סערה בכוס תה

סערה רבתי פקדה השבוע את בית הספר היסודי "רמות ויצמן" בעקבות כתבה שפרסם העיתון "ידיעות אחרונות" במסגרתה הובאו טענות הורים בגין יוזמה חדשה ושנויה במחלוקת בבית הספר. המדובר בניסיון של ההנהלה למנוע שוטטות של תלמידים מחוץ לכיתות בזמן השיעור, ולכן תלמידים שביקשו לצאת לשירותים או נתבקשו לגשת למזכירות, נדרשו לענוד על הצוואר שלט עליו נכתב "שירותים" או "בשליחות" בהתאמה. 

המוחים נגד היוזמה החדשה חצו בעצמם גבולות דיון והשוו בינה לבין גרמניה הנאצית. "אנחנו לא נמצאים בגרמניה הנאצית", אמרו הורים לעיתון, "השלטים האלה מזכירים תקופות חשוכות".

דרך ארץ

פרסום הכתבה עורר זעם רב ותדהמה בקרב הורי בית הספר, דווקא משום שמדובר בבית ספר מוערך ועטור פרסים. הזעם לא נבע דווקא בגלל אותה יוזמה שנויה במחלוקת, אלא משום פנייתם של כמה הורים לעיתון לצורך פרסום כתבה המכפישה ופוגעת בשמו הטוב של בית הספר. אגב, הנהגת ההורים עצמה קיימה דיון בנושא בערב שלפני פרסום הכתבה, מבלי לדעת על קיומה.

אחת מחברות ההנהגה הוותיקות, ענת ברבי, כתבה בתגובה: "בבית הספר יש צוות מורים נפלא, חם, רגיש וקשוב, שעושה לילות כימים לחינוך ילדנו. בבית הספר שאנחנו מכירים יש דלת פתוחה, נכונות לשתף עם יוזמות ויזמות ורצון אמתי ליצור שינוי. נכון, יש לפעמים ביקורת, ואנחנו בטוחים כי יש הורים שאינם מרוצים או שיש להם טענות כלפי התנהלות בית הספר, אבל אם הם היו בשיעורים שאותם ילדינו עוברים, הם היו יודעים כי יש דרך לעשות כל דבר, 'דרך ארץ', ודרך זו קדמה לתורה וקדמה להיותנו צודקים. לפרסם בעיתונות הארצית דוגמה שהוצאה מהקשרה, להכפיש בית ספר שלם, תלמידים ומורים, ולהציג את יבנה כמקום חשוך ולא מתקדם זו פגיעה בכולנו. אנו מוקיעים את הריצה לפופוליזם ולעיתונות מתוך אינטרסים כאלו ואחרים, מבלי ליצור שיח אמיתי מתוך רצון לשינוי ומיצוי כל הדרכים לכך". 

השוואה מזעזעת

"אני לא בעד או נגד היוזמה", אמרה לנו השבוע ברבי, "לי זה לא הפריע".

מה כן הפריע?

"מה שהפריע זו הדרך בה ההורים בחרו להתמודד עם הדברים. כל טיפול שהוא באמת טיפול שרוצה לעזור הוא לגיטימי, אך לא מי שעושה מעשה כדי לפגוע, רק מרצון לפגוע ולהרוס. זכותו של המוסד לקבוע כללי התנהגות וזו הייתה מטרת הניסיון. המטרה הייתה מאוד חיובית. זה שהורים נעלבו זה כי הם בחרו להיעלב ולעשות מזה סיפור. ההשוואה לגרמניה הנאצית זדונית ומזעזעת".

איך זה שלא דיברו אתכם על זה קודם?

"אני לא חושבת שכל דבר צריך להיות מדובר איתנו, מוצלח יותר או פחות. אבל זה בטח לא טלאי צהוב. מה שנאמר בכתבה זה סוג של אלימות. לא נעשתה בדיקה עם בית הספר, עם התלמידים או ההורים. חשוב לי לציין שיום לפני פרסום הכתבה, היינו בישיבת ועד שנערכה עד השעה 23:00 בלילה, ובעקבות מחאה של הורים הוחלט לבטל את הניסיון הזה".

