בין מנהיגי העולם למאבקי השלטון בישראל: מי באמת דואג לאזרחים?



מפסגת המעצמות והניסיון לעצב סדר עולמי חדש, דרך המאבקים הפנימיים בגוש השינוי והקשיים בהרכבת ממשלה, ועד לשיח השנאה וההסתה שנמשך גם לאחר הבחירות. אלי בן־גור בטורו האישי על מאבקי כוח, יריבויות פוליטיות, הסכנות לדמוקרטיה והאחריות של המנהיגים ושל האזרחים לעתיד טוב יותר

אילוסטרציה מבט אישי

מבט אישי | אלי בן־גור | 20.11.2026

מועידת יאלטה (1945) לועידת שנג’ן

ועידת הפסגה בשנג’ן מכנסת את שלושת המנהיגים העוצמתיים בעולם: הנשיאים טראמפ (ארה”ב), שי (סין) ופוטין (רוסיה). הם מבינים שהעולם נכנס לסחרור, למלחמות בלתי נגמרות, לפגיעה בכלכלה העולמית, ומכאן נזק עצום לאזרחי העולם מבחינה בטחונית וכלכלית.

נזכרים בועידת יאלטה לקראת סיום מלחמת העולם השניה ב-1945, במסגרתה התכנסו שלושת מנהיגי המדינות המנצחות: רוזוולט (ארה”ב), צ’רצ’יל (בריטניה) וסטלין (ברית המועצות). גם שם ניסו מנהיגי העולם לעשות סדר עולמי חדש, גם לקבוע את אזורי ההשפעה (על מדינות אחרות) של כל מעצמה, כי כבר חלפה תקופת הכבושים והאימפריות.

אבל יש כמה הבדלים בין שתי ועידות אלה. ביאלטה מנהיגי העולם היו המנצחים, בשנג’ן אין מנצחים: פוטין לא מנצח את אוקראינה, טראמפ לא מנצח את איראן ושי לא כובש ומספח את טיוואן.

אז מה נשאר? צמצום הארסנל הגרעיני של המעצמות? הסדר רוסיה-אוקראינה? הגרעין האיראני? הכלכלה העולמית?

החשדנות בין המנהיגים כל כך גדולה וחיבורים ביניהם (רוסיה-סין) אינטרסנטיים. ספק אם ייצא דבר טוב מפסגת שנג’ן, אבל עצם המפגש הנדיר ביניהם הוא הישג ראוי וכדאי שייפגשו יותר, ימנעו מלחמות ויקדמו את הכלכלה לטובת בטחון אזרחי המדינה, כלכלתם ורווחתם.

מנהיגי השינוי – מכשולים לאייזנקוט כי עקף אותם?

ליברמן, בנט ולפיד כבר פוליטיקאים ותיקים ואפילו כיהנו בכמה ממשלות בתפקידים בכירים ביותר. כולם נפגעו אישית ועניינית מנתניהו והם אינם מוכנים להמשך הישארותו בשלטון.

עתה, כשההזדמנות הגיעה עם תוצאות הבחירות האחרונות, הם מציבים מכשולים לעמיתם בגוש השינוי, גדי אייזנקוט, שקיבל הרבה יותר מנדטים מהם (21).

כמו שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה בראשותו רק עם הגוש שלו (53 או 46), כך אייזנקוט לא יכול להקים ממשלה ללא תמיכת מפלגות החרדים והמפלגות הערביות (48), עם רוב של 67 כן.

רבים שהצביעו לגוש השינוי דוחקים בליברמן, בנט ולפיד לסייע מיידית לאייזנקוט להרכיב הממשלה החדשה בלי להציב מכשולים שסיבתם כביכול הבטחות לפני הבחירות.

ואולי הסיבה אישית? כל אחד מהשלושה האלה ראה ורואה עצמו ראש ממשלה. מאחוריהם נסיון פוליטי וממשלתי עשיר, כאמור. אבל הנה, אייזנקוט, ללא מפלגה קודמת, מוזמן למפלגת גנץ, לא כמוהם אכל חצץ כדי לארגן, לשכנע ולהבחר.

כן, אייזנקוט מקבל יותר קולות מהם והנשיא מעניק לו המנדט להרכיב ממשלה. עקף אותם בסיבוב והשאיר אותם מאחור. זה מקומם. אז למה להקל עליו, על הטירון הפוליטי?

זה מזכיר את בנימין נתניהו שעקף בליכוד את הדור הצעיר והדור הבא למנהיגות במפלגה ומכאן למנהיגות במדינה. הותיקים והמבריקים נשארו מאחור: רוני מילוא, לימור לבנת, מאיר שטרית, משה קצב, סילבן שלום, דן מרידור, בני בגין, דוד לוי, ולא רק הם.

האם אייזנקוט יצליח עתה כמו נתניהו בשעתו?

הבחירות הסתיימו – למה המשך השנאה וההסתה?

כאילו נמצאים עדיין במסע הבחירות הרעיל שחוינו. ממשיכים לשנוא, להסית, לקרוא כינויי גנאי, ודווקא מצד חברי כנסת מסויימים, מה שמחלחל לחסידיהם האזרחים, ואלה מתנכלים גם לחברי הכנסת היריבים, גם לאזרחים שדעתם אחרת.

כל הנסיונות, גם של נשיא המדינה, לא מועילים. השנאה, ההסתה, כנויי הגנאי ממשיכים.

הקריאות “תומכי חמאס”, “תומכי טרור” מכוונות להצמיד את המלים “טרור” ו”חמאס” לאיש שמכנים אותו וכבר שוכחים את המלה “תומכי”. בתודעה של המוסתים הם כבר טרוריסטים וחמאסניקים.

זה כמו שחשוד מסויים מכריז: “לא גנבתי”, אבל כבר אז המלה, השורש ג.נ.ב., מוצמדת אליו ושוכחים את המלה המקדימה “לא”.

בצבא סגן מפקד יחידה לעיתים חותם את מכתבו: “ס. מפקד היחידה”. שוכחים או לא שמים לב לס’ הקטנה, ומחשיבים את הסגן למפקד היחידה עצמו.

מרטין לותר קינג על הסכנה לדמוקרטיה

הכל חרדים לגורל הדמוקרטיה, וכל אחד מנימוקיו הוא. מרטין לותר קינג, לוחם במאבק על שויון וזכויות אזרח בארצות הברית אמר בהקשר זה: “הסכנה לדמוקרטיה היא לא במנהיג המושחת, אלא באזרח האדיש”.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה