גבעת התחמושת

"עדיין קיימת סבירות גבוהה להימצאות נפלים ומצבורי תחמושת במתחם תע"ש יבנה, לרבות בשטח הנפלים, ואלה מהווים סכנה בטיחותית וביטחונית לשלום הציבור", כך קובע מבקר המדינה השופט יוסף שפירא בדוח הביקורת השנתי שפורסם ביום רביעי השבוע.

התעשייה הצבאית לישראל (תע"ש) אחראית של שטח קרקע של כ-3,800 דונם בין יבנה לים (החולות ממערב לכביש 4) ובו מצבורי תחמושת שלל ממלחמת ששת הימים ונפלים. מתוך שטח המתחם גידרה תע"ש כ-315 דונם. אגב, בסוף שנות ה-60', התפוצצו טונות של תחמושת בשל התלקחות קוצים ותושבי יבנה ירדו למקלטים (ראו מסגרת). 

מתצלומי אוויר ולפי סקר קרקע מינואר 1994, שערכה חברה פרטית עבור תע"ש, עלה שבשטח מפוזרים אלפי פריטי תחמושת ובהם, בין היתר, פגזי ארטילריה, רימוני יד, מוקשים נגד טנקים וחומרי נפץ.

עוד עלה מהסקר, כי התעשייה הצבאית הטמינה מיזמתה נפלים במתחם, וכי שטח הנפלים שימש אותה כמקום להשלכה ולהטמנה של פריטי תחמושת שנועדו להשמדה.

משנת 1968 ולאורך שנות השבעים העלו צה"ל ומשרד הביטחון רעיונות שונים, שלא צלחו, לפינוי הנפלים מהמתחם. משרד מבקר המדינה העיר בביקורת שערך בשנת 2004, כי מן הראוי שמשרד הביטחון יקדם באופן מעשי ומהיר פתרון לפינוי דחוף של מצבורי התחמושת הגלויים שבמתחם, וכי חיוני שכל הגורמים המעורבים בנושא יפעלו בדחיפות ובמתואם לסילוק כלל המפגעים החמורים הנמצאים בו.

בעקבות הביקורת הקודמת החליטה הממשלה באוקטובר 2004, כי צוות בראשות מינהל מקרקעי ישראל ובהשתתפות משרד הביטחון, תע"ש והמשרד להגנת הסביבה יגבש בתוך שלושה חודשים תוכנית לניקוי המתחם מתחמושת, מנפלים ומכל פסולת אחרת. בשנת 2008 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב והסתבר כי הגורמים שלעיל לא הגיעו לכלל תוכנית מוסכמת לניקוי המתחם מנפלים, לרבות המקורות הכספיים הדרושים לביצועה. 

רק בשנים 2010-2012 פינתה תע"ש, במימון משרד הביטחון, למעלה מ-130 טון נפלים ומערומי תחמושת. בחודשים אוגוסט 2011 ועד יוני 2012, לסירוגין, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב שנייה אחר תיקון הליקויים שהועלו בביקורת קודמת.

משרד מבקר המדינה מצא, כי על אף הממצאים שהעלה משרד מבקר המדינה לפני כשמונה שנים בביקורת הקודמת, עדיין קיימת סבירות גבוהה להימצאות נפלים ומצבורי תחמושת בשטח, "ואלה מהווים סכנה בטיחותית וביטחונית לשלום הציבור; בלי להכריע בסוגיות משפטיות השנויות במחלוקת בעניין האחריות לפינוי הנפלים", העיר משרד מבקר המדינה לגופים הנוגעים לעניין, כלומר לתע"ש, למינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון, כי "אי השלמת הטיפול בפינוי הנפלים מהווה ליקוי חמור, שהמשכו עלול להביא לפגיעה בחיי אדם וברכוש".

רק חול וחול

מביקורת מבקר המדינה עולה, כי על אף סיכומים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין משרד הביטחון למימון פינוי הנפלים מהמתחם באמצעות משיווק החול שבמתחם, הרי שעד מועד סיום הביקורת, ביוני 2012, לא חלה התקדמות ממשית בנושא.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי עד יוני 2012, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון ותע"ש לא פעלו, במשותף או באופן עצמאי, כדי להגדיל את השטח של המתחם המיועד לכריית חול בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 14) ממספר מאות הדונמים לכלל השטח, דהיינו לכ-3,800 הדונמים; ולא פעלו לקידום הכנת תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת לכריית חול מהשטחים שאושרו לכרייה כדי לקדם את פינוי הנפלים באמצעות מכירת החול. 

