במוצאי השבת נערכה במכון וינגייט אליפות ישראל הרשמית לפיתוח גוף, כ-80 מתחרים הגיעו מכל רחבי הארץ כדי להתמודד בקטגוריות שונות לפי משקלים וגילאים.

כשהוכרזה הזוכה בקטגוריית 'מיס ביקיני', עמדה שם שירה כהן (25) מבן זכאי, מורה לחינוך גופני ומאמנת כושר, בבגד ים סגול ונוצץ והניפה את פסלון הזכייה בגאווה. רק שמונה חודשים קודם לכן היא הייתה רחוקה מאוד מהיעד, שקלה עשרה קילו יותר ובגופה נמדדו קרוב ל-30 אחוזי שומן. "תמיד עסקתי בספורט אבל אף פעם לא חשבתי ללכת לכיוון של פיתוח גוף" היא מספרת. "מגיל 12 אני בטקוואנדו ובגיל 18 זכיתי באליפות הארץ, בגיל 20 סיימתי תואר ראשון בחינוך גופני ומאז אני מורה ומאמנת כושר. לפני שמונה חודשים החלטתי שאני רוצה לפתח את הגוף ולהשתתף באליפות ישראל, כשהגעתי למאמן שלי מאור זרדז הוא אמר שאני רחוקה משם מאוד ושנצטרך לעבוד קשה וזה מה שעשינו".

 

ספרי על התחרות
"תחרות פיתוח הגוף הפכה למסורת והיא נערכת כבר כ-30 שנים, ומאורגנת על ידי ההתאחדות הישראלית השייכת ל-IFBBארגון בינלאומי, המאגד כ-200 התאחדויות בעולם. המנצחים בתחרות ייצגו את ישראל באליפות העולם, אליפות אירופה ואליפות אגן הים התיכון. זו ההתאחדות והתחרות היחידות שמוכרות על ידי משרד התרבות והספורט בישראל".

 

מה זאת הקטגוריה של 'מיס ביקיני'?

"בתחרות מתחרים לפי קטגוריות, כל אחד בהתאם לנתונים הגופניים שלו. אצל הגברים זה יכול להשתנות והם יכולים להתחרות בקטגוריות השונות וביום של התחרות אומרים להם באיזו קטגוריה יתמודדו, לעומת הנשים שהן בדרך כלל מייעדות את עצמן ואת האימונים שלהן לקטגוריה ספציפית. כבר בתחילת האימונים ידעתי שאני הולכת על 'מיס ביקיני' והתאמתני בהתאם. מדובר בקטגוריה ששמה דגש על הנשיות ולא רק על מסת שריר, נשים צריכות להיות חטובות מאוד אבל גם סקסיות ונשיות. בקטגוריות האחרות יש יותר דגש על מסת שריר

יש כמה קטגוריות בפיתוח גוף ומיס ביקני אצל הנשים זו הקטגוריה הראשונה הנשים צריכות להיות מאוד חטובות יחד עם זאת יש דגש על נשיות וסקסיות. בקטגוריות אחרות יש יותר דגש על מסת שריר".

איך נראו החיים שלך בשמונת החודשים האחרונים?

"ואוו. מאוד מאוד אינטנסיביים ונוקשים. התאמנתי שלוש פעמים ביום, שני אימוני אירובי ואימון כוח אחד שבו בכל פעם מתמקדים בקבוצת שרירים אחרת ומפתחים אותה, היה לי חשוב להתחטב אבל לא לגדול במסת השריר. במצטבר מדובר ב-4 שעות אימון ביום, אבל זה החלק הקל החלק הקשה הוא התזונה".

משטר דיאטה?

"זה הרבה מעבר לכל מה שמכירים, מדובר בתפריט מאוד מאוד קפדני שהוא גם משתנה כל הזמן בהתאם לתגובה של הגוף. בפיתוח גוף מתעסקים כל הזמן באוכל, זה 70% מהעבודה ואולי אפילו יותר, או שאוכלים או שמכינים אוכל או שמתכננים מה לאכול. צריך לאכול כל שלוש שעות והתפריט משתנה מידי שבוע, תלוי מה רוצים להשיג באותו שבוע. הכמויות של האוכל הן מדודות וכל דבר שנכנס לפה נשקל. לקראת התחרות התפריט הולך ומצטמצם ובסוף אכלתי רק חלבונים וירקות ירוקים. זה מאוד קשה, צריך כל הזמן להיות ערוכים מראש ולהכין הכל מבעוד מועד. זה גם אומר לא לאכול בחוץ, לא לאכול ג'אנק, לא לאכול עם חברים וגם לא באירועים. לכל מקום שאני הולכת אני לוקחת את האוכל איתי, כי גם חשוב לאכול לפי זמנים ואסור לדלג על ארוחות. ההתמודדות הפיזית של האימונים היא קשה אין ספק, אבל ההתמודדות עם האוכל היא הכי קשה".

