אחרי מספר עונות בהן התרגלה להיות בצמרת, הבינו באליצור יבנה כי הם נותרו בעיקר עם חובות עבר ועכשיו הגיע הזמן לכסות את המינוס. לשם כך הביאו ביבנה את המומחה לשחקנים צעירים וזולים, אוהד יתום על מנת לשקם את המצב הפיננסי של המועדון וגם על הדרך לקדם את הצעירים ולעשות את זה אחרת ממה שהיה פה בעבר. אם שכירי החרב לא הצליחו לקחת את הקבוצה יותר מדי רחוק אז אולי כדאי לסמוך על שחקנים רעבים שמחפשים להוכיח את עצמם. באליצור דיברו על להישאר בליגה לאחר ש 450 אלף ש"ח בלבד הושקעו בהוצאות שכר אבל למאמן יתום הייתה מטרה אחרת, להגיע לפלייאוף העליון ואולי אף יותר מכך. כיאה לקבוצה צעירה, היו לאליצור לא מעט עליות וירידות אבל בסך הכל יתום והבחורים הצעירים הצליחו לעשות את העבודה והגיעו לפלייאוף העליון. ההנהלה שנתנה שקט למועדון בזמנים קשים יצאה גדולה, הקהל אפילו חזר לשבזי וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את אבי עזריאל, הרוח החיה במועדון שמטריף את כולם על הספסל ומחוצה לו. עכשיו נותר רק לחכות להיכל החדש ולעשות חנוכת בית. כולנו ציפייה

 

 

 

מאמן

 

אוהד יתום

 

 

 

 

אוהד יתום הוא בעצם האנטיתזה של נתי כהן. לא סתם הוא הובא למועדון שנמצא עם חובות. יתום ידוע בליגה כבונה שחקנים צעירים וכך גם היה העונה. עם תקציב באמת נמוך של שחקנים הצליח יתום לייצר תלכיד משובח של צעירים שלא מצאו את עצמם במקומות אחרים ובנה קבוצה שהתמודדה ברוב שלבי העונה בין 8 הראשונות. לא ברור מי ימשיך מבין השחקנים אבל ברור שלא מעט מהם חייבים לו את שיקום הקריירה הקצרצרה שלהם. יתום ניחן בעיקר בשקט. הוא לא מתלהם על הפרקט ולפעמים זה חסר בקבוצה אבל מדובר במאמן מאוד רציני, שקדן שמכיר היטב את שחקני היריבה שלו. יחד עם שחקנים ישראלים צעירים, זולים ושאפתנים הלך יתום על שני זרים גם כן צעירים חסרי ניסיון ואם צריך לתת מילת ביקורת הרי זה שהמחסור בבחור גדול מתחת לסלים היה עקב אכילס לכל אורך העונה. מעבר לכך, נדמה כי במועדון מאוד מרוצים מתפקודו של המאמן שחתום לעוד שנתיים נוספות

 

 

 

 

ישראלים

 

הפתעה נעימה. בעלות מזערית הצליחו הנהלת יבנה ואוהד יתום להעמיד שורה של ישראלים רעבים לדקות משחק. מעל כולם חובה לציין את איגור מאיור ונאור שרון. השניים, שנבחרו לחמישיית הישראלים של העונה, עשו קפיצת מדרגה ביכולת שלהם וכמובן שגם בקריירה. מדובר בשניים שסומנו בעבר כפוטנציאל אבל לא ממומש ואוהד יתום היה זה שהעניק להם את הכלים, את הביטחון וכמובן את דקות המשחק. איגור מאיור הוא מלך הסלים הישראלי עם 17 נקודות למשחק וכל זה כשהוא בן 22 בסך הכל. מאיור הראה ארסנל של ביצועים שכללו חדירות לסל, קליעה מחצי מרחק ושלשות מכל פינה. הוא הראשון שפנו אליו ביבנה על מנת להישאר גם בעונה הבאה. נאור שרון הוביל את הכדור ברוב חלקי הזמן ולצד חדירות, קליעה רכה והוצאת עבירות משחקני היריבה, גם עשה לא מעט שטויות אבל בסך הכל מדובר בבחור פנטסטי שיבנה הימרה עליו והצליחה בגדול. חוץ מהשניים חובה לציין את שני המתאזרחים אבי פוגל ובן אייזנהרדט שהצליחו להשתלב בקבוצה וגם את יוני דוד הצעיר המקומי היחיד. הבן של היו"ר הצליח לעשות קפיצת מדרגה והיה חלק בלתי נפרד מהרוטציה עם הרבה מאוד לחימה ואמביציה על הפרקט. יניב סלומון שהגיע במהלך העונה יכול להיות שם מעניין לקראת העונה הבאה ביבנה ונראה שיש לו הרבה יכולות שהוא עדיין לא מיצה. שוהם, זלמנוביץ ואליאספור לא שיחקו יותר מדי דקות והשלימו סגל לא רע בכלל. יהיה מעניין לראות האם רחמילביץ, שסיים כמלך הסלים של הליגה לנוער, יצליח לעשות את המעבר לבוגרים בעונה הבאה כשבעונה הנוכחית הוא כבר ישב על הספסל.