משרד מבקר המדינה מעיר עוד, כי נוכח בלימת תהליך פינוי הנפלים מהמתחם ואי קידום הליכי התכנון הנדרשים לכריית החול ולפינוי הנפלים על ידי משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל, "ראוי היה שהגופים האמורים יביאו את הנושא בפני שר הביטחון ושר הבינוי והשיכון כדי לקדמו, דבר שלא נעשה".

מינהל מקרקעי ישראל הודיע למשרד מבקר המדינה בחודש ספטמבר 2012, כי יפורסם מכרז משותף למינהל ולמשרד הביטחון לניקוי המתחם מנפלים, שימומן באמצעות כריית החול שבמתחם ושיווקו; באוקטובר 2012 הודיע משרד הביטחון, כי המינהל הקים בשיתוף משרד הביטחון צוות לניהול מכרז לפינוי האמור.

משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הודעותיהם של משרד הביטחון ושל מינהל מקרקעי ישראל לפתרון סוגיית פינוי הנפלים מהמתחם. "עם זאת יודגש", כותב המבקר בדוח, "כי נוכח הסכנות לחיי אדם ולרכוש הנובעת מהמשך המצב הקיים במתחם ונוכח ההתדיינויות העקרות המתמשכות בנושא במשך כ-20 שנה, על מינהל מקרקעי ישראל, על משרד הביטחון ועל תע"ש לפעול ללא כל דיחוי ובמשותף לסיכום המתווה לניקוי המתחם מנפלים ולהוצאתו לפועל".

 סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה ער לפעילות שעשו משרד הביטחון והתעשייה הצבאית בשנים 2010-2012 לפינוי הנפלים העיליים משטח הנפלים", כותב מבקר המדינה בדוח הביקורת, "פעילות זו, שעלתה עשרות מיליוני שקלים, נעשתה במימון משרד הביטחון, ואמנם הביאה לצמצום הסיכון לשלום הציבור; אולם אין די בכך".

מהדוח עולה, כי משרד מבקר המדינה "רואה בחומרה את אי השלמת הטיפול בטיהור כלל המתחם, במשך שנים, על ידי משרד הביטחון, מינהל מקרקעי ישראל ותע"ש, כל אחד בתחום אחריותו. מדובר בליקוי מהותי וחמור, שעליו הצביע מבקר המדינה לראשונה כבר בשנת 2004 בדוח בנושא ניקוי מתחם יבנה מנפלים, ועליו חזר פעם נוספת בדוח מעקב בנושא שפורסם בשנת 2010. ליקוי זה מקבל משנה חשיבות נוכח הסכנה המתמשכת לשלום הציבור, לרבות לחיי האדם, הטמונה באי השלמת הטיפול בנושא". 

מבקר המדינה מדגיש, כי מן הראוי, "כי מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון ישפרו את שיתוף הפעולה ביניהם, ויפעלו במשותף עם תע"ש למימוש ההחלטות שהם עצמם קיבלו במהלך השנים, וכל זאת בנמרצות וללא דיחוי לטיהור מתחם יבנה מהנפלים שבו, וליישום הודעתם למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2012 ובנובמבר 2012 בדבר מתווה שגיבשו לפינוי הנפלים באמצעות מכרז משותף".

בחזרה ל-1968: יבנה "מופצצת"

זה כבר קרה: קוצים התלקחו, התחמושת התפוצצה, תושבי יבנה נכנסו למקלטים

ב-9 ביוני 1968, בשעה 15:00 בצהריים, התחמושת במתחם תע"ש יבנה עלתה באש והתפוצצה בשל התלקחות קוצים. פגזים וקליעים התפוצצו בלי הרף והעלו פטריות עשן שחור  ולהבות אש אדומות לשמיים. האש נראתה גם ממרחק של 15 ק"מ, ונראו גם קליעים עפים באוויר.

ההתפוצצויות זעזעו את בתי יבנה, אשדוד והסביבה, והדליקה העזה נמשכה עשר שעות. נוכח זאת כביש בית עובד-עיינות נחסם, כמו גם כביש 4 עד צומת אשדוד.

הפיצוצים העזים הביאו להפעלת אזעקה ביבנה והתושבים נדרשו להיכנס למקלטים. כל החנויות ביישוב כמובן נסגרו, ותושבים פונו מהרחובות. ג'יפים עם רמקולים סיירו ברחבי היישוב וקראו לציבור התושבים להישמע להוראות כוחות הביטחון. נשים וילדים רבים עזבו את יבנה והחלו לצעוד ברגל לכיוון רחובות.

במושב בן זכאי הסמוך ליבנה נופצו שמשות הבתים וגם זרם החשמל פסק כמובן. רוב תושביו נטשו אותו: חלקם ברח למעון צופיה הסמוך, חלקם התרכז ליד פסי הרכבת ביציאה

יש לציין כי למעט אדם אחד שנשרט מנתז אבן, לא נרשמו אז נפגעים.