הרופאים לא יידעו את האישה בחשיבות נטילת חומצה פולית טרם ההיריון - ובנה נולד עם מומים קשים
28.09.25 / 11:04
שתי סריקות אולטרסאונד יכלו לאתר את המומים הקשים נערכו ברשלנות רבה, אחת מהן ארכה 7 דקות בלבד(!)
האם רופאי קופת חולים 'כללית' אחראיים על מומיו הקשים של ילד, בגלל שלא יידעו את אימו כי עליה ליטול חומצה פולית למניעת מומים לפני ההיריון ובמהלכו?
כך נטען, בין השאר, בתביעת מיליונים אותה הגישו הוריו של הילד, שנולד עם נכויות קשות ביותר – נגד קופת חולים 'כללית' ונגד רופא הנשים שערך לאם את סקירות ההיריון. התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד, באמצעות עורכת הדין עדי וייס.
תחילת הדרך: גלולות לפני החתונה
לדברי עו"ד וייס, כבר לפני מספר שנים התריע משרד הבריאות בפני כל רופאי הנשים בישראל, כי חובה עליהם לעדכן כל אישה בגיל הפוריות בדבר הצורך ליטול חומצה פולית מדי יום, ולפחות שלושה חודשים לפני כניסה להיריון מתוכנן – וזאת כדי למנוע מומים קשים בעובר.
ההתראה הועברה לרופאים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, בו נקבע כי על הרופאים להנחות נשים להמשיך בנטילת התוסף לאורך כל ההיריון ועד ללידה. נהלים קריטיים אלו לא נשמרו, על פי הנטען, בקופת חולים 'כללית'.
על פי הנטען, באוקטובר 2019, כחודש לפני חתונתה, פנתה צעירה כבת 22 לרופאת הנשים שלה ב'כללית', הודיעה לה כי בכוונתה להינשא בקרוב, וביקשה להתאים לה גלולות להסדרת מחזור ומניעת היריון לקראת חיי הנישואים.
תחילה רשמה לה הרופאה גלולות מסוג Yaz Plus שהכילו את התוסף, אך לא יידעה אותה על חשיבותו. אלא שלאחר מספר שבועות, כשפנתה הצעירה לאתר 'הכללית' כדי לחדש את המרשם, הוחלפו הגלולות שניתנו לה לגלולות Yaz רגילות – נטולות חומצה פולית – גם הפעם מבלי לטרוח ולעדכן אותה במהות השינוי.
ההיריון והבדיקות
בינואר 2021 נכנסה הצעירה להיריון ורק אז נרשמו לה תוספי היריון שכללו גם חומצה פולית. לאורך ההיריון היא עברה סקירת מערכות מוקדמת וסקירה מאוחרת – ובשתיהן דווח הרופא המאבחן כי הממצאים תקינים.
בדיעבד התברר כי בבדיקה הראשונה, שארכה 7 דקות בלבד, החמיץ הרופא סימנים מחשידים, בעוד שבסקירה השנייה כלל לא נבדק האזור שבו ניתן היה לאתר את המומים.
בספטמבר 2021, בשבוע 41+4, ילדה האישה את בנה בבית החולים הלל יפה. כבר בעת הלידה נמצאו עדויות למצוקת עוברית, וכשיצא הוולד לעולם התברר כי הוא סובל ממנינגומיאלוצלה – מום חמור בעמוד השדרה החושף את חוט השדרה אל מחוץ לגוף. בנוסף, התגלו ביילוד מומים קשים במוח.
הפעוט עבר ניתוח מידי לסגירת הפתח בעמוד השדרה ובהמשך הושתל בראשו שסתום לניקוז הנוזלים. מאז הלידה, עבר הפעוט שורה ארוכה של ניתוחים ואשפוזים נוספים.
במצוקתם, פנו ההורים לעו"ד עדי וייס, אשר הגישה בשמם תביעת מיליונים נגד קופת חולים 'כללית' ונגד הרופא הפרטי שערך את סקירות ההיריון.
