תפקיד חייו

"80% מתושבי יבנה מכירים אותי. גם אני מכיר את כולם, אם לא בשם, אז בפנים.  במשה עזרן על החיבור שלו לקהילה היבנאית.

עזרן (68), צייר, שחקן, פעיל ציבור, חוזר כעת לזירה הפוליטית המקומית. לפני שלוש קדנציות היה חבר מועצה מטעם תנועת הליכוד, עוד כשיהודה ברוס כיהן כראש העירייה. 15 שנים אחרי הוא משובץ במקום השביעי ברשימת "יבנה שלנו" של צבי גוב ארי.  

משה, למה דווקא גוב ארי?

"אני מאוד מעריך אותו ומכיר אותו מהיום הראשון שהוא הגיע ליבנה. אני מאמין במאה אחוז שרק גוב ארי יוכל להמשיך עם תנופת הבנייה והפיתוח ביבנה. אני רואה את יבנה צומחת מסביבי אז מנהל טוב לא מחליפים. יש מאחוריו שלוש קדנציות, הוא בעל ניסיון שיודע את העבודה".

מהמקום השביעי סיכוייך להיכנס למועצה די קלושים.

"אני באמת מאמין שאבחר. אם לא הייתי מאמין לא הייתי מתמודד. לפי מה שאני שומע מאנשים, אין תחליף לגוב ארי".

עדיין שבעה מנדטים זה המון.

"כשאתה ברשימה יש סיכוי להיכנס גם אחרי הבחירות. גם אם לא כחבר מועצה אוכל להיות פעיל בוועדות. אפעל להיות חבר בוועדת פינוי-בינוי ובוועדה למען הגמלאים. לפי ההיסטוריה שלי, תמיד כשהתמודדתי הצלחתי להיבחר בשלב כלשהו. בכל מקרה אני מאמין שאכנס למועצה. מספר 7 זה מספר מזל".

איך בכלל התגלגלת לפוליטיקה?

"מאז שעליתי לארץ הייתי מעורב בפוליטיקה. הייתי חבר תנועת הליכוד ומטעם הליכוד נבחרתי להיות ברשימה של יהודה ברוס וכך הייתי חבר מועצה".

מה עשית במהלך כהונתך כחבר מועצה?

"הייתי מאוד מחובר למכבי יבנה ועזרתי המון לקבוצה. פעלתי למען שכונת נאות שז"ר, בפיתוח השכונה ובהקמת המתנ"ס. בזמנו, פעלתי בעיקר לטובת השכונה ולטובת העיר יבנה". 

לחבר מועצה יש באמת מספיק כוח להשפיע ולשנות?

"אני חושב שכן, ולדעתי חשוב שיהיה חבר מועצה מהשכונות. כחבר מועצה כל משרדי העירייה פתוחים בפניך ויש קרבה לראש העיר. חבר מועצה יכול להיות הפה של השכונה כלפי העירייה".

 חוויה של יהדות

עזרן נולד בעיר מרקש במרוקו. בגיל שבע הוא התייתם מהוריו והועבר לעיר מקנס שם גדל בפנימייה של חב"ד. עזרן למד בישיבה ועבד בבית המלאכה בה, ובמקביל למד כתיבת מזוזות וספרי תורה. 

בשנת 64' עזרן החליט לעלות לארץ ישראל יחד עם אחיו הגדול, היישר לאשדוד, שם שיחק בקבוצת כדורגל מקומית. "הבוס של מכבי יבנה ראה אותי במשחקים ואמרו לו שאני מהעיר מרקש ונדלקה לו איזו מנורה", נזכר עזרן ומוסיף כי "בסוף התברר שהיינו משפחה, אמא שלו ואבא שלי היו אחים. הוא עשה הכל בשביל שאני אעבור לגור ביבנה. הסכמתי ועברתי ליבנה, ואפשר להגיד שהייתי הרכש הראשון של מכבי יבנה".

כמה זמן שיחקת במכבי יבנה?

"ארבע שנים. אחר כך עברתי לניהול הקבוצה, ועד לפני 12 שנה הייתי חבר הנהלה. הייתי יו"ר מחלקת הנוער ומזכיר האגודה, כשיבנה היו בליגה הלאומית".

עלית לארץ בגיל 19. הספקת להתגייס לצבא?

