"התגייסתי לקורס טיס ובתום שנה הגעתי לקורס מפעילי הכטב"ם. הקורס, שהתחיל ביולי, היה חוויה שונה לחלוטין ממה שחוויתי בקורס הטיס. למדנו מערכת חדשה לחלוטין, על כלי טיס חדש. באופן אישי, אני יכול להגיד שהתקשיתי במעט עם הלימודים. בסופו של השלב הראשון של הקורס, ההסבה, חולקנו למגמות, ואני שובצתי במגמת הרמס 450. למדנו יסודות, עקרונות, כמו תפעול, טיסה או פענוח. הטיסות מאתגרות ואפשר לומר קשות - מדובר במספר פעמים ביום, שבתחילתן יש תדריך - ובסופן, תחקיר. בתום הקורס נתחלק לטייסות, ונדע לאן כל אחד הולך ומה יהיה התפקיד שלו בדיוק", הוא מספר.

 

בנוסף, כל חניך קיבל תפקיד "קרקעי", בדומה לתפקידים שמקבלים המפעילים בטייסות. ט', למשל, היה אחראי על התקשורת ואבטחת המידע בקורס.

ט', בן 19, חי ביבנה מגיל שנתיים, והוא אח קטן לג' (בן 24, הלוקה בסיסטיק פיברוזיס - "למרות איך שזה נשמע הוא במצב טוב, הכל כרגיל", הוא דואג להדגיש). הוא אח גדול לשתי אחיות, בנות 13 ו-16, שתיהן חניכות בצופים. טרם גיוסו, בנוסף לתחביביו שכללו סרטים ("אני אוהב לערוך ולצפות. תמיד אהבתי את זה"), נגינה בגיטרה חשמלית וכדורסל, הוא הספיק להתנדב במד"א במשך שנתיים.

 

"קיבלתי סיירת מטכ"ל ביום הסיירות ושאפתי להגיע לשם. רציתי להיות קרבי, התאמנתי, השקעתי בזה המון, ולמען האמת - לא השקעתי מחשבה רבה בגיוס לקורס טיס", הוא מספר על דרכו הצבאית, "אבל בו זמנית קיבלתי מיונים לטיס. התחלתי לעבור, שלב אחרי שלב, ובאיזשהו שלב המיונים לטיס הקפיאו את כל שאר הדברים. כך יצא שבינואר 2014 התגייסתי לקורס טיס". במשך השנה שט' היה בקורס, הוא עבר את שני השלבים הראשונים - המכין והבסיסי,  אחריהם עזב את הקורס ועבר למסלול של מפעילי כטב"ם. "לפני שהתחלתי בקורס מפעילי הכטב"ם התייעצתי עם שני אנשים. האחד, קרוב משפחה שבדיוק השתחרר מהשירות והיה מפעיל כטב"ם. הוא מאוד המליץ על המערך. השני היה תושב יבנה שהיה בעברו מפקד טייסת. מבחינתו, הקורס היה לא שאלה אלא הודעה - אני הולך להיות מפעיל כטב"ם ולמלא בכך תפקיד משמעותי. אני חייב להגיד שלא ידעתי על זה הרבה, אז חלק גדול מהתרומה של שניהם היה לספר לי על החשיבות הרבה והייחוד של המערך".

 

לקורס מגיעים בשני אופנים - בתום שנה בקורס טיס או כחלק ממערך התותחנים, בתום בה"ד 1, בית הספר לקצינים. הקורס מהווה לא רק הכשרה מקצועית אלא גם השלמת קצונה - ובוגריו מקבלים את דרגת הסג"ם יחד עם סיכת המפעיל בתומו.

 

מערך הכטב"ם, למרות חשיבותו הרבה, הוא ככל הנראה אחד המערכים הפחות מוכרים בצה"ל, בייחוד ביחס להשפעתו הרבה על בטחונם של אזרחי ישראל. המשפט "בכל זמן ובכל מקום" בוודאי היה מתאים על מנת לתארו. לט', כמו רבים ממסיימי הקורס, היה חשוב להדגיש את ייחודו וחשיבותו של המערך. "אין מודעות למערך וזה לא מתחבר לרמת החשיבות של המערך, להשפעה שלו הן על הלחימה והן על הבט"ש (בטחון שוטף), על מגוון רחב מאוד של תחומים. כשהייתי בקורס הטיס לא הכרתי את המערך, וכמו כולם דמיינתי בעיקר מזל"טים (מטוס זעיר ללא טיס). הרבה מהאנשים מרגישים סוג של חלוציות. חיל האוויר הוא אחד הגופים המקצועיים בעולם בתחום הזה, ואנחנו מרגישים שאנחנו אלה שקובעים, בדרך מסוימת, כיצד ייראה המערך בעוד כמה שנים, קצת כמו שהרגישו הטייסים הראשונים בארץ ב-48. יש תחושה של עשייה חשובה, של הליכה בכיוון טכנולוגי ומתקדם שכל הצבא יילך בעקבותיו".

 

מה בעתיד?

"בסוף הקורס אני נכנס לקבע של חמש שנים ואני מרגיש גאווה כי תהיה לי הזכות להגן על מדינת ישראל. בתום השירות הצבאי רבים מן הבוגרים משתלבים בתעשיות האזרחיות, אבל אני עוד לא החלטתי מה אני רוצה לעשות בעתיד. כרגע, אני מאוד אוהב את הנקודה שאני נמצא בה.