מיליוני שקלים בדרך לקופת עיריית יבנה: ההחלטה שעשויה להכניס לעיר מיליוני שקלים בשנה



בשורה כלכלית משמעותית ליבנה: הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים ממליצה לחלק הכנסות ארנונה בהיקף של 35–40 מיליון שקל בשנה ממתחם השפד"ן בין שש רשויות מקומיות, בהן יבנה. על פי המתווה, העיר צפויה לקבל בין 3.7 ל-4.3 מיליון שקל בשנה, לפני ניכויים, אף שהמתקן אינו נמצא בתחומה. ראשון לציון תהיה המרוויחה הגדולה, בחולון מתנגדים לחלוקה - וההכרעה הסופית עדיין ממתינה לאישור משרד הפנים

השפד"ן - מתוך אתר איגודן

עיריית יבנה עשויה ליהנות בקרוב ממקור הכנסה חדש וקבוע של מיליוני שקלים בשנה, מבלי שתידרש להעלות את הארנונה לתושבים או להקים מתחם תעסוקה חדש. זאת בעקבות המלצה של הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים לחלוקת הכנסות הארנונה ממתחם השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל. כך מפרסם לראשונה עידן ארץ בגלובס.

על פי ההמלצה שגיבשה הוועדה, בראשות אשר אברג'ל, שטח השפד"ן יסופח במלואו לתחומה המוניציפלי של ראשון לציון, אך הכנסות הארנונה ממנו יחולקו בין שש רשויות מקומיות: ראשון לציון, בת ים, חולון, יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גן רווה.

היקף ההכנסות הכולל מוערך בכ-35 עד 40 מיליון שקל בשנה, כאשר הסכום עשוי לגדול בעתיד בעקבות הרחבת המתקן.

כמה כסף צפויה יבנה לקבל?

לפי נוסחת החלוקה שעליה המליצה הוועדה, יבנה תהיה זכאית ל-11.2% מההכנסות שיישארו לאחר הקצאה ראשונית של 5% לראשון לציון.

המשמעות היא שיבנה צפויה לקבל כ-10.64% מכלל הכנסות הארנונה מהמתקן, סכום המוערך בכ-3.7 עד 4.3 מיליון שקל בשנה, לפני ההפרשות לקרן הארנונה.

מדובר בהכנסה שנתית שעשויה לסייע בחיזוק התקציב העירוני, במימון שירותים לתושבים ובהשקעות בתשתיות ובפיתוח העיר, בהתאם לסדרי העדיפויות שתקבע העירייה.

חשוב לציין כי אין מדובר במענק חד-פעמי, אלא במקור הכנסה שעשוי לחזור מדי שנה, כל עוד מתווה החלוקה יישאר בתוקף.

איך הגיעה יבנה לחלוקת ההכנסות ממתקן שנמצא בראשון לציון?

השפד"ן הוא מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל, המטפל בשפכים של יותר משני מיליון תושבים בגוש דן. המתקן נמצא בבעלות איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה (איגודן).

למרות היקפו וחשיבותו, במשך שנים השטח שעליו פועל המתקן לא היה משויך מוניציפלית לאף רשות מקומית, ולכן לא נגבתה ממנו ארנונה עירונית.

בעקבות התרחבותה של ראשון לציון לכיוון מערב, הפך המתחם למעין מובלעת המוקפת מכל עבריה בשטח העיר.

בדצמבר 2024 הוסמכה הוועדה הגאוגרפית מרכז לבחון את שיוך השטח ואת חלוקת ההכנסות ממנו. במסגרת עבודתה הוחלט לבחון מתווה שיאפשר גם לרשויות נוספות באזור ליהנות מהכנסות המתקן, ולא רק לרשות שבתחומה הוא ייכלל.

הוועדה קבעה חמישה קריטריונים לחלוקה: גודל אוכלוסייה (30%), דירוג חברתי-כלכלי (20%), חוסן פיננסי של הרשות (20%), שיעור גביית ארנונה (10%) וגבול משותף עם המתקן (20%).

כך יחולקו עשרות מיליוני השקלים

על פי המתווה, ראשון לציון תקבל תחילה 5% מהכנסות הארנונה, כפיצוי על השירותים העירוניים שתידרש להעניק למתקן ועל עלויות הגבייה. יתרת ההכנסות תחולק בין שש הרשויות.

רשות מקומית

הכנסה שנתית משוערת

ראשון לציון

14.6–16.7 מיליון שקל

בת ים

6.8–7.8 מיליון שקל

חולון

5.9–6.7 מיליון שקל

יבנה

3.7–4.3 מיליון שקל

נס ציונה

2.4–2.7 מיליון שקל

גן רווה

1.6–1.9 מיליון שקל

הסכומים המוצגים הם אומדנים לפני ניכויים, ובהם ההפרשות לקרן הארנונה, שעשויות להגיע לכ-28% מההכנסות.

מחלוקת בין הרשויות: חולון התנגדה להסכמות

מתברר כי מאחורי המתווה הכלכלי התפתחה מחלוקת בין הרשויות המקומיות.

במהלך עבודת הוועדה גיבשו חמש רשויות הצעת פשרה משותפת לחלוקת ההכנסות, אולם עיריית חולון סירבה להצטרף להסכמות והגישה הצעה חלופית.

בחולון אף מתחו ביקורת על הדרך שבה הוצגו ההסכמות וטענו כי המסמך המשותף גובש כבר בחודש מאי 2025, אך הוצג בפני הוועדה רק בסיום אחד הדיונים, לאחר שהצדדים כבר שטחו את טענותיהם.

העירייה הפנתה ביקורת גם כלפי ראש עיריית יבנה, שלטענתה החזיק במסמך ההסכמות בטרם הוצג בפני יתר הצדדים.

מעבר למחלוקת על חלוקת הכספים, חולון דרשה שהמתחם יסופח לשטחה ולא לראשון לציון.

למרות ההתנגדות, הוועדה בחרה להמליץ על שיוך השטח לראשון לציון ועל חלוקת ההכנסות בין כלל הרשויות שנכללו במתווה.

גם צרכני המים עשויים לשלם יותר

לצד ההכנסות הצפויות לרשויות, למהלך עשויה להיות השפעה גם על חשבונות המים של הציבור.

מכיוון שהשפד"ן פועל במסגרת משק המים והביוב, עלויות הארנונה החדשות צפויות להתגלגל בסופו של דבר לצרכנים. על פי ההערכות שפורסמו, מדובר בעלייה של כ-0.35% בעלויות המים, השקולה לתוספת של כחצי שקל בחודש למשק בית.

נתון מעניין נוסף הוא שתל אביב, החברה המרכזית באיגודן המחזיק במתקן, לא צפויה לקבל חלק מהכנסות הארנונה במסגרת ההמלצה.

מתי הכסף יגיע לקופת עיריית יבנה?

בשלב זה מדובר בהמלצה בלבד, שעדיין דורשת את אישור משרד הפנים. כל עוד המתווה לא אושר, אין ודאות לגבי מועד תחילת גביית הארנונה והעברת הכספים לרשויות.

אם ההמלצה תאושר, יבנה עשויה לזכות בתוספת הכנסה שנתית משמעותית, שתוכל לשמש את העירייה במימון שירותים עירוניים ובהשקעות לטובת התושבים.

עבור יבנה, מדובר בהזדמנות להגדיל את מקורות ההכנסה העירוניים בלי להטיל תוספת ארנונה מקומית על התושבים, כאשר עיקר ההכנסות יגיע ממתקן תשתית אזורי הפועל מחוץ לגבולות העיר.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה