פינוי הישיבה - הסיפור האמיתי

צמוד לתחנת המשטרה ביבנה, על שטח ציבורי של עיריית יבנה, הקים הרב מתתיהו הגרי הלוי באמצעות עמותת 'נצח זכריה' את הבניה המפורטת להלן ללא היתר בניה, ללא אישור הקצאת השטח הציבורי, ללא תשלום מסים ומים תוך התחברות פיראטית לחשמל, תוך סיכון רב של כל הנמצאים במבנים הבלתי חוקיים. ראוי להדגיש כי העמותה ומנהלה פלשו ללא רשות כדין לקרקע ציבורית ונהגו בה מנהג בעלים תוך כדי הוספת מבנים בלתי חוקיים והרחבת שטח הפלישה שלא כדין.  

המבנים והתשתיות במתחם הם רבים כפי שמפורט בצווים שהוציאה העירייה: מבנה בשטח של כ- 23 מ"ר וגגון, מבנה בשטח של כ- 25 מ"ר המשמש כיתת לימוד וגגון, מבנה בשטח של כ- 31.2 מ"ר המשמש כחדר אוכל+ גגון, תוספת בנייה בשטח של כ- 12 מ"ר, מבנה בשטח של כ- 15 מ"ר המשמש כשירותים, מבנה בשטח של כ- 70 מ"ר המשמש לחדרי מנוחה וכיתת לימוד, מבנה בשטח של כ- 70 מ"ר המשמש כבית מדרש, תוספת בנייה בשטח של כ- 40 מ"ר, תוספת בנייה בשטח של כ- 25 מ"ר, מכולה בשטח של כ- 14.5 מ"ר, מכולה בשטח של כ- 14.5 מ"ר, בניית מבנה מבנייה קלה בשטח של כ- 120 מ"ר. המבנה בשלבי בנייה כולל קירות וגג, הותקנו חלונות, כולל חיבור לתשתיות (מים וביוב), ריצוף באבנים משתלבות בצמוד למבנה, גידור באורך של כ- 25 מ' ושער ברזל.

כבר בשנת 2012 הוצאו צווי הפסקת בניה מנהליים לבנייה וביום 30.12.2014 הוצא צו הריסה מנהלי לבניה שלא כובד.

משכלו כל הקיצים הוציא ביום 17.2.15 ראש העיר צבי גוב-ארי והיועצת המשפטית לעירייה, עוה"ד טובה אלטמן-שפירא, צו סילוק לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981 המורה לפנות את המקרקעין בתוך 15 יום. דינו של הצו כדין פסק דין של בית משפט שלום.

לאחר שהרב לא ביצע את הצו הגישה העירייה ביום 3.3.15 באמצעות היועצת המשפטית, עוה"ד שפירא-אלטמן, כתב אישום חמור כנגד העמותה והרב. בחלוף למעלה מחודש ממועד מסירת הצו לידיו של הרב ובהעדר כל התייחסות אף לכתב האישום, ובשעה שזה האחרון לא טרח לפנות את השטח הציבורי ואף לא פנה לבית המשפט לבטל/לעכב את הצו, כינס ראש העיר בלשכתו ביום חמישי, 27/3/2015 את נציגי אגף ההנדסה, האדריכל יונתן לובל, המפקחים על הבנייה, אבי חלף וגבי איסמאלוב, עוזר מנהל אגף שפ''ע, עופר תורג'מן, עוזר ראש העיר, מנחם שושן, היועצים המשפטיים עוה"ד איתן בראש ועו"ד טובה אלטמן-שפירא, והורה לבצע את פינוי המתחם באותו היום וללא כל דיחוי.

העירייה גייסה על חשבונה משאיות פינוי, מוביל כפול להובלת שתי המכולות הקיימות בשטח, טרקטור, מנוף, רמסות להעמסת הפסולת, מאבטחים וכן קבלן מורשה של הלשכה להוצאה לפועל.

אתמול (חמישי) ביצעה העירייה באמצעות הקבלן פינוי של כל הציוד שהצטבר למחסנים מורשים תוך רישום הפריטים. העירייה הקפידה לנתק את תשתית החשמל הפרוביזורטית מכל מבנה ומבנה וכן ניתקה את חיבור המים המאולתר לשטח המבנים.

לאחר שהסתיימה הריסת המבנים במתחם החלה מלאכת פינוי הפסולת.

פעולה זו של העירייה הינה חלק בלתי נפרד ממדיניות ראש העיר של העדר סובלנות והעדר השלמה עם פעילות עבריינית בעיר. ראש העיר גוב-ארי התבטא בעבר בנושאים אלה ואמר כי לא יאפשר לאף גורם להחזיר את העיר לתקופה בהן עבירות בנייה ואחרות לא טופלו ולא נעקרו מן השורש.

יוזכר כי לפני מספר חודשים סגרה העירייה אתר פסולת בלתי חוקי באיזור המלאכה בעיר אשר הועבר ממושב בן זכאי לעיר ולפני כחודשיים החרימה העירייה שלוש משאיות המשליכות פסולת במתחם שמאחורי מעון צופיה. פעולת העירייה אושרה ע"י בהמ"ש אף בערכאת ערעור בבית המשפט המחוזי תוך הטלת חיוב בסך של מאה חמישים אלף ₪ על המזהמים.

תופעת הפלישה למקרקעי הציבור, בשטחים הפתוחים והן בשטחים העירוניים, הינה תופעה הולכת ומחמירה בממדיה. הרשויות המקומיות מתקשות יותר ויותר להתמודד עם הסגות גבול למקרקעי הציבור. הסגות הגבול נעשות בצורות רבות ומגוונות, ונוגסות בנכסים ששייכים לכל אחד ואחד מאתנו.

אחד הכלים להתמודדות עם התופעות הללו הוא חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981. החוק הקים מנגנון מנהלי בפיקוח שיפוטי להוצאת צווי סילוק יד ממקרקעי הציבור.

סעיף 27 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע כי תפקידה של הוועדה המקומית הוא להבטיח את קיומן של הוראות החוק וכל תקנה שהותקנה על פיו. אכיפת החוק ניתנת לביצוע בהליך משפטי, מינהלי או בשילוב של שניהם.  פרק י' לחוק – "עבירות ועונשין" – מגדיר את העבירות ואת העונשים שאפשר להטיל על העבריינים. העונשים ניתנים על ידי בתי המשפט לאחר הרשעת הנאשמים שנגדם מגישה הוועדה המקומית כתבי אישום בעקבות גילוי עבירות בנייה. בנוסף לעונשים שגוזר בית המשפט על עברייני הבנייה, הוא רשאי גם לצוות על הריסת המבנה, או חלק ממנו, שנבנה בעבירה. במקרים המפורטים בחוק, חובה על בית המשפט לצוות על הריסת הבנייה שנבנתה תוך ביצוע עבירה.

"העירייה תמשיך לפעול בנחרצות כנגד עברייני בניה, עבריינים סביבתיים ופולשים למקרקעי ציבור ומקציבה לנושא זה מאות אלפי ₪ בשנה", סיכמו בעירייה.