בין החרדים לערבים, בין הכנסת לבג"ץ – והנחליאלי שמבשר את הסתיו

מבט אישי | אלי בן־גור | 13.11.2026

עם החרדים – ארבעת המכשולים לקואליציה

המפלגות החרדיות מחזרות אחרי אייזנקוט, אייזנקוט מחזר אחרי המפלגות החרדיות, העיקר לא להסתמך על המפלגות הערביות...

אבל גם אם החיזור ההדדי יסתייע ויצליח, וגם אם תימצא נוסחה מוסכמת בעניין גיוס צעירי החרדים, עדיין לא די בכך כדי להקים קואליציה חדשה.

המכשול הראשון הוא גוש השינוי, שעל דגלו חרט את עקרון השוויון בנטל הגיוס. המכשול השני הוא הצורך בהסכמת הרבנים החרדים הקיצוניים ל"נוסחה המוסכמת".

המכשול השלישי אינו פוליטי, אלא משפטי: הסכמתה ואישורה של היועצת המשפטית לממשלה.

המכשול הרביעי, גם הוא משפטי, הוא אולי המכריע מכולם: אישור בג"ץ, בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, הנושא למעשה בתפקיד בית המשפט החוקתי.

בג"ץ הוא שיצטרך להכריע אם הנוסחה המוסכמת תואמת את החוק, את עקרונות מגילת העצמאות ואת ערכי הדמוקרטיה. שהרי מדינת ישראל אינה רק מדינה יהודית, אלא גם דמוקרטית, ומשמעות הדבר היא שמירה על עקרון בסיסי: שוויון ואי־אפליה.

האם הצמד אייזנקוט והחרדים יצליח לעבור את ארבעת המכשולים הללו בדרך להקמת ממשלה חדשה?

הערבים ושילובם – למה צריך ולמה כדאי?

סוגיית שילובן של המפלגות הערביות בקואליציה ובמוסדות השלטון חוזרת ועולה לכותרות ולדיון הציבורי.

רבים שוכחים, ואנו נזכיר כאן, כי מגילת העצמאות, המסמך המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחייבת ומעודדת את שילוב האזרחים הערבים.

כך נכתב בה: "מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה", וכן: "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

בהמשך מופיעה גם הקריאה: "אנו קוראים... לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

זה מה שצריך על פי רוח מגילת העצמאות ועקרונות השוויון. אבל יש לכך גם חשיבות חברתית וביטחונית.

מוטב שהאנרגיה החברתית של האזרחים הערבים, יחד עם שאיפתם להתקדם ולהשפיע, תתועל לאפיקים חיוביים. שילובם במגרש הפוליטי יאפשר להם לפעול במסגרת החוק, להשמיע את קולם ולהיות שותפים בקבלת ההחלטות.

לעומת זאת, תחושת הדרה ותסכול מתמשך עלולות להוביל להתנגדות ואף לאלימות, כאשר אנשים חשים שאין להם אפשרות אמיתית להשתלב ולהשפיע.

לכן כדאי שהאזרחים הערבים, מפלגותיהם ונציגיהם, ישתלבו במערכת הפוליטית ויפעלו כחוק, בדיוק כפי שהם משתלבים ותורמים בענף הבנייה, במוסדות הרפואיים ובאקדמיה.

אפשר ללמוד גם מניסיון העבר בכמה שכונות ועיירות פיתוח. כאשר לא הושקעו משאבים בהעסקת בני נוער בשעות אחר הצהריים, בספורט, בתרבות ובפעילויות חברתיות, נוצרו תנאים שאפשרו הידרדרות לפשיעה.

לעומת זאת, השקעה ראויה בבני הנוער פתחה בפניהם הזדמנויות לסיים לימודים, להצטיין, להשתלב בצה"ל ובמשק ולהיות אזרחים טובים ומועילים למדינה.

חברי הכנסת – אלה שנשארו בחוץ

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, יועז הנדל, מיקי לוי. ולא רק הם.

כמה פרלמנטרים מעולים ואיכותיים מצאו את עצמם מחוץ למערכת הפוליטית, מחוץ לבית הנבחרים הישראלי, הכנסת.

זו אינה תופעה חדשה. גם בכנסות קודמות ראינו כיצד אנשי ציבור מנוסים וראויים נפלטו מן המערכת הפוליטית, ובמקומם נכנסו אחרים שלא תמיד מכבדים את תפקידם, בלשון המעטה.

יש מי שאף מביישים את עצמם ואת שליחותם כנציגי ציבור. וחבל.

חבל, משום שגם כיום נותרו בכנסת כאלה, ולצדם נכנסו חדשים, שלמרבה החשש לא תמיד ינהגו ויתבטאו בלשון נקייה ובדרכי נועם.

במקום דיון ענייני נשמע צעקות, צרחות והכפשות. במקום להתמודד עם טענותיו של היריב הפוליטי, יבחרו לתקוף אותו אישית.

הלוואי ונתבדה.

סתיו – הנחליאלי כבר פה

הציפור הקטנה, בעלת הזנב הארוך והמתנפנף, הנחליאלי הזריז והקופצני, כבר כאן.

הוא מבשר את הסתיו ואת בואו של החורף.

השבוע הצלחנו לצפות בו, לאחר שבשנים קודמות ראינו פחות נחליאלים.

ציפור המיינה, התוקפנית והמרתיעה, כבר דחקה ציפורים אחרות מסביבתנו, ולא רק את הדרור.

נקווה שהנחליאלי העדין לא יירתע, וימשיך להגיע אלינו ולבשר את חילופי העונות.