לדבריה, הרופאים התרשלו לא רק בכך שלא הקפידו על מתן התוסף החיוני והחמצת המומים בסקירות, אלא גם משום שלא יידעו את האם הצעירה כי מומלץ לה לעבור סקירת מערכות שלישית. סקירה זו, שאמנם אינה נכללת בסל הבריאות, מומלצת במיוחד בהיריון ראשון והייתה עשויה לאתר את המומים, ולאפשר להורים לפנות להפסקת ההיריון במועד.
חוות דעת המומחים: "היה ניתן למנוע"
אל כתב התביעה צורפה חוות דעת מאת פרופ' צבי אפלמן, מומחה ברפואת נשים ובגנטיקה רפואית, אשר קבע כי נטילת חומצה פולית עוד לפני הכניסה להיריון מפחיתה את הסיכון למומים מסוג זה בשיעור של 50%–70%.
לדבריו, במקרה זה כשלה קופת החולים פעמיים: ראשית, כאשר החליפה את הגלולות ללא ידיעת האישה, ובכך מנעה ממנה לקבל את התוסף החיוני; ושנית, כאשר לא הקפידה על הדרכה ברורה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
בנוסף מצא פרופ' אפלמן פגמים מהותיים בסקירות המערכות. לדבריו, הסקירה המוקדמת, אותה נטלה האישה באופן פרטי, נמשכה דקות ספורות בלבד ולא הודגמו בה המוחון והגומה האחורית – אזורים שבהם עשויים היו להתגלות סימנים מעידים למומים.
לטענתו, חרף אורכה הקצר, נצפה בסקירה סימן חשוד ("סימן הלימון") שמחייב בדיקה נוספת – אך הרופא לא הבחין בו ולא הפנה את האישה לבדיקה נוספת.
גם בסקירה המאוחרת, אותה ערך אותו רופא במסגרת הקופה, לא נבדקו חדרי המוח ולא הודגם כלל עמוד השדרה התחתון – אזורים קריטיים לגילוי המומים.
לתביעה צורפה חוות דעת נוספת, מאת פרופ' אלי להט, מומחה בנוירולוגיית ילדים. לדבריו, בשל המומים הקשים סובל הילד מנכות נוירולוגית קשה ובלתי הפיכה, הכוללת שיתוק מלא של הרגליים, אי־שליטה מוחלטת על הסוגרים, תלות יומיומית בצנתורים ובחיתולים, וצורך מתמשך בכיסא גלגלים ובשיקום.
כיום, בגיל שלוש וחצי, הילד נזקק לצנתורים כל שלוש שעות ביום ובלילה, מטופל בפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, ומשתתף במסגרת "גן מכיל" בליווי סייעת.
טענות התביעה
לדברי עו"ד וייס, בשל רשלנות רופאי הקופה והרופא הפרטי, נשללה מההורים האפשרות לאבחן את מומיו של בנם במהלך ההיריון ולפנות לוועדה להפסקת היריון – ועדה שהייתה מאשרת זאת לאור חומרת הליקוי.
עוד נטען כי רופאת הנשים שטיפלה באם התרשלה בכך שלא התריעה בפניה כי עליה להיערך מבעוד מועד בנטילת חומצה פולית, חרף ידיעת הרופאה כי הצעירה עומדת להינשא ומתכננת היריון. נוסף על כך, נטען שהצוות הרפואי בקופה התרשל כאשר לא הסביר את משמעות החלפת הגלולות, ובכך פגע באוטונומיה של האם.
לדברי עו"ד וייס, נכותו הקשה של בנם הסבה להורים פגיעה כלכלית קשה. בשל הצורך ללוות את ילדם לטיפולים וניתוחים, איבד האב את פרנסתו בענף התקשורת ונאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות. גם האם הפסיקה את עבודתה לפרקי זמן ממושכים כדי לטפל בילד.
בשל שורת מקרי הרשלנות, הגישה עו"ד וייס בשם ההורים תביעה לרשלנות רפואית נגד קופת חולים 'כללית' ונגד הרופא המאבחן. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שהתבקש להורות לנתבעים לפצות ההורים בכל נזקיהם לעבר ולעתיד, בסכום שלא יפחת מ-2.5 מיליון שקלים. טרם הוגשו כתבי הגנה.
עו"ד עדי וייס https://www.adiw-law.co.
