למה ישראל עלולה להיתקע השנה באירוויזיון, למרות שיש לה שיר חזק
12.05.26 / 08:21
נועם בתן מגיע לווינה עם "Michelle", שיר שמדורג גבוה יחסית בהימורים, אבל אם בשנים האחרונות, הקהל הרחב הצביע בניגוד לשופטים הבעייתיים והמוטים באירופה (בשלוש השנים האחרונות ישראל הובילה פעם אחר פעם בהצבעת "שאר העולם", קטגוריה שמאפשרת הצבעה ממדינות שאינן משתתפות בתחרות) השנה השנה, בניגוד לשנים קודמות, השופטים חזרו להיות גורם משמעותי יותר גם בחצאי הגמר. בנוסף, התפרצה סערה שמעמידה כל נקודה ישראלית תחת חשד.
באירוויזיון 2026 ישראל לא נשפטת רק על שלוש דקות של מוזיקה. היא נשפטת גם על מלחמה, פוליטיקה, קמפיינים, הצבעות וחשדנות אירופית הולכת וגוברת.
ישראל מגיעה השנה לאירוויזיון עם שיר שיכול להצליח, זמר שמסומן כמועמד חזק ודירוג מכובד בהימורים. אבל בניגוד לשנים רגילות, השאלה הגדולה סביב נועם בתן והשיר "Michelle" אינה רק האם הביצוע יהיה טוב, אלא האם אירופה בכלל מסוגלת לשפוט את ישראל השנה כמו עוד מדינה בתחרות.
על הנייר, לישראל יש סיבות לאופטימיות. לפי נתוני Eurovisionworld שפורסמו בימים האחרונים, ישראל מדורגת במקום השישי בסיכויי הזכייה, עם כ-4 אחוזים לזכייה, ובמקביל עם סיכוי גבוה בהרבה להתברג בצמרת: כ-46 אחוזים לסיים בחמישייה הראשונה. כלומר, השוק לא מוחק את ישראל. להפך, הוא רואה בה מועמדת חזקה יחסית.
גם הצבעת הקהל עשויה לעבוד לטובת ישראל. לפי נתונים שפורסמו במאקו, בשלוש השנים האחרונות ישראל הובילה פעם אחר פעם בהצבעת "שאר העולם", קטגוריה שמאפשרת הצבעה ממדינות שאינן משתתפות בתחרות. ישראל סיימה ראשונה בקטגוריה הזו בגמרים של 2023, 2024 ו-2025, וגם בחצאי הגמר שבהם השתתפה.
היתרון הגדול של ישראל אצל הקהל הפך השנה גם לחשד הגדול נגדה:
תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, וסוקר בישראל, טען כי באירוויזיון 2025 הופעל קמפיין ממומן בהיקף של כמיליון דולר לעידוד הצבעה לישראל. לפי הדיווח, הקמפיין התמקד במדינות מפתח באירופה, בזמן שהשופטים המקצועיים העניקו לישראל ניקוד נמוך בהרבה.
התוצאה היא שישראל מגיעה לתחרות הנוכחית כאשר כל הצבעה עבורה נבחנת בזכוכית מגדלת. גם אם הקהל באמת אוהב את השיר, וגם אם התמיכה בישראל אותנטית, באירופה יש מי שיראו בכך לא אהדה מוזיקלית אלא פעולה פוליטית מאורגנת.
הסערה התחדדה עוד יותר לאחר שאיגוד השידור האירופי הוציא אזהרה רשמית ל"כאן", בעקבות סרטונים שבהם נועם בתן קרא לצופים להצביע עשר פעמים לישראל. לפי וואלה, מנהל האירוויזיון מרטין גרין הבהיר כי קריאה ישירה להשתמש בכל עשר ההצבעות עבור אמן אחד אינה תואמת את הכללים או את רוח התחרות.
ב"כאן" טענו כי מדובר ביוזמה אישית של האמן, ללא מימון בלתי חוקי, וכי הסרטונים הוסרו לאחר פניית האיגוד. אבל גם אם ההסבר נכון, הנזק התדמיתי כבר נגרם:
ישראל הפכה למדינה הראשונה שסופגת אכיפה רשמית של כללי ההצבעה החדשים באירוויזיון 2026.
השופטים מקבלים יותר כוח:
השנה, בניגוד לשנים קודמות, השופטים חזרו להיות גורם משמעותי יותר גם בחצאי הגמר. איגוד השידור האירופי הודיע כי ב-2026 תחזור שיטת 50-50 גם לחצאי הגמר, כלומר חצי מהניקוד יגיע מהקהל וחצי מהשופטים המקצועיים. בנוסף, מספר ההצבעות המרבי לצופה ירד מ-20 ל-10.
המשמעות עבור ישראל ברורה:
גם אם הקהל יתמוך בה מאוד, כוחו קטן יותר מבעבר. אם השופטים באירופה יעניקו לישראל ניקוד נמוך בגלל אווירה פוליטית, ביקורת ציבורית או חשש מהזדהות עם ישראל, הדרך לצמרת תהפוך קשה בהרבה.
לכן הסיכויים של ישראל מורכבים. מצד אחד, יש לה שיר שמדורג גבוה, קהל בינלאומי נאמן, זמר שמושך תשומת לב ויכולת אמיתית להגיע לגמר ואף להתברג גבוה. מצד שני, היא מתמודדת עם זירה פוליטית עוינת, חרמות מצד מדינות, חשדנות סביב ההצבעות וכללים חדשים שמצמצמים את היתרון היחסי שלה בקהל.
השורה התחתונה:
ישראל בהחלט יכולה לעלות לגמר, ואפילו לסיים גבוה. אבל הסיכוי שלה לנצח או להתקדם בקלות נמוך יותר ממה שהשיר לבדו היה אמור לאפשר.
