"מתעלמים מאנשים חיים כאילו שהם כבר מתים"

לא בכל יום אפשר למצוא סיפור כל-כך מרתק על משפחה שהגיעה בשנות התשעים לישראל מברית המועצות אופטימית ועל הגילוי הקשה שאלכס בן השנתיים לא יוכל להיות כמו כל הילדים. תכירו את אלכס פרידמן – למרות שבטח כבר הכרתם חלקית בהזדמנויות רבות אחרות: עוד מעט חוגג 32 וכבר הספיק לעשות המון בחייו.

בראיון חשוף וגלוי-לב אלכס מספר ל'גדרתון' על ילדותו בגדרה, על המאבקים, ועל המעבר של המשפחה מגדרה ליבנה לפני שש שנים: "עליתי לישראל עם המשפחה מרוסיה ישר לגדרה. ההורים שלי שמו לב שמשהו לא בסדר בהתפתחות שלי והם לקחו אותי לבדיקה בבית-חולים 'קפלן'. שם אישרו הרופאים את חששם הגדול, ואמרו להם שאני לוקה בניוון שרירים ושהם לא נותנים לי לחיות מעבר לגיל שלוש.

מאז עברו כל-כך הרבה שנים, ואני חי ונושם ובועט חופשי. אוהב את החיים ורוצה לעזור לאנשים עם מוגבלויות. אני מוגדר נכה מעל מאה אחוז, ויושב בכיסא גלגלים כבר מגיל צעיר מאוד.

למדתי בבית-ספר 'פינס' ולאחר מכן סיימתי את הלימודים בתיכון האזורי בגדרה. אתה שואל איך היה ללמוד עם המוגבלות שלי? אז ככה - אני לא הרגשתי אף פעם מוגבל, ממש לא. הייתי כמו ילד רגיל, רק עם מוגבלות. המשפחה שלי מוכרת מאוד בגדרה. תמיד הייתי לוחם ולא נתתי למוגבלות לעצור אותי. תמיד ידעתי להסתכל על החיים אחרת - לא לרחם על עצמי ולא לבכות. הלכתי לגן ולבית-ספר רגיל. כמובן שבהתחלה הילדים קצת צחקו, אבל הם למדו להכיר אותי והבינו שאני כמו כולם, כשהם היו משחקים כדורגל ורצים אני הייתי יושב על הכיסא וצוחק".

מתי התחלת את המאבק הציבורי למען הנכים?

"כמו כולם, גם אני כעסתי על נתניהו שפגע בנכים ב-2003, כשהיה שר האוצר. ומאז המצב של הנכים הפך להיות גרוע יותר ויותר. בעת ההיא התחילו לדבר על הבעיה של העלאת קצבת הנכות, ואז החלטתי לעשות משהו - הצטלמתי עם שלט "נכה - לא חצי בן-אדם", וזה הפך להיות ויראלי ברשת.

האמרה הזו הפכה להיות המוטו של מאבק הנכים – מוטו הכי מדוייק שאפשר להעלות על הדעת, לטעמי - ואז החלטתי להקים עמותה שפעלה ועושה רבות למען הנכים, שעדיין, גם היום – אין להם כתובת רצינית שתהיה קשובה לבעיותיהם המורכבות, ותסייע להם לחיות בכבוד".

ספר לנו על מאבק הנכים.

"שנים ארוכות אנחנו כועסים. הפגנו, עשינו חסימות, נכנסנו לתודעה של האנשים באמצעות הסיקורים ברשתות ובערוצי הטלוויזיה. לא ויתרנו, נלחמנו בכל צורה ודרך אפשריים. הבנו שלא יתנו לנו את שכר המינימום, והממשלה רצתה לשבת למשא-ומתן.

נתניהו הוריד קצבאות וביטל את ההצמדה לפני 16 שנים. מעניין שאת ההצמדות של חברי הכנסת והשרים אף-אחד לא חשב לבטל.

בהמשך לקחנו את הניירת למשא-ומתן ואכן סיכמנו על תוספת של 4.7 מיליארד שקלים לציבור הנכים - אבל לצערנו האוצר ונתניהו עשו מהלך לא הוגן והכניסו עוד אלמנט לחבילה, ובכך הורידו את הקצבה ל-3,700 שקלים. מי יכול לחיות מהסכום הזה? גם אדם נורמטיבי בלי כל נכות שהיא לא יכול".

הפעימה השנייה בעדכון הקצבאות הייתה אמורה להיכנס לתוקף בחודש ינואר השנה, והנה התבשרנו שזה לא יצא לפועל. למה?

"(צוחק במרירות) אתה מבין איך מנהלים את המדינה? הייתה אמורה להיות ועדה שתאשר את הסכום. אבל החרדים קיבלו תוספת ולנכים אמרו שאין, כי אין ממשלה. זה היה אותו סכום בערך, אבל בממשלה החליטו שהחרדים חשובים יותר מהנכים. מי יעשה סופסוף סדר בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל?