 

 

 

 

 

זרים

 

כריס אודופיה, מארק טינדל וריי וויליס. וויליס שיחק מספר משחקים שהיה בהם טוב ומוביל אבל הפציעה הכריעה אותו ויבנה נאלצה להחליף זר בשלב מוקדם מאוד. מחליפו מארק טינדל כבר היה בקדנציה אחת בארץ בעירוני רמת גן. טינדל שחקן ורסטילי מאוד. נקודות, ריבאונדים וגם אסיסטים אבל הוא פשוט היה רך ומעל הכל אדיש. לא זה מה שמצפים מזר, למרות המספרים היחסית סבירים. אודופיה הוא סיפור אחר. הבחור התאקלם במועדון מהרגע הראשון. הוביל את השחקנים, דיבר, הנהיג והיה שותף לכל הפעולות החברתיות באליצור. היה תענוג לראות את הדאנקים של אודופיה מתפוצצים בתוך הטבעת והיכולות ההגנתיות שלו היו מופלאות כשהוא לא חושב על טובתו האישית אלא על כל הקבוצה. יחד עם זאת, המימדים הדקיקים שלו מתחת לסלים אילצו אותו לעשות הרבה עבירות והסנטרים היריבים פשוט חגגו באזור הצבע. יהיה מפתיע מאוד אם אפילו אחד מהם ימשיך בעונה הבאה.

 

 

 

 

 

הנהלה

 

איזה כיף לראות את ההנהלה מתבגרת ביחד עם הקבוצה. סוף סוף הבינו במרכז הספורט כי שכירי חרב לא יביאו אותם לשום מקום כל עוד אין היכל חדש ואין יומרות עלייה. עקב בעיות של חובות, החליטו במועדון ללכת על קו צעיר וגם הצליחו. העלות הזולה של כל שחקני הקבוצה מבלי יוצא מן הכלל, חסכו למועדון הרבה מאוד כסף . הצעירים עשו את שלהם על המגרש ולכן לא היה צורך בשינויים גדולים שהיו מצריכים הוצאות רבות. יניב סלומון וחיים אליאספור הגיעו בעלות כמעט אפסית ומארק טינדל החליף את ריי וויליס שנפצע. זהו. אלו כל השינויים שבוצעו העונה. איפה זה ואיפה עונות קודמות. בנוסף, נראה היה כי ביבנה מוכנים לעשות הכל על מנת שיגיע קהל. מעבר לכרוז הנפלא ביבנה גם יצאו לבתי ספר, התקרבו לקהילה המקומית, בוצעו מספר שיתופי פעולה עם תלמידים וגם עם מחלקת הנוער, הכניסה היא חופשית למשחקים ומעל הכל ההתקרבות של צעירי המחלקה שהגיעו עם חולצות צהובות, תרמו רבות ליציעים בשבזי. שאפו על הרצון. עכשיו הגיע הזמן לקחת את היוזמה והרצון גם לכדורגל.

 

 

 

 

קהל

 

מה לא נעשה על מנת להביא את הקהל הצהוב לשבזי??? כניסה חינם, פעילויות חברתיות של המועדון, התקרבות לקהילה, הגעה של מחלקת הנוער. כל אלו גרמו להיכל להיראות נפלא במשחקי יום שלישי והאמת, הייתה אווירה נפלאה. לא עידוד של מטורפים עם אבוקות אבל מאות הצעירים, שלרוב מלווים בהוריהם, עודדו באופן תמים ונקי את הקבוצה שלהם בצהוב ולעומת השנים הקודמות, זה אכן נראה כשינוי מרענן. רק נקווה להמשכיות ולהגדלה בכמות, בטח ובטח אם וכאשר זה יקרה בהיכל החדש והמשודרג.

 

 

 

 

מגרש

 

הכדורסל פשוט מזדהה עם הכדורגל. אין מושג אחר לתאר את מה שקרה העונה ביבנה. פתאום, לקראת משחקי הפלייאוף, הבינו ביבנה כי ההיכל אינו מתאים למשחקי הפלייאוף ונותרו ללא מענה. ומי נחלצה לעזרה? כמובן, השכנה מנס ציונה. בדיוק כמו בכדורגל נדדו אוהדי הקבוצה למשחק הכי חשוב שלהם העונה לנס ציונה. בימים אלו, ובעצם לכל אורך הקיץ, ינסו ביבנה לסדר את כל הפרטים הקטנים שעוד נותרו על מנת שההיכל החדש על שם רלף קליין ז"ל בשכונה הירוקה יהיה מוכן. הליגה מתחילה באוקטובר ואין שום סיבה שהפתיחה החגיגית לא תהיה בהיכל החדש. אם זה לא יקרה, זה יהיה עצוב מאוד.