"כן, עשיתי שירות של שלוש שנים, הוא הוארך בגלל מלחמת ששת הימים. הייתי ארבעה חודשים בקרבי. אחרי שהבינו שאני חייל בודד בארץ, שלחו אותי לשרת בקריה בתל אביב. לפני שהשתחררתי הייתי במדור הכוונה לחיילים משוחררים, לקחו אותנו לכל מיני מפעלים וביניהם גם התעשייה האווירית. ראיתי ששם מציירים על מטוסים אז אמרתי לבעל הבית שאני יודע לצייר והוא שלח אותי למבחנים. כך עבדתי 40 שנה בתעשייה האווירית".

מתי גילית את כישרון הציור?

"ציירתי מאז שהייתי ילד. כתלמיד ישיבה, בגיל 11-12, אני זוכר שציירתי את המורה שלי וראיתי שזה ממש מצליח לי. אחר כך הייתי מצייר על הקירות של הישיבה ועבדתי בבית המלאכה בישיבה. בשנות ה-70' למדתי ציור במכון אבני שקיים עד היום". 

אתה מצייר הרבה מסיפורי התנ"ך, למה דווקא משם?

"כמו שאמרתי, הייתי תלמיד ישיבה ואני גם מאוד אוהב את סיפורי התנ"ך, הם נותנים לי חוויה של יהדות. אני מרגיש קרוב להיסטוריה של העם. אני מוכר כצייר תנ"ך, הייתה לי תערוכה של ציורי תנ"ך בגרמניה, תערוכה שהייתה אמורה להימשך 16 יום ובסוף נשארה שלושה חודשים".

אתה אדם דתי?

"אני בנאדם מאוד מאמין, מתפלל כל בוקר ובשבתות. אני משתדל לשמור מסורת".

כוכב טלוויזיה נולד

בימי הפנסיה, עזרן משלב בנוסף לציור גם משחק ותיאטרון; מכתיבת תסריטים ועד היותו שחקן ראשי במגוון הצגות. ברזומה שלו הצגות מקומיות במתנ"ס נאות שז"ר, הצגות מצליחות במרוקאית שחצו את גבולות יבנה והוצגו בכל הארץ, הוא השתתף במספר קליפים ולפני כשנה שיחק בסדרה חדשה בשם 'שנות ה-80' של שלום אסייג שצפויה לעלות לשידור בחודש נובמבר.

"בסדרה משתתפים עופר שכטר, שלום אסייג, יעקב כהן ועוד שחקנים מוכרים. כולם אנשים טובים. אני שיחקתי שם את בעל הסופר", מספר עזרן בהתרגשות על הניסיון הטלוויזיוני שרכש.

בצילומי הסדרה רכשת לך חברים?

"יש כמה ידידים של מדי פעם, הם אנשים מאוד עסוקים. יעקב כהן היה לא מזמן ביבנה, נפגשנו והבאתי לו ציור מתנה. הוא בדיוק חזר בתשובה אז הבאתי לו ציור של משה רבנו עם הסנה". 

איפה לדעתך אתה יותר בא לידי ביטוי: בציור, במשחק או בפוליטיקה?

"בהכל. כשאוהבים משהו, זה לא משנה, אתה תמיד מתלהב מחדש ומביא את עצמך לידי ביטוי. אני מאמין שאם אבחר, אני אבוא לידי ביטוי בכל עניין הוותיקים, ועדות התרבות והאמנות".

איך אתה מסביר את החיבור של אדם אומן לפוליטיקה?

"יש הרבה אמנים שהם פוליטיקאים או שהיו פוליטיקאים; יאיר לפיד, יהורם גאון וספי ריבלין. כמו שעל הבמה אני רוצה לשמח אנשים, ככה אני רוצה לשמח ולעשות טוב לאנשים גם בחיים היומיומיים".

ובכל זאת, למה בגיל 68, בפנסיה, אתה רוצה לחזור ולעסוק בפוליטיקה?

"זה חיידק. כמו בציור, יש לי 120 ציורים, וכל יום אני רוצה לצייר ציור חדש. אני מחפש פעילות כדי שלא ישעמם לי, שתהיה לי תעסוקה. אני איש של עשייה. אני צריך לצאת מהבית ולהיות פעיל".

יבנה בתנופה

במהלך חייו, משה עזרן כיהן בין היתר כיו"ר הסדנה לאמנות, במשך 14 שנה, יו"ר סיעת עוז בהסתדרות, חבר נשיאות הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, חבר ועד שכונת נאות שז"ר וכיום הוא חבר בהנהלת פארק המים. 