העמותה שלי ביחד עם אחרים הגישה בג"ץ נגד המדינה שלא עומדת בהסכמים, ואני מקווה שהצדק ייצא לאור".

מתי בעצם הבנת שאתה חייב ללכת לפוליטיקה כדי לשנות את המצב? ולמה בחרת ב'ישראל ביתנו' שתשמש ביתך הפוליטי?

"קודם כל אביגדור ליברמן קרוב אליי בנושא הפוליטי. בהתחלה התכוונתי להקים מפלגה של נכים, אבל הבנתי שצריך להיכנס למפלגה מוכרת.

ליברמן אמר בקולו שידאג לקשישים ולנכים, וידאג שהקצבה של הקשישים תעמוד על 70 אחוז משכר המינימום. לנכים הוא הבטיח להשוות את הקצבה לשכר מינימום. יש לו "עשרת הדיברות של ליברמן", והוא לא זז מהעמדות שלו. עשרת הדיברות מדברות על מדינה שתהיה לה תחבורה בשבתות, ואני מאמין ב"חייה ותן לחיות".

יש לי חברים דתיים ויש לי חברים חילוניים, והכי חשוב שהאחד מכבד את השני. רציתי ללכת לחבר לעשות קבלת שבת וירד גשם. אמרתי לו שאני מגיע ברכב והוא ישר אמר: "לך מותר". זה היופי ביחסי חילונים-דתיים שפויים".

מה דעתך על מה שקורה במדינה בכל הנושא של צורכי אנשים עם מוגבלויות?

"סקנדל. שערורייה. מתעלמים מאנשים חיים כאילו שהם כבר מתים. הלכתי למשימה הקשה הזו של הפוליטיקה על-מנת לשנות את הדברים ואת המחשבה הכללית של האזרחים לגבי הנכים. תבין, כמו שהחרדים קיבלו את הכל מנתניהו בשל כוחם הפוליטי והציבורי - כך הכוח נמצא כיום אצלנו. אנחנו רוצים ויכולים לעזור למעלה ממיליון וחצי אנשים שחיים מתחת לקו העוני.

מגזר העניים של מדינת ישראל – כולל ילדים - מונה כיום יותר מ-25% מהאזרחים. לביבי ולחברים שלו לא איכפת מהחלשים ומהנכים - אותם מעניין רק העשירון העליון. הגיע הזמן שסדרי העדיפויות ישתנו לחלוטין".

ההיבטים האלה מעוגנים בקווי היסוד של 'ישראל ביתנו' להקמת קואליציה?

"כן. ליברמן הוכיח שיש לו מילה. הוא אמר לכולם שאפשר להקים בקלות ממשלת אחדות ציונית, ובקווי היסוד הוא דרש שיעלו את קצבאות הקשישים והנכים. הוא מוכיח פעם אחר פעם שהוא המבוגר האחראי. הוא נלחם בכפייה הדתית ולא יאפשר לה להרים את הראש. יש לו קווים אדומים ברורים, ומי שרוצה אותו בממשלה צריך לדעת שהוא לא יוותר".

מאמין שאתה יכול להיכנס לכנסת?

"מבחינה פרקטית חסר לי רק מנדט אחד נוסף בכדי להיכנס. אני מאמין שאפשר להשיג את היעד שלנו ואני פונה לכל מי שרוצה לראות אותי בכנסת שיבוא לבחור ב'ישראל ביתנו'.

צריך למנוע מדינת הלכה, ליברמן אמר שלהוציא הערבים והחרדים ישנם 91 חברי כנסת, ומתוכם אין בעיה להקים את הממשלה הבאה.

הבחירות הבאות יהיו לא שמאל או ימין אלא על שר בריאות רציני שידאג לכל האזרחים - לא ליצמן וחבריו לכנופייה. הגיע הזמן שהאנשים יבינו שהבחירות הן על סדרי עדיפויות אחרים, למען התושבים, למען נכים, למען גיוס של כולם לצבא. לא חייבים לעשות צבא - אפשר להתנדב לשירות לאומי, אבל כל הזכויות והחובות של כל תושבי ישראל חייבים להיות שווים לכולם. די לסחטנות החרדית, המדינה שייכת לכל האזרחים והגיע הזמן שהתושבים יבינו שצריך לעשות כאן סדר-יום אחר, זה הבית שלנו, של כולנו".

אז אפשר לומר בביטחון שנראה אותך בכנסת?

"(צוחק) תראה, כל מי שחשוב לו שיהיה לו נציג מהימן בכנסת מיבנה או מגדרה, צריך שיבוא ויתמוך בנו בבחירות האלו, ויעזרו לי להיכנס לכנסת. אני אופטימי, ובה בעת לוחמני ולא מתפשר ולא מוותר - אמשיך להילחם כל חיי".