במהלך לימודי במכון יד יצחק בן צבי להכשרתי כמדריך טיולים התבקשתי להכין מסלול בעיר מגורי. רק אז התוודעתי לעושר ההיסטורי, היהודי הרב הטמון בעירי, יבנה.

יבנה מוזכרת בספר יהושע ט"ו,י"א –שם מסופר על חלוקת הנחלות.שבט יהודה היה הראשון שקיבל נחלה, והעיר יבנה מוזכרת כיבנאל הממוקמת לצד תמנע, עקרון, יבנאל והים. יבנה הייתה עיר מרכזית עוד מימי הפלישתים,מבית ראשון ושני,ובכתבה זו אציין נקודות ציון חשובות בעיר.

נתחיל את הסיור בקבר רבן גמליאל-  הקבר מהיפים בארץ ומשלב מספר רב של סגנונות בניה. הקבר ממוקם במקום הגבוה בשטח, ושימש ככנסיה לצלבנים. בהמשך, עם הכיבוש הממלוכי הפך המקום למסגד. בכניסה למבנה רואים בבירור את גומחת התפילה (מחראב) הפונה לכיוון מכה. המבנה מחולק לשני חלקים מרכזיים, הכניסה בנויה מסגנונות שונים שכאילו נלקחו מאתרי בניה רבים ובהם נבנו הקשתות.

הביטוי הידוע מירושלים ליבנה משקף את מעבר ההנהגה מירושלים ליבנה בשנת 70 לספירה בעקבות חורבן בית המקדש השני בט' באב ע"י הרומאים.ההנהגה החדשה נבנתה כאן ע"י ר' יוחנן בן זכאי. חכמי יבנה תיקנו תקנות רבות ומשמעותיות מהמרכזיות שבהן: תפילת שמונה עשרה, היתר לתקיעה בשופר אם חל ביום שבת של ראש השנה, ברכה על האתרוג במשך שבעה ימים, ברכת המזון החלק הרביעי, הכנסת אורחים, לוח שנה.ר' יוחנן בן זכאי הצליח לחמוק מהמצור הרומאי יחד עם שני תלמידיו: ר' אלעזר ור' יהושע ולנדוד ליבנה. כאן הקימו את ההנהגה הדתית והרוחנית שעיצבה את ההלכות לאחר החורבן. חשוב לזכור שההתמודדות של ההנהגה הייתה קשה ביותר לקבוע תקנות בהעדר בית מקדש!! רבן גמליאל החליף את ר' יוחנן בן זכאי ובתקופתו התחזק דור החכמים.

"תן לי יבנה וחכמיה, שושלת רבן גמליאל, ורופאים שירפאו את רבי צדוק". הפסוק נאמר על ידי ר' יוחנן בן זכאי שביקש מאספסינוס הנציב הרומאי שבא לדכא את המרד, שיתיר לו לפעול ביבנה לאחר החורבן.

במקום הוקמה הישיבה הגדולה והמרכזית בתקופה שלאחר החורבן כרם דיבנה- אליה הגיעו תלמידים רבים ללמוד ולהחכים.

בשנת 132 כ-60 שנה לאחר החורבן פרץ מרד בר כוכבא. ובשנת 135 עם סיום המרד שאופיין בחורבן הארץ, מצאו החכמים מפלט בנדידה לגליל, ומאז ירדה קרנה של יבנה.

בהמשך נגיע לתל יבנה, אני ממליץ להחנות את הרכב בחנייה שבחזית האמפיתיאטרון החדש במזרח העיר. בעלייה לכיוון התל נפגוש צמחיה עונתית: חורש ים תיכוני, עצי תאנה, רימון, שיזף, אשל ועוד. בסוף העלייה נבחין במבנה הראשון שהיה בעבר כנסיה צלבנית,מבצר אבלין,והפך עם הכיבוש המוסלמי למסגד, בחלקו האחורי של המבנה נבחין בכתובת על שיש לבן המיוחסת לשנת 1337.במאה האחרונה התקיימו מחקרים רבים סביב התל,שהעיקרי שבהם היה ב-2005. החפירות במקום היו בהשתתפות הארכיאולוג הראשי,פרופ' דן בהט, וזכו לתמיכת עיריית יבנה שהקצתה תלמידי כיתות י' במסגרת תכנית מחויבות אישית,העירייה גם העבירה קו מים,כלכלה, ותושבי העיר היו גאים בחשיפת התל,והעירייה זכתה לשבחים רבים מצוות החוקרים.

הממצאים בחפירות מעידים על היתכנות סבירה למבנים תת קרקעיים בתל ובסמיכות אליו מתקופת בית ראשון ושני.

משם נמשיך לגשר הממלוכים המהווה אחד השרידים המרשימים בארץ של בניית גשרים בציר שבין מצרים לסוריה. הגשר שנבנה ע" השליט ביברסנמצא בשלמותו ובשונה מהגשר התאום שלו בלוד הגישה אליו והצפייה בו קלה והוא נראה מכל עבר. הגשר בנוי משלוש קשתות מתחתן זורמים מי נחל שורק ובכל ראש קשת נמצאת אבן ראשה.

משם נפנה לנחל שורק שבפאתי העיר שתחילתו בשיפולי העיר ירושלים, והוא זורם ממזרח למערב , ונשפך בסמוך לפלמחים. הנחל חוצה את יבנה המקראית מצפון ובסמוך לתל. על אפיק הנחל שכן הנמל שנקרא "יבנה ים".

 

בהמשך מסילת הברזל הבריטית בחלק המזרחי של העיר. לידה ניתן לראות מבנה מבטון (פילבוקס) שתפקידו היה לאבטח את הנוסעים על הגשר ובהמשך על מתחם הרכבת שדרכה העבירו הבריטים כוחות מהצפון לכיוון דרום מ-1917-1948.

בצמוד נמצא בית הקשתות שנבנה ע"י המושל ששלט בעיר וברח יחד עם תושביה הערביים במלחמת העצמאות.כיום משמש כמבנה מגורים מרשים.

יבנה שימשה אחת הערים דרכן עברו ממצרים לסוריה, לכן היוותה מוקד לכיבושים ע"י כל הצבאות.

בחלקה המערבי של העיר נמצא פארק השרון הגובל עם כביש 4,מראה מרהיב של מאות דונמים מכוסים ירוק,מסלולי הליכה,תצפית לים מהסוללה שנבנתה עם הקמת תחנת רכבת מערב. משם נגיע לשתי דיונות,שנותרו בחלק הדרומי של העיר,דיונות מהיפות בארץ,לאורכן ניתן לראות את עצי השיטה המכחילה,המקום מהווה מוקד משיכה,טיולי הליכה,טרקטורונים,ג'יפים אופניים ובילוי נפלא למשפחות.

הדיונות המעטות מהוות עדות להררי הדיונות שהיו כאן לפני נגיסת האדם בטבע.