התקוממות ברחוב האלון – הוקמה מינהלת תושבים ראשונה מסוגה

בחודש האחרון קיימה קבוצה נרחבת של תושבי רחוב האלון ביבנה סדרה אינטנסיבית של מפגשים ודיונים, אשר הניבה לפני מספר ימים את הקמת 'מינהלת דיירי רחוב האלון' – גוף ייצוגי רשמי אשר ייצג את תושבי הרחוב הוותיק מול היזם ומול העירייה בהליך 'פינוי בינוי' המתבצע במקום במסגרת המיזם להתחדשות שכונות העיר הוותיקות |

                                                                                                                      המינהלת הוקמה רק כעת, לאחר שבמהלך השנתיים האחרונות התנהל התהליך בפרוצדורות העירוניות/הרשותיות במסגרת ועדת התכנון והבנייה המקומית עד ליציאתו לדרך בחודשים האחרונים, במהלכם מנהלת חברת 'בהרי-פלוטקין' - החברה היזמית בה בחרה העירייה בלעדית ליישומו – מגעים עם 169 המשפחות בעלות הבתים במקטע הרחוב בו מיועד להתבצע הפרויקט.

לשאלה האם לא נזכרו מעט מאוחר מדי והאם לא היה נכון יותר להקים את הגוף הייצוגי לפני חודשים רבים, עונים בביטחה מובילי ההתארגנות כי התפתחויות החודשים האחרונים הובילו אותם למסקנה כי הגיעה העת להתערב ולהעמיד גוף רציני, חזק ומאוחד, שיעמוד נחרצות מול הרשות ומול היזם שנבחר על-מנת שהדיירים לא ייצאו נפסדים מהתהליך, תוך שאינם ממצים את מלוא זכויותיהם הלגיטימיות, בעוד שהיזם ממקסם את רווחיו מהפרויקט הענק.

עם הגרעין המייסד של המינהלת נמנים תושבים ותיקים ומוכרים, הקוראים כעת לכל דיירי הרחוב להצטרף למינהלת כדי לייצג כגוף אחד את אינטרסיהם ולעמוד על זכויותיהם: ערן בנישו, גלי דניאל, יאיר אטדגי, ניסים בן-סימון, איתן סונינו, שמעון אלקיים, ורוני אליאסי.

"לשקם את הרחוב – אולם בדרך הגיונית, מבלי להמיט חורבן על דייריו"

"אנו מבהירים כי אנו לא נגד הפרויקט. התחדשות רחוב האלון נחוצה וחשובה, הגיע הזמן שלתושבי המקום תגיע קצת נחת ושלווה, ושיגיעו אל השקט המיוחל. המדובר בקבוצת אוכלוסייה שלא רוותה נחת מרובה בחייה, ומגיע לה סוף-סוף להרים את הראש. חייבים לשקם את הרחוב – אולם יש לעשות זאת בדרך נכונה והגיונית – ולא להמיט חורבן נוסף על חיי האנשים", אומר איתן סונינו.

"המינהלת תפעל כגוף אחד, ולכל הדיירים תהיה זכות שווה בקביעת ההחלטות, המהלכים והצעדים בהמשך. אין בכוונתנו לקיים את המינהלת כגוף היררכי המובל על-ידי קבוצה קטנה של אנשים – אלא כזרוע אחת אשר תגן על כל הדיירים: תושבים ותיקים, קשישים, אלמנות, משפחות, בעלי מוגבלויות, אזרחים בעלי יכולת כלכלית מעטה, דור שני ושלישי  – ולכן חשוב לנו שכולם יבינו את חשיבות הצעד הזה ונחיצותו הדרמטית עבור כל אחד ואחד", הם אומרים.

עוד הם מבהירים: "מטרתנו היא ברורה וחד-משמעית: לשפר את התנאים והתמורה שמקבלים התושבים מהיזם. הנשכרים הראשונים מתהליך התחדשות הרחוב צריכים להיות הדיירים – לא היזם". הם מציינים כי לאורך כל התפתחות המיזם לא בוצעה כל התייעצות עם התושבים, ולא ניתנה להם ההזדמנות לגבש את עמדותיהם. "צריך גם לזכור שעד היום לא פורסמו כלל מועדים ולוחות זמנים מחייבים לביצוע הפרויקט, וההתחייבויות כלפינו אינן מעוגנות באופן מחייב וחד-משמעי. על העירייה היה לפנות קודם-כל אלינו, התושבים – לפני שהתקשרה עם היזם", הם זועמים.

"היזם פועל בשיטת 'הפרד ומשול'; חלק מהדיירים קופחו במו"מ ממולח"

בצעד מעשי ראשון להגנה על זכויות דיירי רחוב האלון, מתכוונים חברי המינהלת להגיש התנגדות להמשך קידום המיזם בתנאיו הנוכחיים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לקראת ישיבתה ביום שלישי בשבוע הקרוב, ה-30 בחודש.

מייד לאחר מכן יתקיים כנס יסוד להקמת המינהלת ולהשקת תכנית פעולתה, והקבוצה החלוצית מקווה שעד אז יצטרפו אליה כל תושבי המקום. "כולם חייבים להבין שללא התארגנות כזו, וללא הצגת חזית מאוחדת וחזקה מול היזם והעירייה – זכויותינו יקופחו – ניפגע קשות גם כספית וגם באיכות חיינו - ולא יהיה מה לעשות ולמי לבוא בטענות", מבהיר סונינו.

