כתב- ארז זנו

צלם- חסדאי כהן

 

 

במשך שנתיים תמימות, בעת שהתפלל בבית הכנסת בשוהם אצל הורי אשתו, הבחין ארז זנו מחוץ לחלונות, במספר מבוגרים משליכים כדורי מתכת על האדמה. משהו בין גולות לכדורת. הוא לא כל כך הבין את המשחק הזה אבל לפי כמות האנשים שהלכה וגדלה, נראה היה שמדובר במשהו חדש וכנראה טוב. בימים האחרונים קיבל מספר פניות לבוא ולעשות כתבה על המשחק הזה או יותר נכון על הספורט הזה. כן, זה נחשב לספורט לכל דבר ובהמשך גם תבינו עד כמה הוא ספורט חכם. לספורט הזה קוראים פטאנק. בארבעת החודשים האחרונים הפטאנק נכנס גם לגבולות יבנה ואחרי שקבוצה של תושבים וותיקים ביקשו מהעירייה ומאשל (האגודה לפיתוח שירותים לזקן) לסדר עבורם מספר מגרשים העניין יצא לפועל כאשר לא פחות משישה כאלה נבנו/ סודרו עבור הספורטאים הוותיקים. גם אחרי שני הסברים לא הצליח זנו להבין את חוקי המשחק ולכן העתיק עבורכם מילה במילה מה שכתוב בויקיפדיה:

 

משחק הפטאנק נערך בתוך מסגרת קרקע תחומה בגודל של 15 מטרים על 4 מטרים. המשטח יכול להיות מאדמה, חול קשיח או כל חומר אחר המאפשר לכדורים להתגלגל.

 

השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות, במתכונת של אחד מול אחד, זוג נגד זוג או שלשה מול שלשה. חברי הקבוצה נושאים בתפקידים מיוחדים - מתקרבים וצולפים, והם מופעלים בהתאם להתפתחות המשחק ואופי הפתרונות הנדרשים. לרשות כל קבוצה במתכונת זוגות או שלשות, עומדים 6 כדורים.

 

בתחילת המשחק, מוטל על ידי אחד השחקנים מהקבוצה הפותחת, כדורון קטן עשוי עץ, המשמש כמטרה, למרחק שבין 6 ל- 10 מטר. בעקבותיו מוטל כדור ברזל במטרה להתקרב אליו ככל האפשר. שחקן של הקבוצה היריבה מטיל כדור ומנסה להתגבר על הכדור הראשון, בקרבתו אל כדורון המטרה. אם הצליח, עוברת חובת ההטלה לקבוצה הראשונה. אם נכשל, ממשיכה קבוצתו להטיל את כדוריה עד אשר יעלה בידה להתגבר או שמלאי כדוריה אזל. הקבוצה הראשונה מטילה עתה את כדוריה בנסיון להתגבר על החסימות שהקבוצה השנייה יצרה ולהגדיל את מספר כדוריה המקדימים את הכדור הקרוב ביותר של הקבוצה היריבה, לכדורון המטרה. כל כדור שהקדים ייחשב כנקודה. המשחק בנוי ממשחקונים והקבוצה הראשונה שהקדימה לצבור 13 נקודות זוכה בניצחון". אז הוחלט לראות במה מדובר.

 

קבענו להיפגש בשעה 18:00 במגרשים שצמודים למגרשי הטניס ביציאה לרחובות אצל קצלה, שם יש 4 מגרשים משורטטים ומוכנים. בשעה 17:55 לא היה זכר לאף אדם וחשבנו, אני וחסדאי, שטעינו או שעבדו עלינו. לאחר חמש דקות, בשעה שנקבעה, כולם כבר היו.

 

 

 

מי שיזם והגה את הרעיון הוא גדי מנקין, שוטר לשעבר בן 58 שלאחר השיחה מסתבר שהוא בין היוזמים של עוד מספר פרוייקטים מעניינים בעיר כמו קבוצת הליכה משותפת ובעתיד המאוד קרוב גם קבוצת טניס שולחן משותפת. הוא זה שפנה לעירייה וזכה לתגובה מחבקת שיצרה את המגרשים. בקיצור ידו בכל ויד כל בו. איש חביב ונעים הליכות שבמשך תקופה הלך מבית לבית והציע לאנשים להצטרף למשחק החדש והשונה הזה. "ביקשו ממני לבוא לניר צבי ולראות את המשחק הזה. אמרתי השתגעתם? מה זה הדבר הזה? לא שמעתי עליו בחיים. אחרי שראיתי פשוט התאהבתי ומסתבר שזה קיים בעוד מספר לא מבוטל של מקומות בארץ". מאז הקבוצה של הפטאנק ביבנה מונה כ 30-35 אנשים ולפי איך שזה נראה, המספר רק צפוי לגדול. לא פלא שנבנו שישה מגרשים כאלה בעיר. הצפי הוא להכפיל את הכמות ואף יותר.

