"פה כל ילד זה הנכד שלי"

אם תגיעו למעון השיטה' של נעמ"ת ביבנה, תמצאו במטבח גבר בן 59, אלי דבאח, שאחרי 24 שנות קריירה צבאית, כיום מבשל מכל הלב ל-80 אנשים – מדי יום. הרקע שלו בתחום מסתכם בניהול מסעדת "קפה קפה", אך הילדים ("ילד אף פעם לא משקר") מעולם לא החזירו את האוכל שלו, נהנים ממנו כל יום ואלי? הוא מאושר עד השמיים. 

אתה בעצם גבר בתוך מערכת של נשים, שזו המטרה של נעמ"ת בעצם, ארגון למען נשים. ספר קצת, איך הגעת? איך זה התחיל?

"אני איש קבע לשעבר בן 59, אב לשלושה ילדים. מס הכנסה טחן אותי באחוזים של 50% בכל עבודה שעבדתי בה, של תיאום מס. אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא לעצמי משהו של כמה שעות. אז ישבתי בבית מעל לשנה וחיכיתי."

מה עשית בצבא?

"הייתי מפקד יחידה, רב-סרן, בצריפין. הייתי 24 שנים בצבא. אחר כך עבדתי במשרד הביטחון ועד לאחרונה ניהלתי סופרים, כמו יוחננוף, ויקטורי. הייתי בתחום הלוגיסטי אבל זה גזל ממני המון שעות ובסוף החודש, כשאתה רואה את המשכורת, אתה מתבאס. במקרה הבת שלי מצאה מודעה שפרסמה אחת האמהות שמחפשים מבשל/ת והפנתה אותם אליי. הגעתי לכאן, שאלו אותי 'מה אתה יודע לעשות?', אמרתי להם שאני יודע לבשל הכל והתחלתי לעבוד".

ומאז מלקקים פה את האצבעות?

"הם נדהמו מהאוכל שלי וראיתי את הילדים ממש נהנים מהאוכל שלי. זה עושה לי את כל הכיף, אני יודע מה זה שילדים נהנים מהאוכל, יש לי שלושה נכדים. הנכדים רואים את האוכל וישר נגנבים, הם תמיד באים אליי ושואלים 'סבא, מה יש לאכול?'. פה כל ילד זה הנכד שלי. אני נהנה מאוד לעשות את האוכל. אני עושה גם לצוות אוכל והן נהנות מאוד. היום אפיתי להם עוגת בננה והן לא מפסיקות להגיד כמה שזה טעים. איך שהם באים בשעה 7:30 אני כבר מתחיל לתקתק – ארוחת בוקר, צהריים. יש תינוקות שצריך לגרוס להם את האוכל. יש תפריט שנותנת הדיאטנית ואתה עובד לפי תפריט".

כל יום יש אוכל שונה?

"כן, כל יום בהתאם לזה אתה עושה את ההזמנות, אתה מזמין לפי מה שצריך. התפריט מאוזן ומגוון תמיד לפי התפריט של הדיאטנית עם חתימה שלה".

מה הרקע שלך בבישול?

"בעבר היה לי בית קפה של 'קפה קפה' בשוהם, אני הייתי השף והחזקתי שם את המקום. היום אני בא לפה, מבסוט, מכין להם את האוכל".

מה התגובות של ההורים? היו כאלה שהתנגדו בהתחלה?

"אף אחד לא התנגד. להיפך, התגובות היו מעולות ומפרגנות".

כמה פיות אתה מאכיל ביום?

"80 פיות לא כולל צוות. הצוות לבד בין 10-14 אנשים".

איפה יש לך מקום ליצירתיות בתוך התפריט שאתה מקבל?

"בטעמים בעיקר. תראה, אם עד היום הם היו אוכלים פתיתים מסוג מסוים, היום הם כבר אוכלים פתיתים עם רוטב שלי, עם תיבול שלי. ילדים לא שקרנים, אם לילד לא טוב הוא לא יאכל. הוא יחזיר את האוכל. והיו פה מקרים של החזרת אוכל לפני שהגעתי".

מה בעצם ההבדל בין גבר לאישה במטבח כמו זה?

"ההבדל הוא לצורך העניין, כשהיו מגיעות לפה כמויות של סחורות, זה דברים שהם כבדים. שקים של 12 ק"ג אורז למשל, זה משהו שהוא כבד מאוד. לפני שהגעתי כל הנשים היו באות לעזור למבשלת שהייתה פה להרים את הסחורה. והיום אני פה, מסדר הכל מהר. היו מגיעים ארגזים של פירות וירקות, משהו שיכל לקחת להן שעתיים לוקח לי היום יותר מהר. העיקר שהם ייהנו".

כמה זמן אתה כבר פה?

"בערך כחודש, אבל מרגיש כאילו שנים, ממש חלק מהמשפחה פה. אני בהחלט מרגיש כאילו זה הבית השני שלי".