ראיון בלעדי עם חיים מסינג: "אי אפשר להישאר אדיש לתושבים״

מזה כשנה וחצי חיים מסינג משמש כממלא מקום ראש העיר, ובעשרת החודשים האחרונים ניהל את העיר בפועל על רקע ההידרדרות במצבו של צבי גוב ארי, שהיה עבורו הרבה מעבר לראש עיר ושותף לדרך.לפני כחודש, חוותה העיר, טלטלה של ממש עם פטירתו של צביקה.

המערבולת הפוליטית שנכנסו אליה, כופה על יבנה שתי מערכות בחירות שיכריעו לאן פנינו כעיר.ֶ הראשונה בעוד כחודש וחצי, בחמישה עשר לנובמבר, והשנייה בעוד כשנה, אוקטובר 2023.

חיים מסינג הצהיר השבוע כי: "שקלתי רבות מה לעשות, ומה הדרך הטובה ביותר להשיג את היעד שהגדרתי לעצמי עם פטירתו של צביקה. לצד ניהולה השוטף של העיר, על שלל האתגרים שיש לנו, הסתכלתי ימינה ושמאלה ונזכרתי בכלל הבסיסי שמלווה כל אדם שיוצא למסע ממושך: כשמטפסים למעלה, אם לא ממשיכים קדימה, מהר מאד מתדרדרים. או במילים אחרות - הדרך היחידה להמשיך את הדרך בה צעדנו היא לא לסטות מהשביל, להמשיך לצעוד ולהוביל.החלטתי להתמודד לראשות העיר יבנה, כי אני יודע שמה שבנינו במשך שנים אפשר להרוס ברגע. אני גם יודע שאת ההצלחות הגדולות אפשר לשכפל ולהרחיב".

"מעטים יודעים מה זה אומר לנהל עיר.ֶ ניהול מערכות מורכבות, מרובות אתגרים ומשברים, עם מגוון רחב של אינטרסים וקבוצות לחץ- זו משימה שלא נולדים אליה, אלא גדלים לתוכה. עיר צריכה ראש עיר שיודע לנהל אותה. עיר צריכה אדם עם ניסיון, אחרת היא הופכת לניסיון של אחרים לגדול על חשבונה. אני מכיר את יבנה כ 40 שנים. מהימים בהם שימשתי כמנכ״ל העירייה, דרך שירותי כמנכ״ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ומנהל מחוז מרכז של קק״ל, מהימים בהם שימשתי כסמנכ״ל בכיר באורמת ששוכנת ביבנה, וכמובן כחבר מועצת העיר. אני מכיר מקרוב את האתגרים, ואת ההזדמנויות. ולכן, אם תאפשרו לי להמשיך במלאכה, אני מתכוון להקדיש את עשרת החודשים הקרובים להגשים עשר מטרות חשובות לעיר, בתחומי הארנונה, החינוך, הביטחון האישי וחזות פני העיר. את התוכנית המלאה אשתף עם כולכם בקרוב. כל מי שמכיר אותי יודע- אני מקיים את מה שאני מבטיח, ולעולם לא אשלה אדם באשליות רק כדי לשאת חן. יבנה היא הלב שלי. אני גדלתי בה וגידלתי בה, אני ראיתי אותה בתקופות שפל וזכיתי להיות חלק מהשינויים שהפכו אותה למה שהיא- פנינה אמיתית שחייבים לשמור עליה. אני מעמיד את עצמי לבחירתכם, כי את משימת החיים הזו חייבים להמשיך ואת כל המכשולים שבפנינו אנחנו יכולים וצריכים לנצח".

מסינג ממשיך: "בראש השנה אנחנו מסתכלים על השנה החולפת וחושבים מה עלינו לעשות כדי להבטיח שהשנה החדשה תהיה טובה יותר. מה הבחירות שעלינו לקבל כדי להבטיח שנמשיך במה שעבד טוב, ואיך לשפר את מה שנדרש לעשות אחרת. את הבחירה הראשונה שלי אני עושה כאן עכשיו אתכם, ומבקש מכם להצטרף אליי. המשיכו איתי במסע של יבנה לפסגה, כולכם ראויים להיות בה. מבקש לאחל לכל אחת ואחד מכם שנה טובה, שנת בריאות ורעות. שנה שבה נכבד איש את רעהו, שנת עשייה ונתינה כיאה למשפחת יבנה הגדולה".