"בישיבה עלו טענות בעד ונגד", מוסיף ואומר יו"ר ועד ההורים גיא יארניצקי, "והוחלט באופן מיידי להפסיק את העניין ולהוריד את השימוש בשלטים. ההחלטה התקבלה על ידי מנהלת בית הספר".

זילות השואה

גיא, מה היו נימוקי הצדדים?

"היו לא מעט שטענו שהם בעד כי זה מכניס סדר, מדובר ביוזמה שפועלת ומוכרת בבתי ספר בחו"ל, זה לא איזה משהו חדש שמישהו המציא פתאום. זו שיטה שמורה הביאה מחו"ל. היו הורים שאהבו את הרעיון, אבל פחות את נושא השירותים. שלט השליחות התקבל בהבנה ואילו השירותים פחות. עלתה טענה ששלט 'שירותים' עלול להוות השפלה לילד, גם אם הוא לא מבין. רובם המוחלט של הילדים אהבו את השלטים, אך תפקידנו כהורים זה לדעת מתי יש דברים שהם אוהבים אבל נראים פחות מתאימים".

יש טענות שזה השפיל את הילדים.

"ממה שאני ראיתי, בודדים הילדים שחשו מושפלים מהיוזמה. מרביתם אהבו והיא לא נראתה להם חריגה".

אז זה לא התאים בגלל ההורים?

"בהחלט. הם לא חשבו שזה מכובד. הטיעון העיקרי שעלה הוא שאנחנו צריכים לסמוך יותר על הילדים, לא לשדר להם חוסר אמון, וזה התקבל בהבנה גדולה. הרוב התנגד ליוזמה ובכל מקרה יוזמת השירותים בוטלה עוד לפני שזה הועלה בפני הנהגת ההורים, ובישיבה שלנו גם שלט השליחות ירד".

אתה רוצה להגיד שהנהגת ההורים לא ידעה על היוזמה מראש?

"נכון. בית הספר מריץ הרבה מאוד יוזמות ובישיבת הנהגה עודכנו בלא מעט יוזמות חדשות, אך לא בכולן מתייעצים בנו לפני שמתחילים".

זה לא הכעיס אותך?

"יכול להיות שבמקרה הזה הייתה איזושהי טעות בהתנהלות. מה שחשוב זה שאחרי זמן קצר הנושא הועלה לדיון ולמרות שחלק מההורים תמכו, מספיק שחלק לא תומכים אז זה ירד מהפרק". 

ואז הגיעה הכתבה ואיתה ההשוואה ל"תקופות ומשטרים אפלים"...

"זה מזעזע. ביום רביעי בערב קיימנו ישיבה נוספת, ובאופן חד משמעי ולא משנה מי תמך או התנגד, גינינו באופן מוחלט את הדרך, השיטה וההתנהלות האלימה והפחדנית של פנייה לגורם תקשורת לפני ניסיון לקבל מענה הולם מהנהגת ההורים או ממנהלת בית הספר. זו פגיעה מיותרת ושקרית בבית הספר, שנחשב לבעל שם ברמה מחוזית וארצית וגם בעיר עצמה. ההשוואה לתקופה ולמשטרים אפלים היא תלושה, מנותקת, מכוערת ואלימה. זה זילות של שואת העם היהודי וסבלו".

יארניצקי מדגיש, כי בישיבה נלקחו שלוש החלטות מהותיות: "האחת, גינוי המעשה הפחדני והאנונימי; השנייה היא הענקת חיזוק ותמיכה לצוות המקצועי של ביה"ס; ודבר נוסף זה הכרה שאנחנו ההורים נהיה מעורבים יותר בנעשה בביה"ס בצורה החיובית ביותר שקיימת, ולא במטרה להפריע לצוות המקצועי שאנחנו סומכים עליו בהחלט לבצע את עבודתו".