1. מערך

אם יש משהו שאפשר היה להסיק ממשחק הגביע ובלט במיוחד זה הקישור הבלתי נגמר של יבנה. מיכה לאוטה ובעיקר עמית לוגסי עשו עבודה מדהימה בקישור והוציאו כדורים קדימה. ציון אזולאי נשאר לחפות מאחור וכך יצא שהכלים ההתקפיים היו משוחררים מעבודת ההגנה. זה יכול לבוא יותר לידי ביטוי אם המאמן שי מאור יעבור לשחק 3-5-2 עם שלושה בלמים. לשם כך צריך עוד שחקן הגנה אחד חזק ובעל אחריות. זה יכול להיות נדב מוניס  שעדיין פנוי בשוק ויכול מאוד לעזור. במצב כזה, יבנה תהיה לדעתי הקבוצה ההתקפית בליגה. כל משחק יהיה אצלה חגיגת שערים. שווה בדיקה.

 

2. דניאל טסאו

אולי השחקן הכי מורכב בקבוצה. היה כבוי במשחק הראשון וכיכב בשני. יבנה לא מתבססת על שחקן אחד אבל טסאו מיוחד. קל לאהוב אותו וקל להתעצבן עליו.

תנו לו לחייך והכל בסדר. לאחר כל שער שכבש עשה תנועת פריסה עם הידיים, מודה לאלו שבאים לראותו, כמו כוכב תיאטרון. הוא באמת כוכב תיאטרון. מלהטט בין שחקנים, נופל לא מעט וגם עושה עקבים. יש כאלה שלא אוהבים את זה אבל זה הכדורגל רבותיי. זה חלק מהכיף, מהפאן. בשביל זה באים למגרשים. טסאו עם מצב רוח שווה ליבנה ניצחון בכל משחק.

 

3. קהל וקהילה

כן, גם הפעם אכתוב על זה. חובה לציין לטובה את ההנהלה שעשתה מנויים ב 120 שקלים. אם רק היו משווקים את זה יותר מוקדם אולי היו מוכרים יותר אבל גם ככה המחיר יפה מאוד, צנוע שאמור לגרום לכל מי שבא למשחק לרצות לרכוש אחד כזה במקום כרטיס חד פעמי. בליגה א', הקהל עושה הרבה כשהוא מוותר על מנוחת הצהריים שלו בשישי כדי לבוא לכדורגל. אבל תמשיכו ככה. תנסו לחשוב על טובת הקהל. המשחק בשלישי בצהריים היה מחריד מבחינת תנאים. אז נכון שעולים כמה שקלים להדליק את התאורה בערב, אבל לא יהיו יותר מדי משחקים כאלו. הבנתי שנשברו מקלות לתופים. תעזרו לאוהדים לרכוש את המקלות החדשים. וגם לאוהדים יש חלק. אל תוותרו, תמשיכו לפרוס את הדגלים הגדולים, תמשיכו לבוא עם צעיפים, תמשיכו לעודד ולו רק בשביל אותם אוהדים צעירים שאמורים להיות דור ההמשך ביציעים. ותמיד תזכרו, בלי אוהדים, אין קבוצה. שנה מוצלחת