חיים מסינג מוכר לכולנו כממלא מקומו של ראש העיר, לאחר שבשנים האחרונות בעיקר הוזכר בשלל ידיעות בתקשורת ונכח במגוון טקסים כשהוא למעשה תופס את מקומו של ראש העיר בהיעדרו. מי שמכיר את גוב ארי, יכול להבין כבר מההיכרות הזו איזה אדם הוא חיים מסינג. גוב-ארי לא סמך על הרבה אנשים במאה אחוז, אבל עם חיים הוא תמיד הרגיש פתוח, תמיד הרגיש בנוח לתת לו את המושכות – בידיעה שהוא לא יעשה דבר בשביל להכשיל אותו וכמוהו, ראה תמיד את טובת העיר לנגד עיניו.

גם כעת, הוא המתין בסבלנות עם ההודעה שלו על ההתמודדות לראשות העיר יבנה, כיבד את האירועים לזכרו של ראש העיר ולא רצה להפוך את זכרונו של אדם יקר למסע בחירות מיוחצן. כיבד עד לרגע האחרון – וגם אחריו.

רובנו לא מכירים את מסינג, אבל הוא אל"מ במי"ל, בעברו שימש כמפקד בסיס בחיל האוויר, היה מנכ"ל עיריית יבנה, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, סמנכ"ל בחב' אורמת, מנהל המרחב המרכזי בקק"ל, סגן ראש העיר ומ"מ ראש העיר, כאשר במסגרת שירותו קיבל את פרס החינוך במדינה ופרס איכות השירות במגזר הציבורי. בנוסף, הוא גם בעל תואר MA במנהל העסקים. לחיים יש שני ילדים, אחד מהם בכיר מאוד בגוגל, השני הוא ראש מטה הדוברות הבינלאומי של צ'ק פוינט. זה הזמן להכיר מקרוב את המועמד החדש לראשות העיר.

חיים, ספר לנו על העבודה עם צביקה בשנה האחרונה.

"אני אלך קצת אחורה. אני מכיר את צביקה עשרות שנים, העבודה המשותפת בינינו התחילה כשהשתחררתי וניהלתי מפעל. הוא רצה שאתעסק בנתינה לציבור ומינה אותי למנכ"ל העירייה, בתקופה בה העירייה הייתה בגירעון עצום, פיטורים של 250 עובדים, איומים על חייו של ראש העיר, רימוני הלם על ביתו, תקופה מאוד מורכבת. היתרון הכי גדול היה שקיבלתי אז את הגיבוי להיות עם תכנית עבודה שתוציא אותנו מהבעיה התקציבית. אחרי 4 שנים, נפרדו דרכינו. הלכתי לתפקידים אחרים וחזרנו בחזרה לפני 4 שנים כשהוא הציע לי להיות ברשימה. בשנה וחצי האחרונות הייתי ממלא מקום ראש העיר, הוא נתן לי קרדיט לא קטן בפעילות בעירייה, הוא סמך עליי. לפני שנה בערך, כשהוא חלה בקורונה, התחילה כבר תקופת דמדומים שבה הייתי צריך לתפוס פיקוד, אי אפשר היה לחכות יותר מדי בגלל מצבו הרפואי. אנשים אמרו לי פה 'תקשיב, צביקה אולי לא יאהב שאתה עושה החלפת חטיבות וכדומה'. אמרתי להם תקשיבו, זה לא עניין אישי, זה עיר לנהל – ועיר אי אפשר לנהל בלי סמכויות".

ואז פגשת את צביקה.

"אמרתי לו מה עשיתי – והוא אמר לי כל הכבוד. זה צביקה. אני מספר את זה כי הייתה לו תדמית קצת שונה ממה שאני מספר. הוא היה מאוד ריכוזי זה נכון, היינו מאחור ולא בפרונט זה נכון, מה שלא משרת אותי היום, אבל זה פחות חשוב. אני ראיתי אותו במצבים טרגיים, זה היה מאוד קשה עבורי. ראיתי איך בן אדם דועך אבל נלחם עם כוח מטורף. כי היה לו חשוב ביותר, מכל מיני סיבות, שיהיה לו ממשיך שהוא רוצה אותו. אני לא מתווכח אם זה נכון או לא נכון, אבל זה היה צביקה. הייתה לו תפיסת עולם, שהעיר הזו לא יכולה ללכת אחורה ופה צריך להיות מישהו שהוא סומך עליו במאה אחוז. חלק מההישרדות שלו הייתה השאיפה הזו שזה מה שיקרה".

