יבנה בצמרת הערים בהן שיעור נשירת התלמידים הוא הנמוך ביותר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על הנשירה מבתי הספר בישראל מהם עולה כי העיר יבנה מככבת במקומות הראשונים בטבלת הרשויות המקומיות בהן שיעור הנשירה בכיתות י"א-י"ב הוא מהנמוכים ביותר.

שיעורי הנשירה בעיר עומדים על ממוצע של 4.1 תלמידים בלבד לכל אלף תלמידים- מקום 5 בקרב הערים בישראל! רק לצורך השוואה, בתל-אביב עומד שיעור הנשירה על יותר מ-13 תלמידים לכל 1,000 תלמידים.

בשנים האחרונות מוביל ראש העיר, צבי גוב-ארי מספר מהלכים משמעותיים- הן בחינוך הרגיל והן בחינוך הבלתי פורמלי - אשר נועדו לצמצם את תופעת הנשירה ממוסדות החינוך בעיר ולאפשר לכל תלמיד לממש את הפוטנציאל הגלום בו. כך לדוגמא בתיכונים 'האלון', 'האורן' פועלות כיתות ייחודיות במימון עיריית יבנה ואגף שח"ר במשרד החינוך, המספקות מענה לתלמידים מתקשים במסגרת כיתות אומץ, מב"ר ותל"מ. מדובר בתכניות לימודים לבגרות ומענה אישי לתלמידים לצורך סגירת פערים לימודיים ושינוי תפיסת מסוגלותם להצליח, בליווי צמוד של הצוותים החינוכיים, אגף החינוך והפיקוח, מסגרות ועדות הפרט ובתמיכת השירות הפסיכולוגי, הרווחה החינוכית, מתי"א, השירותים החברתיים והקב"סיות. בחטיבות הביניים פועלות קבוצות תמיכה לימודיות ורגשיות על-מנת למנוע נשירה. בכיתות מסלול תל"מ (תנופה לבגרות מלאה) מספר תלמידים קטן המאפשרות מענה אישי וחוויה משמעותיות של הצלחה. בכיתות אלה ניתן טיפול פרטני לכל תלמיד, מוקצות שעות הדרכה ותירגול ע"י מורים מקצועיים ומתרגלים כיתתיים.   

 בתיכון המדעי-תורני 'נריה' פועלת אחר-הצהריים כיתת מיל"ת לתלמידי שכבה ז' המאפשרת תמיכה לימודית בתלמידים מתקשים ומצטיינים. תלמידי כיתות ח'-ט' זוכים לתגבור לימודי ושעות פרטניות עם מורים מקצועיים ובשכבות י'-יב' פועלות כיתות אומץ.  

  "חלק מתפיסת העולם היא להכיל כל תלמיד לאפשר מימוש יכולותיו תוך נטיעת האמונה בכוחו להצליח. מדובר בתהליך משותף המחייב את כל הצדדים- בית הספר, התלמידים וההורים- ובסופו של יום אנו זוכים לקבל בוגרים בעלי יכולת לתרום חזרה לקהילה ולחברה", אומרים בבתי הספר.   

"ביבנה לא משאירים אף אחד מאחור"

חלק נכבד בהצלחה ניתן לרשום לזכות היחידה לקידום נוער בראשותו של אורי איטח המפעילה בשנים האחרונות את 'תכנית היל"ה' (השכלת יסוד לימודי השכלה) המעניקה לתלמידים בגילאי 15-18 את האפשרות ללמוד באופן פרטני בתכנית אישית המותאמת לכל תלמיד עפ"י יכולתו וכישוריו. במסגרת היחידה לקידום נוער מצליחים אותם תלמידים אשר לא השתלבו במסגרות החינוך הפורמלי הרגילות להשלים השכלה של 12 שנות לימוד ולעבור בהצלחה את בחינות הבגרות. הלימודים מתקיימים במהלך כל השבוע בהנחיית מורים מקצועיים מרשת עתיד, בפיקוח משרד החינוך בהנחיית הרכזת ענת וורקנך-פנחס. צוות היחידה מתכנס אחת לחודש ל''שולחן עגול'' בראשותו של אורי איטח, יו"ר ועדת תכנון ומעקב (תו"ם) יחד עם כלל גורמי הטיפול בנוער- קב"סית מינהל החינוך מירי קליין, העובדים הסוציאליים ברוך הרשקוביץ וצילה שליטא, הרכזת החינוכית של תכנית 'הילה' מטעם משרד החינוך- דקלה גרוס ומנחת חינוך טיפולי- סלי לוי, במטרה לדון בתכנון ומעקב אחר התקדמותם של התלמידים. במקביל ללימודים במקצועות הפורמליים, מאפשרת היחידה לכל נער/ה להשתלב במגוון קורסים מקצועיים כגון עיצוב שיער, אילוף כלבים, טכנאי תקשורת וסלולר ועוד. בשנת תשע"ה סיימו את לימודיהם בהצלחה 22 תלמידים אשר זכו לתעודת 12 שנות לימוד ובגרות. השנה לומדים במסגרת זו מספר זהה של תלמידים.  

ראש העיר: "לכולם יש את הזכות להביט אל האופק"

ראש העיר, צבי גוב-ארי, עוקב באופן אישי ומקרוב לא רק אחר ההישגים ואחוז הזכאות לבגרות, כי אם גם על נתונים כמו הנשירה מבתי הספר. "המוטו שלנו הוא לא לוותר על אף אחד- ולא לוותר לאף אחד. אנחנו מאמינים בכל נער ונערה, לכולם יש את הזכות להביט אל האופק וחובתנו לעשות כל הדרוש על מנת להעניק לילדנו שיוויון הזדמנויות וכלים להצלחה. מבחינתי זו אחת המשימות החשובות ביותר של מערכת החינוך היישובית". גוב-ארי הוסיף כי "אנו מאפשרים לאלו המתקשים להשתלב- הן פדגוגית והן חברתית- למצוא דרכם, להמשיך לרכוש השכלה ומרכזים מאמץ כדי למנוע מהם לוותר ולנשור מהלימודים. צוות ההוראה בבתי הספר נמצא כדי להעניק להם תמיכה, סיוע ותגבור. העקשנות והנחישות שלנו משיגות את המטרות. ברכות למנהלי בתי הספר ולצוותי ההוראה".