"אני משנת 2006 בפנסיה ואני עושה את הדברים בקצב שלי. אתמול בדיוק סיימתי לכתוב את מגילת אסתר לזכר מישהו מהמשפחה", אומר עזרן וקם מיד להראות את פרי יצירתו. עזרן מראה בפניי מגילה יפהפייה אותה כתב בעצמו ושילב בה עיטורים ואיורים בסימן 12 השבטים.

אתה מתגעגע ליבנה של פעם?

"כל אחד מתגעגע למה שהיה, כמו שאני מתגעגע להורים שלי, אבל אפשר להחזיר אותם? לא. ממשיכים הלאה. כשאני רואה איך יבנה מתפתחת ופורחת, אי אפשר להתגעגע למה שהיה. כשרואים את כל היופי, את הבנייה הירוקה, את היכל התרבות בעיר והאמפי שייבנה – קשה להתגעגע".

מה לדעתך מצריך טיפול ושינוי בעיר?

"יבנה צומחת ופורחת. תמיד יהיה מי שיגיד שחסר, אבל אנחנו בשלב של תנופה".

מה לגבי השכונות הוותיקות?

"בשכונות הוותיקות, מה שלא תעשה, זה לא ייראה. בשכונת נאות שז"ר החליפו את הצנרת, סללו מדרכות ועשו עוד הרבה, וזה לא נראה לעין. הפתרון לדעתי הוא רק פרויקט פינוי-בינוי. אני מאמין שבשנה הבאה הפרויקט ייצא לפועל. ראש העיר רץ על זה שנים וזה הפרויקט שהכי טוב ליבנה". 

אחרי הבחירות, במה תבחר להתמקד?

"בשכונות הוותיקות, בגמלאים, בתרבות, משחק וציור".

לדעתך, יש מספיק מקום לתרבות ואמנות בעיר?

"תמיד רוצים עוד. זה טוב מה שיש לנו עכשיו, אבל תמיד טוב להוסיף. יש את היכל התרבות, בקרוב יהיה אמפי, והסדנה לאמנות גדלה ונהייתה יותר מודרנית. בקרוב הסדנה לאמנות המחודשת צפויה להיפתח ותהיה תערוכה של אמני יבנה. גם אני משתתף בה, הכנתי שלושה ציורים שצריכים לבטא התחדשות. התערוכה נקראת 'כחדש מפני ישן' בעקבות התחדשות הסדנה". 

איך היית מצייר את יבנה בעוד עשור?

"עד אז, אני אהיה פה בכלל?", הוא צוחק.

בעזרת השם.

"הייתי מצייר עיר גדולה. לא יודע אם הצבע והדף היו מספיקים לי. אני מאמין שיבנה תהיה עיר גדולה, יפה ומתפתחת".

מה היית רוצה לומר לתושבים?

"אני פונה לאנשים להצביע לצביקה וגם למי שברשימה שלו כדי לא לקשור לו את הידיים. אם לצביקה יהיה רוב משלו, הוא יצליח לפעול ביותר חופשיות כדי להמשיך בתנופת העיר".

לסיום, מה אתה מאחל לעיר בחמש השנים הקרובות?

"שתשגשג. שיהיה בה הרבה מקומות עבודה ותרבות, אבל בעיקר שנאהב ונכיר אחד את השני, אפילו כשהעיר גדלה".

ומה אתה מאחל לעצמך?

"בריאות לפני הכל. שאני אזכה בנינים ובחופת הבן הצעיר שלנו".

תעודת זהות

מצב משפחתי:

נשוי לאסתר, אב לשלושה ילדים וסבא לשישה נכדים

השכלה:

לימוד והכשרה בבית מלאכה במרוקו לכתיבת מזוזות וספרי תורה, לימודי גרפיקה בבית הספר הטכני מטעם התעשייה האווירית

תעסוקה:

מורה לתלמוד וסופר סת"ם במרוקו, כדורגלן, ניהול מכבי יבנה, גרפיקאי ומנהל ראש אגף גרפיקה בתעשייה האווירית, חבר מועצת יבנה לשעבר, יו"ר סיעת עוז בהסתדרות, יו"ר הסדנה לאמנות.

תחביבים:

צפייה בטלוויזיה במשחקי כדורגל ובסרטים היסטוריים

ספר או סרט שהותירו עליך רושם עז?

התנ"ך.

מה לא יודעים עליך?

"אם אין לי תעסוקה, אני מיד נרדם על הכורסא בסלון"