כמתנדב באחד הבסיסים באזור, מפקדיו המליצו על הארכת שירות החובה ובחודש נובמבר 2015 הוא צפוי להשתחרר בתום שירות מלא. לאחרונה, במסגרת השיחות עם העובדת הסוציאלית החליטו ההורים להשלים את הליך שילובו בהוסטל. העובדת השקיעה מאמצים רבים על מנת למצוא לחיים מסגרת מתאימה ובחודש יוני האחרון הוא התקבל להוסטל "השומרים" ברחובות. לבקשת המשפחה בוצע הליך השתלבות הדרגתי של שני ימי השתלבות ונראה כי הפעילות הינה לשביעות רצונו. לצערנו נציגת המשפחה הודיעה לצוות שמסגרת זו אינה מתאימה לחיים וכי הם אינם מעוניינים לשלבו בהוסטל. חשוב להדגיש כי המשפחה בחרה בהוסטל זה מתוך האפשרויות שהוצעו ע"י משרד הרווחה. בנוסף הוצע לחיים להשתלב במועדון החברתי הפועל בעיר בשעות אחה"צ אך הוא אינו מעוניין בכך". בעניין התחלופה של העובדת הסוציאלית נמסר כי "מעת לעת תיתכן תחלופה של העובדים הסוציאליים אך הטיפול במשפחה אינו נפגע שכן קיימת רציפות טיפולית, קשר שוטף ומתן מענה לפניות המשפחה. אגף שירותים חברתיים ישמח לעמוד לרשות המשפחה בכל פניה".