מה הייתה התחושה בפעם הראשונה שנכנסת והתיישבת על הכיסא של צביקה?

"בפעם הראשונה שנכנסתי לפה? קודם כל הבנות שלו לא יכלו להיכנס לחדר. אני נכנסתי לפה עם התעלות שמורכבת משני גורמים. אחד, קושי ערכי ומוסרי ענק – ומנגד, אמרתי לעצמי עכשיו צריך פה מנהל, צריך פה מנהיג – ואם אשדר את מה שיש לי בפנים, את הרגשות, מה שנקרא מהבטן ולא מהראש, העסק הזה ייעצר. כי כולם היו שבורים – ואם לא יהיה פה מבוגר אחראי שיתפוס פיקוד גם במחיר של הצגה, זה היה מאוד קשה".

איך תתמודד עם הנעליים הגדולות שהוא השאיר?

"בגלל שהיה לי ניסיון מוניציפלי קודם כמנכ"ל ורצתי כמה שנים כסגן – ובגלל שהכרתי את הנושא גם בתפקידים אחרים שלי, היה לי קל ראשית להשתלב במערכת מחדש. תוך כדי ההשתלבות הסתכלתי על העתיד והכנתי לי תכניות. יש לי תכניות מוכנות, הייתי רושם אותן. הנושא של השנה הקרובה, הוא מחולק ל-2. אחד, הנעליים הגדולות שצביקה השאיר ומצד שני, תפיסת העולם שלי, שמצד אחד אומרת המשכיות ויציבות, מה שהתחיל צביקה. יש הרבה פרויקטים שצריך לסיים. מצד שני יש תפיסת עולם שלי, שהיא שונה קצת. התחלתי להחדיר אותה לעובדים. לענות למיילים תוך 48 שעות, לא למצוא מיילים שפנו אל אנשים ולא ענו להם. למנות פה אגף של פניות הציבור, לא על כל פיר סתום צריך להגיע לראש העיר. שיהיה מישהו שיבדוק וישתף את האדם. הכל יקבל תפיסה אחרת".

ממה שאני מבין, אתה מתכוון להיות ראש עיר של התושבים. משרת הציבור כמו שאומרים באנגליה.

"התפקיד הזה של נבחר ציבור – ואגב גם עובדי העירייה. זה תפקיד שאומר שבראש ובראשונה אתה משרת את הציבור. לשרת ציבור יש לזה משמעות. אני מאמין שלכל אחד יש ייעוד. אם תסתכל על כל התפקידים שלי, תראה שזה תפקידים של נתינה ושירות. זה לא מלאכותי בשבילי, זה טבעי. מאוד חסר לי היום שאין לי פונקציה ברמת אגף, שהציבור יודע שהוא פונה ומקבל תשובה. זה לא אומר שכל מה שהציבור יבקש הוא יקבל, אבל הוא צריך להיות שותף לקבלת ההחלטות".

בהנחה שאתה ממשיך עכשיו, יש לך תכנית מסודרת?

"חד משמעית. מכיוון שאנשים לא רצו לבטל את הבחירות הקרובות, אם בעזרת השם אזכה או לא אזכה, אני בהחלט רואה את עצמי כמי שראוי – ועם הניסיון הרב ביותר בין המועמדים, לנהל את העיר הזאת. סליחה שאני אומר את זה, אבל זה עובדתי. עם קבלות מוכחות, לא עם סיפורים".

יש פרויקטים בעיר שהם די תקועים בשנים האחרונות. קאנטרי שני, פרויקט האלון, התחדשות עירונית, עם כל מיני השפעות שהפריעו ליזמים.