 

תאמינו או לא אבל לקבוצה יש אפילו מאמן. קוראים לו טדי שריקי. הוא נחשב ילד עבורם, רק בן 40. "יש פה חבורה טובה שאוהבת לשחק ואוהבת ללמוד. אני נמצא בעוד כמה מקומות בארץ ואני יכול להגיד לך שביבנה אני מאוד נהנה. החבר'ה פה עשו תוצאה יפה בטורניר האחרון ורואים שהם בקצב התקדמות מרשים". אז כן, יש גם טורנירים. זה קורה אחת לשלושה חודשים ויש מספר קבוצות בארץ שמתחרות. יבנה נחשבת לכח עולה. הקריטריון להצטרפות הוא מי שמעל גיל 58, ככה שמנקין, מייסד הקבוצה הוא נחשב חריג (בן 57 הילד) אז אל תגלו לאף אחד. שאר השחקנים הם: מרדכי אגם (בן 59) אלי אולמר (60) שרגא ברגר (66) יואב גד (66) שלמה חסון (69) צבי לשם (69) יעקב פרי (66) צבי רון (58) צבי ברק (66) אריה וסרשטיין (68) מאיר בר טוב (66) אלי נמזר (65) רחל שני (67) שוש אלון (63) אביבה מרקוביץ (60)רונית אברהם (50). חשוב לציין כי מנהלת המתנ"ס סמדר דורון ואורלי חזן שהיא רכזת אורח חיים בריא בעיר הן גם שתיים שפעלו ופועלות לקידום הספורט הזה ביבנה. אחד השחקנים הבולטים יואב גד דיבר על ההוואי של השחקנים/ שחקניות " התחלנו 30 אנשים. המועדון בסך הכל 4 חודשים והתקדמנו מהר. אנחנו משתתפים בטורנירים ומתאמנים פעמיים בשבוע ומקווים להגיע לאליפות באשדוד. יש שתי קבוצות. יבנה א' ויבנה ב'. יש לנו חולצות יפות שמייצגות את העיר"

תוך כדי השיחה עם המשתתפים, שאר השחקנים מטילים את הכדורים כחימום לפני המשחק עצמו (בכל זאת, אנחנו מפריעים להם) ועל הדרך הצלם שלנו חסדאי מתפעל אותם היכן לעמוד, מתי לזרוק וגם להצטופף למען התמונה. החבר'ה ממושמעים ולא מתלוננים. החיוך והמצב רוח הטוב זה הצד החזק אצלם.

 

 

 

-גדי, מה זה יותר? ספורט או מפגש חברתי?

 

"אני חושב שגם וגם. כפי שאתה רואה, יש היענות גדולה רבה ולא מחסירים כמעט אף מפגש. יש פה מסירות של האנשים וזה יפה מאוד. חייבים לציין את גדי שהוא יעיל-פעיל שבאמת אסף את האנשים והציע את הספורט הזה. יש פה אלמנט מאוד חשוב בצד החברתי. אנחנו נמצאים בעוד כמה מעגלים חברתיים וזה כיף מאוד לראות פה את האנשים שממוצע הגילאים פה הוא 65. גם נשים משחקות איתנו אבל הן לא משתתפות בטורניר הרשמי".

 

- מדוע?

 

" כי הן ילדות. בנות 52 בערך. זה צעיר מדי".

 

אז כפי שניתן להסיק, הספורט הזה הוא מעורב. גם נשים משתתפות ביחד עם הגברים שזה לא מובן מאליו. אט אט, אחרי שאני מסיים לדבר עם השחקנים, מגיעים עוד ועוד אנשים ואפילו כאלה שרק מגיעים לראות. הספורט הזה יוצר סקרנות ועניין. כל מי שדיבר אמר ללא ספק שמעבר לכך שמדובר בספורט, זה גם הרבה חשיבה, הרבה להפעיל את המוח. רק על שאלה אחת התקשו הבחורים לענות.

 

- מי השחקן הכי טוב מבינכם?

 

" אהההה, אני לא חושב שיש דבר כזה" , אומר גד לאחר מחשבה "זה משחק קבוצתי וקשה לקבוע כזה דבר. כולם טובים".

 

לקראת סיום, ביקשו מנקין וחבריו עוד משהו "אנחנו רוצים שתגיד לכל מי שקורא שהוא מוזמן להצטרף. זה ספורט נחמד ומעניין ולא מוכר. ונשמח לקבל עוד תושבים מקומיים".