 

נשמע שהתעסקות באוכל הופכת לסוג של אובססיה

"תראי, ההתעסקות באוכל היא כמעט בלתי פוסקת אבל לא הייתי קוראת לזה אובססיה. יש לי חברה, שדרכה הגעתי לתחום הזה, שבאמת הרגישה שהיא מאבדת שליטה ועל הרקע הזה היא פרשה. כל עוד הכל בשליטה ונמצא תחת בקרה אז זאת התעסקות בריאה, אם לא מצליחים לשלוט על זה, זה הופך להיות בעייתי וחשוב כמובן להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק".

 

 

את שומרת על התזונה הזאת גם בשגרה או שזה היה רק לטובת התחרות?

"אני מאמנת כושר ותזונה זה משהו שתמיד היה לי חשוב והקפדתי עליו אבל לא בצורה קיצונית. היה לי חשוב לאכול בריא וארוחות מסודרות, אך גם אם לא יצא או שנשנשתי משהו שהוא "אסור" אז לא נורא. כשהתחלתי את ההכנה לתחרות נכנסתי למשטר דיאטה קפדני ובינתיים למרות שעברו כבר כמה ימים מהתחרות אני עדיין ממשיכה בו. הגוף שלי הוריד אחוזי שומן בצורה מאוד משמעותית ירדתי 10 ק"ג ואחוז השומן ירד ל-12, אז יש תוצאות ואני רוצה לשמר אותן וחוץ מזה שהוא כבר פשוט לא מסוגל לקבל ג'אנק".

 

 

זה חלום שהתגשם?

"זה לא ממש חלום, כי אף פעם לא תכננתי להגיע לתחום הזה ולא שאפתי לשם. מהרגע ששמעתי על התחרות והחלטתי ללכת על זה אז הרצון הלך וגדל. הגעתי למאור כשאני בכלל לא בכיוון ולכן בשלב הראשון גם לא האמנתי שאזכה, אבל ככל שהתקדמו האימונים וההכנה וראיתי שאני מתמידה ועובדת התחלתי להאמין שזה אפשרי. אישתו של מאור, קארין, היא זאת שצמודה אלינו מבחינת התזונה והיא נותנת מענה מיידי גם בשעות הלילה אם צריך, אז הרגשתי שיש המון תמיכה וחיזוק מהצד שלהם. כשהגעתי לתחרות וראיתי את הבנות הבנתי שמצפה לי תחרות מאוד קשה, כולן היו פשוט מדהימות ולכן הזכייה הזאת היא אפילו עוד יותר עוצמתית".

 

איך מתבצעת התחרות בפועל, זה כמו שאנחנו מכירים עומדים ומציגים פוזות?

"כן, בגדול זה די דומה למה שכולם מכירים. הקטגורייה של 'מיס ביקיני' היא קצת שונה כי שמים דגש על נשיות ורכות ולכן הפוזות הן פחות קשות ולא נועדו להבליט שרירים".

 

אז את מכוונת לאליפות עולם? אולי לאולימפיאדה בעוד 4 שנים?

"אליפות העולם צפויה להתקיים בספטמבר, שזה ממש עוד מעט ובהחלט יש מחשבה להשתתף. לגבי האולימפיאדה זה אמנם ספורט שמוכר על ידי הועד האולימפי אבל לצערי הוא עדיין לא נכנס לאולימפיאדה, אני יודעת שמנסים לקדם את העניין הזה בכל הכוח והם בדרך הנכונה ואני בהחלט מאמינה שבאולימפיאדה הבאה הענף הזה כבר יהיה בפנים".

 

איך הסביבה שלך מגיבה לשינוי שחל בך?

"בהתחלה אנשים היו נורא סקפטיים, אמרו שזה קשה מאוד ותובעני והמליצו לי לא ללכת על זה. כשכבר התחלתי, ירדתי עשר קילו והתחילו לראות שרירים אז הרוב אמרו שזה לא יפה, לא נשי ושאני רזה מידי. אני מאוד אוהבת את זה ואני מרגישה יותר נשית מאי פעם. היום גם הסביבה שלי התרגלה והבינו את היופי שיש בזה. ההורים גם מאוד חששו משימוש בכל מיני חומרים כימיים אסורים, כי הספורט הזה מתקשר מיד לדברים האלה. לא היה שום דבר שאפילו התקרב לזה, הכל נעשה בדרך טבעית, בריאה ומפוקחת מאוד".

 

את צפויה להתחתן בעוד כחצי שנה, איך בן הזוג שלך מגיב לזה?

"הוא מאוד אוהב את זה ותומך בי, כל עוד אני לא מגזימה ואין לי כוונה להגזים. אני חושבת שללא התמיכה שלו לא הייתי מצליחה כי זה דורש המון הכלה והבנה מהצד השני. תקופה ארוכה הייתה עייפה מאוד, עצבנית ורעבה ולא היה לי כוח לכלום והוא היה צריך להתמודד עם זה".

 

וזה שווה את זה? להיות עייפה, עצבנית ורעבה?

"מבחינתי כן. מראש, כשהלכתי על זה, ידעתי שזה הולך להיות קשה גם פיזית וגם נפשית. זה תהליך מאוד מורכב שהגוף עובר ו-70 אחוז מאלה שמתחילים הכנה לתחרויות האלה פורשים באמצע בגלל הקושי. לא הרגשתי שזה יוצא משליטה ורגע הזכייה היה, ללא ספק, שווה את הכל".