"הקו המנחה שלי הוא לא לוחמני. אני לא נלחם עם אחרים על חשבון הציבור. העקרונות שלי זה עקרונות של אמונה בדרך ושל יושרה. אין לי עקרונות שעכשיו אני יראה למישהו מה זה. אני לא מכיר את תפיסת העולם הזו. כשיש מצב שיש איזו פשרה והבנה שאפשר להניע תהליכים, זו ההעדפה שלי. בשנה הקרובה יש תכניות שאני יכול ליישם אותם. למשל, להקים בכל שכונה ועד שכונתי, לחלק את העיר לרובעים, שלכל רובע יהיה מנהל. שכל בעיה תעבור דרכו לעירייה, הוא יוודא שדברים יתוקנו, הוועדים יהיו שותפים לכל דבר, החלטות אני אקבל. אבל התושבים יהיו שותפים. בנוסף, ביטחון אישי. אני רוצה להגדיל ב-100 אחוז את מספר הניידות בעיר ושכל העיר תתופעל ע"י רחפן. באופן כללי, אנשים לא יתנהלו בעיר על בסיס פחד, אלא על בסיס הבנה. לא הגעתי לשום הישג בחיי על בסיס כוח, הכוח של הנעת אנשים זה הייחודיות שלי".

איך התמודדת עם פתיחת שנת הלימודים ולכתו של צביקה? זה היה די במקביל.

"אני חייב לומר שמהרגע שנכנסתי לתפקיד, היעד המרכזי והיחידי במטה שלנו היה לפתוח את שנת הלימודים. זו פעם ראשונה שאני עושה דבר כזה, מנהל אגף החינוך ומנהלת מחלקת הגנים פעם ראשונה, נוסד בית ספר חדש, נוספו גנים, נוספו בערך 2000 תלמידים, כל הנושא הזה הדיר שעות מעיניי. היום אני יכול לומר שהמערכת נפתחה עם אפס תקלות. למרות זאת, לפני פתיחת שנת הלימודים היו שני אירועים, אחד הוא נטישת המעונות ע"י נעמ"ת, זה היה מטורף. זה מעונות שדווקא נועדו לאוכלוסייה הפחות חזקה. דבר שני נושא ההזנה, שעירייה לא מחויבת לתת אבל אני חושב שזה כן חשוב. זה היה אתגר מדהים וכל הכבוד לכולם שעברנו את זה".

אתה לא שואל את עצמך מה אתה צריך את זה?

"הרבה אומרים לי את זה, גם במשפחה, גם חברים, בכירים מאוד במשק הישראלי. מכיוון שיש בי את הנושא שמבעבע בי, יש דחף, ובעיקר שאני יודע שאני יכול לעשות את הדבר הזה הכי טוב. כמה פניות שהיו לי בשבוע שעבר, עשו לי משהו. אני פוגש אנשים, שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. אבל אם לקחתי החלטה, אני הולך איתה עד הסוף".

הולכים למערכת בחירות. מה אתה רוצה להגיד למתמודדים?

"רק בקשה אחת. להתנהג כמו בני אדם. אני לא פעיל ברשתות, רק שומע מדי פעם וזה מאוד עצוב לי. אני חושב שמה שצריך המתמודד לעשות, זה להציג את הניסיון שלו, למה הוא רוצה את התפקיד – ומה הוא מתכונן להביא. אבל הכי חשוב, זה מה הכלים שלך, מה שאתה מביא כדי לנהל מערכת כזאת, שהתקציב השוטף שלה הוא מיליארדים. ואני תמיד שואל בן אדם, לו היה לך מפעל, היית מחפש מנכ"ל, מה הקריטריון הראשון שהיית מחפש? הניסיון, הערך המוסף – ותתרשם. אח"כ יושרה, ליואליות, אמינות. אני מאחל לכולם, מי שיתמודד, שבאמת, הרעות ואהבת האדם תשרור בינינו. בכל מקום שאני הולך להרים כוסית, אני תמיד אומר תזכרו, לא איראן, לא עזה, רק שנאת החינם תהרוס אותנו".

ברכה או מסר שתרצה להעביר לתושבים?

"דבר ראשון שתהיה לכולם שנה מאושרת, שמחה ובריאה. אבל לא פחות חשוב, שנדע להעדיף את אהבת החינם על שנאת החינם. שנדע לתמוך איש ברעהו. אני הכרתי ביבנה משפחה, לצד הכל, שהשלום ישרור בינינו ואהבת לרעך כמוך לא יהיה סלוגן בכיתה א', אלא נר לרגלנו".