בפעם האחרונה שאוהד יתום היה במגרש ברמלה, הוא יצא עם דמעות בעיניים כשהוא מניח את המפתחות ומתפטר מאימון אליצור יבנה. כעת, כשהקבוצה בליגה הארצית אחרי שנה לא קלה בכלל בהיכל הזה, יבנה המחודשת הגיעה עם הרבה מאוד אנרגיות ויצאה כשידה על העליונה. אחרי הניצחון על חבל מודיעין במחזור הראשון, הבינו ביבנה עד כמה צמד הגבוהים הוותיקים סטנלי ברנדי את ארז מרקוביץ, חשובים למרקם הקבוצתי המקצועי- חברתי. יתום ידע כי רמלה היא אחת מ 3-4 קבוצות הכי חזקות בליגה והעדיף להתחיל עם ברנדי על הספסל ולחלק את הדקות. העניין הוא שכאשר שני השחקנים האלה ביחד על המגרש, אין להם מענה בצד השני. הם עושים ככל העולה על רוחם ואני לא מדבר רק על נקודות או ריבאונדים אלא גם על חכמת משחק וראייה כוללת על הפרקט. המשחק עצמו נפתח באיחור של כמה דקות מכיוון שאנשי המזכירות פשוט איחרו להגיע. מי אמר ששכונה זה רק ביבנה. ההתחלה הייתה כל כולה יבנאית. יוני דוד, במשחק מצוין, קלע שתי שלשות, מרקוביץ עשה כמה נקודות מתחת לסלים ולרמלה לא היה שום מענה כאשר הרבע הראשון מסתיים 27-12 מוחץ. מי שחשב שהולך להיות משחק קל התבדה מהר מאוד כאשר הרמלאים חזרו למשחק בעזרת הסנטר עידו אזולאי הצעיר  והמוכשר. עד המחצית זה בקושי 40-38. לכל אורך החצי השני רדפו המארחים אחרי יבנה אבל יתום וחניכיו הצליחו להתעלות על עצמם ולנצח 88-78 הרבה בזכות יכולת מופלאה של אופק מלכה בן ה 20 שקלע כמה שלשות ובעזרת החדירות ריווח את המשחק. עוד שחקן בינגו של יבנה שמוכיחה כי אמנם הולכת להיות עונה קשה מבחינתה אבל הפלייאוף העליון זה המינימום של המינימום עבורה. הקבו לקלוע ליבנה- אופק מלכה 18 נק', סטנלי ברנדי 18 נ', ארז מרקוביץ 17 נק', עידן רג'ואן 11 נק', יוני דוד 8.