"אנו מתכוונים לפעול בשקיפות מלאה – ודורשים שקיפות כזו גם מהעירייה ומהיזם. ונדאג שכל דייר ברחוב יוכל להטיל את כל כובד משקלו על המשך התהליך", אומר גלי דניאל.

"הבנו, סוף-סוף, לאחר זמן, שהתמורות המוצעות על-ידי היזם 'בהרי-פלוטקין' אינן עולות בקנה אחד עם הערך האמיתי של הבתים שלנו. נוכחנו לדעת כי היזם מבצע איפא-ואיפא בין הדיירים, ועובד בשיטת 'הפרד ומשול' – כשהוא מקיים דיון חשאי ונפרד עם כל דייר במטרה לשכנעו לחתום. חלק מהדיירים אכן שוכנעו – ואולם אינם יודעים כי קופחו, בעצם, במשא-ומתן ממולח.

היזם מציע תמורה מינימלית, בפרויקט שעליו יגרוף רווחים עצומים – ולתושבים לא יהיה כל חלק במימוש הפוטנציאל של המקום. מדוע זה צריך להיות כך? יש כאן עשרות משפחות המתגוררות ברחוב למן סלילתו והקמתו, הם-הם רחוב האלון, הוא דם מדמם ובשר מבשרם. מגיע להם לקבל תמורה אמיתית עבור רכושם היחידי עלי אדמות, אשר יש לו גם משמעות סנטימנטלית, מעבר לזו הכלכלית", מוסיף דניאל.

"יחס המרה של 7 דירות על כל דירה קיימת – שערורייה!"

"ה'סוכריות' שהיזם מציע לדיירים, כגון חנייה או מחסן, בטלות בשישים לעומת הערך הנכון של הנכסים. לא נעשה פה כל תהליך של הידברות עם התושבים והתייעצות עמם, לא נבחנו אופציות והצעות נוספות מיזמים אחרים, ליזם שהעירייה בחרה בו – מסיבה עלומה – ניתנו הטבות ותנאים מפליגים שלא נודעו כמותם בכל הארץ", מסביר איתן סונינו, "לא בוצע מהלך של הערכה שמאית לכל דירה ודירה בפני עצמה ובשקלול התנאים הייחודיים לה, וליזם אושר יחס המרה (מספר יחידות הדיור אותן רשאי היזם לבנות תמורת יחידת-דיור קיימת אחת. ר.ש.) שלא נודע כמוהו של 7 ל-1 – בעוד שהיחס המקובל הוא 4-3 ל-1. יחס המרה זה אמור להגדיל את היקף האוכלוסייה בקטע הרחוב הזעום שנבחר לצורך הפרויקט, באורך 400 מטרים בלבד – ביותר מ-1,000 משפחות על המספר הקיים, המיועדות להתאכלס ב-16 בניינים שיתנשאו לגובה 19 קומות! זו שערורייה! מדי שנה הגדילו את מספר הקומות שאושרו, מ-9 ל-19!".

"עוד 1,000 משפחות, עוד 2,000 מכוניות. יהיה כאן גיהינום!"

חברי המינהלת טוענים כי מעבר להיבט הכספי לא העירייה ולא היזם התחשבו בצרכים האמיתיים ובמגבלות הגיאוגרפיות והדמוגרפיות של המתחם המיועד. "יש כאן עניין של מיקסום רווחים, אבל מה יהיה על איכות החיים של התושבים – אשר במרביתה תידרדר ותורע בהרבה מתנאי חייהם כיום?!".

לדבריהם, אנשים יגורו בדירות חדשות, שלא יוכלו לצאת ולהיכנס אליהן. לא ניתנה הדעת על פתרונות תחבורה נכונים, כאשר לקטע הרחוב הקטן והצפוף ממילא יתווספו יותר מ-2,000 מכוניות. רק בכדי לצאת מהחנייה התת-קרקעית אל הכביש יתקיים פקק שייארך חצי-שעה, ואז היציאה מהרחוב וההשתלבות בתנועה בעיר תהיה סיוט של ממש, שיגרום לסתימה של כל ערוצי התנועה בעיר בכלל. על תנועת תחבורה ציבורית ברחוב אין בכלל מה לדבר, היא תהיה בלתי-אפשרית.

"את כל העומס הבלתי-אפשרי הזה יוסיפו על מקום שגם כיום הוא מהצפופים ומהקשים להתניידות, לצד מרכז הספורט, בית הספר התיכון ובית הכנסת הקיימים ופעילים ביותר כל הזמן", מדגיש רוני אליאסי, "התשתיות במקום לא מאפשרות פריצה או הרחבה של מתווה הרחוב, מה יהיה כאן בעוד עשר-עשרים שנה? יהיה כאן גיהינום. כל המהלך אמור היה לשפר את איכות חיי המשפחות – ותחת זאת יפגע בהן אנושות".

ועוד הוא מוסיף: "מתפקידנו כמינהלת יהיה לדאוג לכל דייר ודייר, לכל משפחה ומשפחה. כולל המשפחות קשות היום שיתפתו ל'סוכריות' של הקבלן – ובהמשך ייאלצו למכור את ביתן כי לא יוכלו, למשל, לעמוד בתשלומי ועד-בית בני מאות שקלים בחודש, או בארנונה גבוהה מאד – לאחר פקיעת ההנחה והפטור עם תום השנתיים הראשונות. מה הן יעשו אז? היזם לא מציע לתושבים אפשרויות של חלופות דיור במתחמים אחרים בעיר, והן יפסידו לנצח את הזדמנות חייהן לשפר את תנאי מגוריהן ואת ביסוס הישרדותן הכלכלית".